היו ימים: 60 לאוניברסיטה – פרויקט מיוחד
ההיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב נפרשת לאחור אל שישים שנות קיומה ואף לפני כן – כבר בשנות החמישים הוקמו מבניה הראשונים. מאז התווספו עוד כמה בניינים אל האוסף, ואי אלו מחקרים הספיקו לזכות לכינוי "פורצי דרך". הנה כמה פרטים שלא ידעתם על הקמפוס התל-אביבי
- אוניברסיטת תל אביב החלה את דרכה כחזון של חיים לבנון, שהיה סגן עיריית תל-אביב עם קום המדינה.
- האוניברסיטה קמה כאיחוד של שלושה מכונים על-תיכוניים שפעלו בעיר: המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע, המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל, והמכון לחינוך גבוה.
- אם תהיתם מיהו אותו ד"ר ג'ורג' וייז מהרחוב השכן – מדובר במי שהוכתר כנשיא האוניברסיטה בשנות השישים.
- בתחילה היו מתנגדים לפתיחת אוניברסיטת תל-אביב תחת הנימוק שאין צורך באוניברסיטה נוספת לאוניברסיטה העברית.
- האוניברסיטה ישבה תחילה בשכונת אבו-כביר, במיקומו המקורי של המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע, במבנה שהוקם כבית חולים בתקופת המנדט ומשמש כיום לגני הטבע בשכונה.
- המבנה האוניברסיטאי הראשון שנבנה בשטח קמפוס רמת אביב הוא בניין טרובוביץ', הבית האדום, והוא יועד מלכתחילה לשמש כבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה. על אף ששכן בבניין הראשון, בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה התנהל כשלוחה של האוניברסיטה העברית עד אמצע שנות השישים.
- שטחי הכפר שייח' מוניס הוקצו לבניית שכונות בעבר הירקון, ובהם היה שטח שיועד לבניית קמפוס. עם הקמת אוניברסיטת תל אביב, עובד השטח ונבנו עליו בניין קפלון, בניין שנקר ובניין גילמן.
- הקמפוס שאנו מכירים היום נחנך בטקס חגיגי בסתיו 1964, שמונה שנים לאחר הקמת האוניברסיטה.
- בשנת הלימודים שלאחר חנוכת הקמפוס הנוכחי, שנה"ל 65-66, למדו באוניברסיטה 4,500 סטודנטים בשש פקולטות: מדעי הטבע, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, משפטים והמחלקה לפדגוגיה.
- האדריכל יצחק ישר, שתכנן את בית התפוצות בשיתוף עם אלי גבירצמן ואת בניין מקסיקו בשיתוף עם דן איתן, תכנן גם את דיזינגוף סנטר.
- אותו דן איתן תכנן את מערך השירותים האזרחי ואת המבנים הציבוריים בקריה למחקר גרעיני שבדימונה.
- בשנת 1969 רכשה האוניברסיטה את המחשב האלקטרוני הראשון שלה, וזמן קצר לאחר מכן את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון.
- בשנות כהונותיו הראשונות של ג'ורג' וייז, הוקמה המחלקה לפיזיקה, שהובילה לראשונה פעילות מדעית בינלאומית שוטפת. במסגרת הפעילות של המחלקה, נבנה בשלהי שנות השישים מצפה הכוכבים במצפה רמון.
- הבית הירוק, שמשמש כיום כמועדון לסגל האוניברסיטה, נבנה במקור בסוף המאה ה-19 והוא מבין השרידים האחרונים של הכפר שייח' מוניס.
- בכל פעם שבניין חדש מתוכנן, מתקיימת תחרות אדריכלים וצוות שופטים בוחר את ההצעה הטובה ביותר לצרכי הקמפוס.
- מדי שנה אמנים ותורמים רבים מציעים לתרום פסלים לאוסף. הוועדה לנכסי אמנות דנה בהצעות והאם לקבל אותן, ואם ההצעות מתקבלות, הוועדה גם דנה היכן למקם את התרומה.
- כיום ישנם מבנים רבים המתוכננים להיבנות: בניין ננו-טכנולוגיה, בניין בית-הספר לאדריכלות, בניין צ'ק פוינט עבור בית הספר למדעי המחשב ואוניברסיטת תל אביב לנוער, בניין לורי-לוקי עבור הפקולטה לניהול וכמו כן מרכז מבקרים חדש.
- במסגרת הקמת בניין בית הספר לאדריכלות מתוכנן חידוש של כיכר אנטין.
*תודה לעופר לוגסי, בני הספל, טל אידלמן ומיכאל יעקובסון, שסייעו בהכנת הכתבה.