טיפים ומסלולים שיעשו לכם את סיני

מעבר הגבול – כל מה שצריך לדעת

הצד הישראלי
מעבר מנחם בגין (טאבה) מרוחק כעשר דקות נסיעה ממרכז אילת והוא פתוח 24 שעות ביממה בכל ימי השנה, למעט ערב יום כיפור וחג הקורבן. לרוב לא תחכו במעבר יותר מחצי שעה (בכל אופן כדאי להגיע על הבוקר אחרי אוטובוס לילה מתל אביב, למשל). אגרת המעבר היא 106 ש"ח, ואחריה תגיע ביקורת הדרכונים. בשנה האחרונה רבים שחצו את הגבול התלוננו על כך שבעקבות "קרע" זעיר שהתגלה לפתע בדרכון הם נדרשו להוציא דרכון ביומטרי במקום, אז תפתחו עיניים ושימו לב שלא מנסים לאנוס אתכם להפוך לביומטרים בניגוד לרצונכם. הדיוטי פרי, אם תהיתם, לא מאוד מרגש.

הצד המצרי
אחרי שתעבירו את הכבודה שלכם דרך מכונת השיקוף תידרשו למלא טופס כניסה פשוט שכולל גם כתובת מיועדת, ולכן עדיף להזמין מראש חושה או מלון או להחזיק כתובת של אחד כדי לעבור מהר יותר את החלק הזה. זה גם השלב שבו כל מיני בעלי תפקידים, או סתם מקומיים, יעטו עליכם ויבקשו טיפ על כל דבר שקורה במעבר. לא חייבים לתת אותו. הוויזה ניתנת במקום ל־14 יום, ושימו לב שהדרכון שלכם תקף שלושה חודשים קדימה. אגרת המעבר עולה 400 לירות מצריות ועדיף להוציא מראש כסף מצרי בצ'יינג' שבמעבר. אם הזמנתם מונית מראש הנהג יחכה לכם לפני הביקורת. אם לא הזמנתם מראש, אל דאגה – יש לא מעט נהגים שישמחו לקחת אתכם לחוף כזה או אחר. המחירים המומלצים הם 50 לירות לאדם לטאבה הייטס, 100 לירות לביר סוויר וראס א־שטן, 120 לירות לנואיבה ועד 180 לירות לדהב. אל תשלמו יותר מזה. בקבוצות הפייסבוק של חובבי סיני תוכלו למצוא נהגים מומלצים ולקבוע איתם מראש.

עוד כתבות מעניינות:
האם חופשה בסיני היא חופשה שמאלנית?
המדריך המלא ליורדים לסיני
הסופרת אלונה קמחי נזכרת בימים של נואיבה

כסף

אפשר לשלם בדולרים ובשקלים, אבל מכיוון ששער הלירה המצרית נמוך (1 ש"ח = 5 לירות מצריות) רצוי להשתמש במטבע המקומי. שער ההמרה טוב יותר מדולרים ולא משקלים, ואת ההמרה עצמה כדאי לבצע בדוכן הצ'יינג' בצד המצרי של המעבר. בחופים השונים יש כספומטים ותוכלו להמיר אפילו אצל נהגי מוניות.

עלויות

לילה בחושה נע בין 50 ל־250 לירות (כולל ארוחת בוקר), בבונגלו 300־500 לירות ובמלון 500־2,000 לירות. ארוחות עולות 50־100 לירות.

ווייפיי וטלפון

קליטה סלולרית למכשירים ישראליים תמצאו בחלקים הקרובים יותר לישראל, ווייפיי יש רק בחלק מהחופים. המלצה שלנו: בקשו מבעל החושה שיארגן אתכם על כרטיס סים. זה יעלה כמה עשרות שקלים, אבל יוכלו להתקשר אליכם ואתם תוכלו לגלוש ולהוציא שיחות דרך ווטסאפ. אל תתקשרו לארץ כי זה ישתה לכם את הקרדיט בכרטיס.

וייב

הבדואים מאוד נחמדים ומכניסי אורחים. רובם המכריע מדברים עברית וגם אנגלית. בבקשה התייחסו בכבוד בחזרה. אמנם המחירים והגישה יאפשרו לכם להרגיש כמו שייח' אבל אין סיבה להתנהג כאילו קניתם את המקום. אתם אורחים ותו לא. רצוי להשאיר טיפ כאשר סגרתם החשבון בחושה/מלון.

אלכוהול

אפשר להעביר בגבול עד ליטר לאדם.

סמים

כשתגיעו לאזור החופים, הבדואים בעצמם יציעו לכם (גראס גרוע, חשיש בינוני ואופיום סביר מינוס). אל תסתכנו – אם אתם מעוניינים במשהו, עדיף להתארגן מבעל החושה מאשר מבדואי רנדומלי שעובר בחוף ומציע את מרכולתו.

ציוד גלישה וצלילה

אפשר להעביר בגבול, אבל אם במקרה לא באתם לפקיד בטוב בעין או שמעכבים אתכם לבדיקה, חייכו ותתנהגו בנימוס, זה לא המקום לעשות בלגן. אפשר גם לשכור ציוד בלא מעט מקומות בסיני.

חטיפים

תביאו חופשי, מה גם שהבדואים יהיו מבסוטים אש אם תפנקו אותם ואת הילדים שלהם (שיציעו לכם לרכוש צמידים) בבמבה, ביסלי וטורטית.

סנדלים/שקפקפים

כדאי מאוד להביא סנדלים שאפשר להיכנס איתם למים, זה לא כל כך נעים לדרוך על קיפוד ים סורר.

מזג אוויר

אתם במדבר. קחו משהו שיחמם אתכם בלילה אם אתם מגיעים בעונות המעבר.

שנורקל

חובה. זו לא חופשה בסיני אם אין איתכם ציוד בסיסי לשנירקול. אפשר גם לשכור במקום, אבל עדיף להתארגן על משקפת ושנורקל מראש.

בקטנה

אל תשכחו מצעים, מגבת, נייר טואלט, אלתוש, קל בטן, קלפים וספר טוב.

טיולים מומלצים

סנתה קתרינה וההר הגבוה

ההר הגבוה הוא האזור שסובב את מנזר סנטה קתרינה, המנזר העתיק ביותר בעולם שפועל ברציפות, השוכן לצד ג'בל מוסא (הלוא הוא הר סיני, על פי המסורת הנוצרית). האזור גדוש הפסגות (הגבוהה בהן, ג'בל קתרינה, מתנשאת לגובה 2,642 מ') טומן בתוכו שפע של אפשרויות טיול במסלולי קושי משתנים, מטיול יומי אל המנזר ועד לטיולים בני יומיים עד ארבעה בליווי גמלים הכוללים כניסה אל מקורות המים, ביקור בבוסתני הפרי ושקיעות מרהיבות. הסופר והעיתונאי צור שיזף מדריך טיולים באזור.

ואדי וואש־וואשי

יש מעט דברים מתגמלים בחיים כמו הליכה במדבר עד הגעה למקור מים קריר, וזו בדיוק ההבטחה הגלומה בטיול אל ואדי וואש־וואשי. היציאה לטיול היא מראס א־שטן, משם יוצאים ברכב שטח בליווי מדריך, שכן הדרך עוברת בנקיקים ובשבילים צרים הדורשים התמצאות של מקומי. המסלול אורך שניים־שלושה ק"מ ובסופו בריכה רחבת ידיים.

נאבק

כפר דייגים השוכן דרומית לדהב שבו נראה שהזמן עצר מלכת. נאבק מומלץ בעיקר לטיולים מפאת מיעוט אפשרויות הלינה בו. במקום גם שמורת טבע באורך 40 ק"מ וחורשות עצומות של מנגרובים – אחד העצים היחידים בעולם שצומח במים מלוחים. מומלץ במיוחד להגיע ליום, ליהנות מארוחה ולשנרקל מול הדקלים במקום באחת השוניות היפות בחצי האי.

עין חודרה והקניון הלבן

יש הטוענים כי בנווה מדבר זה חנו בני ישראל בזמן מסעם לארץ המובטחת. מדובר בקניון הבנוי מאבן חול לבנה, ומסביב שקט שמימי. אורך המסלול הוא בין שעתיים לחמש שעות (ניתן גם לעשות טיול של יומיים עם לינה בשטח). היציאה למסלול היא מנואיבה. נוסעים 30 ק"מ דרומה עד הפנייה לסנטה קתרינה, אחר כך ממשיכים כ־15 ק"מ לבקעת חג'אג' ומשם ברכב שטח עד הקניון הלבן. כמובן מומלץ לצאת בלוויית מדריך מקומי ועדיף בקבוצה.

אטרקציות

משחקים בחמר טבעי – ביר סוויר

בחלקה הצפוני ביותר של רצועת החוף, אחרי מתחמי האירוח, יש מרבץ חמר טבעי סמוך לעץ אשל שצומח ממש על הים. קחו שקית חזקה, מלאו אותה בחמר וחזרו לחושה לשעת יצירה. מתאים גם לילדים, גם לאמנים וגם לסטלנים.

קניון הצבעים – נואיבה

בקשו מבעל החושה שלכם שייקח אתכם אל קניון הצבעים (ואדי אל-אברק) – קניון מרהיב שנופי אבן החול הצבעונית שלו מספקים חוויה טריפית למדי. המסלול עצמו אורך כשעתיים (ורובו בירידות) מה שהופך אותו למתאים גם לעצלנים מבינינו. בתוך המסלול עצמו יש מאהל בדואי בו אפשר לנוח ולהתרענן ולתת קטנה לפני שממשיכים בדרך.

פסטיבל חשמליקו – ראס א-שטן

ליין המסיבות ההיפי־ברנרי עם השם החמוד מדי חשמליקו מקיים פסטיבל בחוף המעגנה, מעט דרומה לראס א-שטן. בתוכנית: מסיבות, סדנאות יוגה, רפלקסולוגיה ומיינדפולנס, והרבה ממה שאוהבים לקרוא לו "וייבים טובים". חוף מעגנה, ראשון־רביעי (23.9 ־ 26.9), 80 ־ 150 ש"ח (לא כולל לינה).

צלילות ובילויים – דהב

דהב מומלצת מאוד לחובבי צלילה ושופעת אתרים, בהם הבלו הול שעשה לו שם (בעיקר בשל מספרם הרב של הצוללנים שמתו בו), הפעמונים, גן הצלופחים ועוד. למשנרקלים, השונית שממזרח למפרץ נחשבת לאחת היפות בסיני. אחרי המקלחת אל תוותרו על ביקור בקפה Everyday, שהוא הגרסה המצרית לתדר, מינוס הפיצה המדהימה והאנשים שכבר אין לכם כוח להיתקל בהם.

אופירה – שארם א-שייח'

על המצוק ממזרח לעיר שכנה פעם העיר הישראלית אופירה. היום בנויה שם שכונת וילות אבל יש עדיין זכר לבנייה הישראלית מהימים ההם (המאפייה במקום הייתה בית כנסת), והמקום הוא פיסת היסטוריה הקושרת בין כאן לשם.