בלאגן והייטק: זאת כנראה ההמצאה הישראלית ביותר בכל הזמנים

ליגליזציה דה פקטו, ככה עושים את זה. טלגראס עד הבית (צילום: שאטרסטוק)
ליגליזציה דה פקטו, ככה עושים את זה. טלגראס עד הבית (צילום: שאטרסטוק)

אם פעם חשבנו שזה נורמלי לשלם 100 ש"ח לגרם, היום אנחנו משלמים 50 ש"ח לגרם, 30 ש"ח ואפילו 28 ש"ח לגרם. למה? כי אנחנו פאקינג מעצמת הייטק, זה למה. ישראל חיבקה את טלגראס וגם אחרי נפילתו הקונספט חי ובועט מתמיד

21 באפריל 2023

הותיקים מבינינו עוד זוכרים את הימים שבהם אנשים היו משלמים 100 ש"ח לגרם, בלי הנחות ולפעמים גם בלי מיקוח. הותיקים יותר יזכרו גם את היובש שהיה בארץ, כשהיה בלתי אפשרי להשיג וויד (למעשה, הנקודה שהעבירה את תל אביב משנים ארוכות של חשיש לשנים ארוכות של וויד). רק שמאז קרה פחות או יותר השינוי החיובי היחיד ביוקר המחיה שראינו: המחירים ירדו, הוויד הפך לזמין יותר מוולט, ובנוסף לכל זה שוק הקנאביס נאלץ אפילו לגלות את עולם תודעת השירות. כל מה שהיה צריך בשביל זה, זה רק חלוץ אחד – עמוס דב סילבר, מייסד טלגראס.

עמוס דב סילבר (צילום: Ingrid Karin Nieters)
עמוס דב סילבר (צילום: Ingrid Karin Nieters)

ב-2017 צמחה באפליקציית המסרים המוצפנים טלגרם הפלטפורמה "טלגראס" (למעשה, פשוט רשת בלתי נגמרת של ערוצים באפליקציה) ומשכה המון משתמשים תוך זמן קצר, שהמירו את החשדנות ההתחלתית בתדהמה. היא גם יצרה תרבות שלמה של ביקורות, סלנג (החומר תמיד בדיוק הגיע, הוא תמיד מטורף, וואי וואי, לפנים, שלל אימוג'ים), ושמות משתמשים – היום זה כבר טקס חניכה לסלב ישראלי לתת את שמו לכינוי של דילר כזה או אחר, וכך כולנו מתארגנים מ"אופירה אסייג", "דובי גל" או "עומר אדם".

טלגראס, ב-2017 הרחוקה (צילום מסך: מתוך האפליקציה)
טלגראס, ב-2017 הרחוקה (צילום מסך: מתוך האפליקציה)

האוטופיה לא נמשכה זמן רב, אבל היא נמשכה יותר זמן מהצפוי. בשנת 2019, אחרי שבמשך תקופה ארוכה רק עצרה סוחר פה סוחר שם, המשטרה דיווחה כי עצרה 42 מנהלים בכירים בפלטפורמה, בהם גם עמוס דב סילבר, שהוסגר לישראל מאוקראינה. סילבר הואשם בניהול ארגון פשע, סחר בסמים, סחיטה באיומים, תיווך לסחר בסמים מסוכנים והדחת קטינים לסמים מסוכנים. רק ב-2022 שוחרר למעצר בית והמשפט עוד רחוק מלהסתיים, אבל המשימה הושלמה, טלגראס נפל.

רק ש… הוא לא. גם הסחר בסמים בארץ מושפע מהנרטיב הציוני של נפילה ותקומה. למרות שערוצי טלגראס המקוריים הושבתו לחלוטין ונטושים כיום כמו הקומות התחתונות של התחנה המרכזית החדשה, הקנאביס לא נהיה פחות נפוץ, לא בטלגרם ולא בחיים האמיתיים. בטלגרם עדיין ממשיכים לסחור בקנאביס (פשוט בערוצים שהתפצלו מהאיחוד הזה שנקרא "טלגראס") והוויד זול יותר מאי פעם.

יותר טוב מטלגראס? לא בהכרח. דאמפקרינג, קופישופ פופולרי באמסטרדם (צילום: יחסי ציבור)
יותר טוב מטלגראס? לא בהכרח. דאמפקרינג, קופישופ פופולרי באמסטרדם (צילום: יחסי ציבור)

אם פעם חשבנו שזה נורמלי לשלם 100 ש"ח לגרם, היום אנחנו משלמים 50 ש"ח לגרם, 30 ש"ח ואפילו 28 ש"ח לגרם. למה? כי אנחנו פאקינג מעצמת הייטק, זה למה. באמסטרדם עדיין צריך לקנות בקופי שופ הקרוב, בברצלונה מתארגנים דרך "מועדוני קנאביס", בברלין ובסטוקהולם עדיין צריך לחפש את הסוחרים ברחוב באמצע הלילה. ישראל אולי עדיין רחוקה מאוד מלגליזציה אמיתית, אבל בשטח יצרנו לנו לגליזציה קטנה משל עצמנו, שמתבססת על חוקים שלא ממש נאכפים ועל זה שאכיפת החוק אפילו פחות מאורגנת ממי שעובר עליו. ישראל, נו.