פרשת הלנה רובינשטיין: "יש מלחמה נגד נוכחות נשית במרחב העירוני"

פרשת מחיקתה של הלנה רובינשטיין מהביתן של מוזיאון תל אביב לאמנות בכיכר התרבות חוזרת היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי, שם תמשיך להתברר העתירה נגד עיריית תל אביב-יפו, שמחקה את שמה של הלנה רובינשטיין מהמוזיאון העירוני לטובת שמו של אייל עופר.

עורכת הדין והפעילה החברתית מיקי רויטמן, המובילה את המאבק הציבורי והעתירה, פנתה גם במכתב למבקרת העירייה ובו פירטה שורה של הפרות בתחום המנהל התקין, שלדבריה דורשות את בדיקתה. הדיון יתקיים היום לאחר חודשים של דיוני פשרה בין הצדדים, שעד כה לא הניבו הסכמות.

למה מחקתההההה. ביתן הלנה רובינשטיין (צילום: ליאור גולגר • Lior Golgher, מתוך אתר פיקיויקי)

בפנייה למבקרת עיריית תל אביב-יפו דורשת עו"ד רויטמן לבדוק את התנהלות העירייה ומפרטת שורה של פגמים, ובהם אי-פרסום מלוא המידע אודות הסכם התרומה והסתרת החוזה מהציבור, אי-עמידה בנהלי אישור התרומה (לא הובאה לוועדת התרומות, לא נבחנה, לא אושרה על ידי העיוצץ המשפטי או הגזבר, לא פורסם עניינה לציבור, לא נדונה במועצת העיר ולא אושרה בה). מעבר לכך לתורם – איל עופר – הוענקה בלעדיות על התרומה במוזיאון. כך שכל תרומה אחרת דורשת את אישורו. בנוסף, נאמר במכתב, ב-11.9 ערך עופר "אירוע פתיחה אקסקלוסיבי", כך כונה אירוע פרטי שערך למכריו, זאת לאחר שכבר התקיים אירוע פתיחה של המוזיאון. בכך, טוענת רויטמן, משתמש עופר למעשה במוזיאון כנכס פרטי שלו.

"כמובן שצריך תרומות כדי להחזיק מוסד תרבות", אומרת עו"ד רויטמן בהתייחסה לתרומה הנחשבת לקטנה של 5 מיליון דולרים שהעניק אייל עופר בתמורה להחלפה שם הבניין בשמו. "אבל יש דרכים להשאיר את שמה של הלנה רובינשטיין במרחב הציבורי של המוזיאון. למשל, לקרוא למעבר בין המוזיאון להיכל התרבות על שמה, או להשאיר את 'הלנה רובינשטיין' כשם הביתן ולקרוא לבניין על-שם 'אייל עופר'. כל מה שצריך הוא רצון טוב והבנה שלא מוחקים נשים".

הלנה רובינשטיין בחנוכת ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, בשנת 1959, מאוסף הצילומים הלאומי, לע"מ

במכתבה כותבת עו"ד רויטמן כי "בשורה התחתונה – העירייה והמוזיאון לא היו רשאים להתקשר בהסכם התרומה בניגוד לנוהל ובעשותם כן פגעו בעקרון חוקיות המינהל ובשלטון החוק. הנוהל נועד להבטיח את טוהר המידות, לשמור על אמון הציבור ברשויות ולמנוע הטבות מהרשות לתורם".

העתירה הגיעה לבית המשפט ב-7 במרץ בתום יותר משנה של מאבק. והיא כנגד עיריית תל-אביב, מוזיאון תל-אביב וקרן איל ומרילין עופר. שופט בית המשפט המחוזי, סגן הנשיא ארז יקואל, ביקש מהצדדים להגיע להסכמות לגבי הנצחתה של התורמת שאיפשרה את הקמת המוזיאון. היום יציגו הצדדים את עמדתם.

הסכם התרומה בניגוד לנוהל. עו"ד מיקי רויטמן (צילום: המטה להצלת הלנה)

ממטה המאבק נגד מחיקתה של הלנה רובינשטיין נמסר: "העירייה לא עשתה את המאמץ הנדרש להשאיר את נוכחותה של הלנה רובינשטיין במרחב הציבורי. הסרת שמה של הלנה רובינשטיין, שהייתה תורמת נדיבה ואישה מעוררת השראה, היא מהלך נוסף של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל בכלל ובתל אביב פרט. מבדיקה שערכנו, יש בתל אביב כ-70 רחובות על שם נשים לעומת כ-1,100 רחובות על שם גברים – 6% בלבד. המצב הנוכחי הוא מצב בלתי נסבל שבו נערות ונשים צעירות לא פוגשות כמעט בכלל נשים שמונצחות במרחב הציבורי. הסרת שמה של הלנה רובינשטיין היא חלק מהמגמה המסוכנת הזו שאנו מעוניינות למנוע. לא ניתן למחוק נשים מהמרחב הציבורי".