הייטרז גונה הייט: המסך הלבן הוציאו אלבום מצוין

"מוות לטכנו" לא מאוד שונה מאלבום הבכורה שלהם, אבל מדובר בשירים כיפיים עם סאונד נהדר. נראה שהמסך הלבן ימשיכו להיות הלהקה השנואה האהובה בתל אביב

המסך הלבן (צילום: גבריאל בהרליה)
המסך הלבן (צילום: גבריאל בהרליה)
30 במאי 2018

המסך הלבן – מוות לטכנו

יום אחד התהפכה הקערה על פיה. המסך הלבן – הרכב ההמשך לשעלת נפוצה של גבריאל וגילברט ברויד שנתפס בימיו הראשונים כחתרני ואפילו מרפרר להרכבים של תמיר אלברט (נושאי המגבעת, ג'ינג'יות) – הפך לבובת הוודו של חצי מסצנת האינדי. "המסך הלבן הם ההייפ הכי מוגזם בעיר והלהקה הכי מביכה שהייתה פה מאז פינג פונג" היא נעיצת סיכה מייצגת בוויכוח הבלתי נגמר שהתחולל בקבוצות מינוריות ברשת, שבעיקרו ניסה בכישלון חרוץ להכריע אם זאת להקה אהובה או שנואה.

>> לכל הביקורות של שי סגל

הקהל החצוי היה הסימפטום הראשון שהעיד על  ההצלחה של המסך הלבן, שכל יציאה שלהם ממסתורי האנדרגראונד (מרתפי לבונטין) אל האוויר הפתוח של המיינסטרים (פלייליסט הלילה של גלגלצ) הביאה איתה גלים של הייטרים צעירים. עבור הברוידים הייתה זו מן הסתם סערה בכוס תה מתוק.

מאז חלפו חודשים ותדירות ההופעות והנראות המוגברת התמתנו, אבל הפעילות של המסך הלבן לא. הברוידים, עם סתו בן שחר ואורחים, נכנסו לאולפן והקליטו EP חדש שהפיק דורי סדובניק (רד אקסס, גרזן). "מוות לטכנו" כולל בסך הכל ארבעה שירים ורמיקס ועובר במובנים רבים כמעין B-Side לאלבום הבכורה שיצא ב־2016; אין בו חידושים מוזיקליים, ליריים או תמטיים והמסך דוגרים בקן אמם. זה הוכיח את עצמו בעבר; אבל מי שיחפש ערך מוסף לאווירה של הפלואידיות המגדרית ("אתה תהיה אשתי, את תהיי בעלי"), המתחים והגירויים המיניים והנערים העדינים עם התודעה של חיות הטרף – לא ימצא אותו כאן.

עם זאת מדובר בארבעה שירים עם סאונד נהדר ורצוף השפעות: שיר הנושא נשמע כמו שיתוף פעולה של אסף אמדורסקי עם Fat White Family, רוחו של רייסקינדר שורה על "דם כחול" ו"ניפגש בעולם הבא" הוא המנון סיום מצוין, עם פזמון שרק להקות כמו הבילויים הפליאו לחבר בעבר; הרמיקס של "מוות לטכנו" – שיצר סדובניק ועמוס באלמנטים קלאביים – הוא מסר אירוני לא מרומז ו"אישה אש" הוא "פין ופות" (מהאלבום הקודם) התורן.

למסך הלבן יש עוד כברת דרך לעבור כדי להפוך מלהקת אווירה (שאמנם מצטיינת בביטוי של יצרים וחרמנות) ללהקה במשקל של ג'ינג'יות לדוגמה, שהצליחה לתעד את תל אביב של שנות ה־90 בצורה כמעט גרפית, אבל יידעו ההייטרים כבר עכשיו – יש לא מעט סיכוי שזה יקרה.

מה באלבום: מעין B-Side לאלבום הבכורה, עם סאונד נהדר והשפעות של אסף אמדורסקי ורייסקינדר

לשמוע? כן. אין חידושים גדולים, אבל זה כיף

המסך הלבן ישיקו את "מוות לטכנו" בבית מעריב, מנחם בגין 51 תל אביב, חמישי (31.5) 23:00, 100-60 ש"ח