סעודת הגורמה של הנפש: 20 הסדרות הטובות בטלוויזיה עכשיו

בחודש שעבר נפרדנו משלוש סדרות ענק – "יורשים", "בארי" ו"דייב" – והיינו בטוחים שדבר לא ימלא את החלל שהותירו בחיינו, אבל הנה הגיע חודש יולי, שנחשב באופן מסורתי לחודש טלוויזיה חלש, ולא פחות מתשע סדרות חדשות נכנסו למצעד הסדרות החודשי שלנו (שכולל כזכור גם סדרות שהסתיימו לא מזמן ואתם עדיין חייבים לראות) והוכיחו שבעידן הסטרימינג – לפחות בנקודת הזמן הזו, רגע לפני שמשבר שביתת התסריטאים פוגע בנו כמו צונאמי – אין דבר כזה "חודש טלוויזיה חלש". ועוד לא אמרנו כלום על העובדה שכמה מהסדרות שהשתחלו לפסגת המצעד הן הפתעות מוחלטות וטלוויזיה כמו שאף פעם לא ראיתם. אז תראו.

1. The Bear ("הדוב") // FX/דיסני+

במהלך התקופה האחרונה הסתיימו אחת אחרי השניה מגוון סדרות איכות שליוו אותנו במשך שנים, כולן עם סיפורים גדולים על משפחה בעלת כח כלכלי עצום, ראפר מופרע או רוצח סדרתי בצרות. אבל "הדוב" היא הכל חוץ מגדולה. אין דמויות גדולות מהחיים, אין סיפור דרמטי חוצה יבשות, אין את הניצוץ והזוהר. כל מה שיש זה מטבח אחד (קטן), חבורה (קטנה) של אנשים מעניינים וסיפור (קטנטן) על ניסיון לשרוד. זה הכל, וזה באמת הכל, כי לא צריך יותר מזה. הצילום מפואר דווקא בשל העידון שלו, השיח ריאליסטי עד קושי מסוים לעקוב, הדרמה נוכחת יותר במה שלא נאמר והכל מתפוצץ בקטן, אבל מכה גלים בגדול. העונה השניה של הסדרה רק דייקה יותר את כל מה שאהבנו בראשונה, וכבר המון זמן שלא ראינו הייפ מוצדק כל כך לסדרה כל כך קטנה ומושלמת.

2. I'm A Virgo // אמזון פריים

הסדרה הזאת היא פלא גדול ועצום. בוטס ריילי, ראפר ומיוצרי האינדי הקולנועי המחוזרים ביותר בארה"ב (עם אמא יהודיה! הוא משלנו!) קיבל מאמזון פריים חופש אמנותי מוחלט לייצר איזה סדרה שבא לו, אחרי ההצלחה של סרט הביכורים המוזר שלו "סליחה על ההפרעה", ומה שיצא לו זו סדרה על נער בן 19 בגובה ארבעה מטרים שהוסתר מהעולם ויוצא לגלות אותו במסע קסום שמזכיר דמויות מסרטי דיסני/פיקסאר. "I'm a Virgo" מצליחה להיות בו זמנית גם סאטירה אבסורדית פרועה ואגרסיבית נגד הגזענות של הקפיטליזם המאוחר, וגם דרמת התבגרות קומית מרגשת ומדויקת. הלם הלם הלם.

3. Drops of God ("טיפות של אלוהים") // אפל TV+

צריך לראות כדי להאמין: סדרה שמבוססת על סדרת נובלות רומנטיות יפניות על עולם היין (!), שהפכו למאנגה (קומיקס) פופולרי על עולם היין (!!), שהופכת לעוד סדרה איכותית, מורכבת, מוקפדת ומקורית להפליא של אפל TV+ בבימוי של עודד רסקין הישראלי (!!!), וזהו, סיימנו את מכסת סימני הקריאה שלנו לשנה הקרובה. בביקורת של עודד קרמר שפרסמנו כאן נכתב שמדובר ב"משחק שח שאנחנו משחקים ביחד עם הגיבורה, רק שבמקום כלי משחק יש ייצוגים ויזואליים מרהיבים של טעמים וריחות. וזה מרהיב, וזה מותח, ואפילו אם בחיים שלך לא טעמת יין, זה לא נותן לך להוריד את העיניים מהמסך". והוא לא מגזים.

4. Silo ("סילו") // אפל TV+י(6)

עם סיומה של "סילו", ובלי ספוילרים, אפשר היה לנשום לרווחה: זאת אחת מסדרות המד"ב הטובות של העת הזאת, ואם באפל TV+ ירצו אז יש להם כאן פרנצ'ייז שיכול לרוץ שנים. דרמת המד"ב הדיסטופית (כמובן, כל המד"ב דיסטופי עכשיו) בכיכובם של רבקה פרגוסון, ראשידה ג'ונס, טים רובינס וקומון היא יצירה אדירה שמתעלה על ניסיונות דומים לה בז'אנר (כמו "רכבת הקרח" או "Ascension"), ומצליחה להפתיע כמעט בכל פרק מחדש בתפניות עלילתיות בלתי צפויות ובדמויות כתובות להפליא שהולכות ומתעגלות מדקה לדקה. העובדה שחלק מרכזי בעלילה עוסק בניסיון של השלטון לרסק את מערכת המשפט בעולם התת קרקעי של "סילו" אולי תזכיר לכם משהו. אין יותר אסקפיזם, נגמר.

5. The Righteous Gemstones ("משפחת ג'מסטון") // HBO/yes

החל מעונתה השניה, סדרת האוונגליסטים המופרעת של דני מקברייד החלה למשוך השוואות מתבקשות ל"יורשים" – שלושה אחים פרווילגים בעיצומה של מלחמת ירושה על ההון המופרז שצבר האב המחוספס. זה פרקטקלי אותו הדבר, ועם זאת, שונה לחלוטין – אם ב"יורשים" הפרעות והג'יפה של בני משפחת רוי היו מלאים בקלאס שייקספירי, אז כאן משפחת ג'מסטון שואבת השראה מהטראש הרדנקי הדתי של דרום ארה"ב. הציניות אותה ציניות, אבל הסביבה הרבה פחות חכמה. העונה השלישית מדגישה (כבר על הפרק הראשון) את הדמיון, ואת השוני – כשהפעם מצטרפים לסדרה חבורת רדנקים אפוקליפטיים אמיתית שטורפת את כל הקלפים. כיף מופרע שאוהב להתפלש בטינופת של האמריקנה, כמו שרק דני מקברייד יודע לייצר.

6. Secret Invasion ("פלישה סודית") // דיסני+

בזמן שהסרטים של מארוול ממשיכים לקרטע בתקווה לאיזה הפתעה שתציל את הכל, הסדרות של מארוול מהלכות על הקו הבטוח של האמצע. למעט יציאות מסוימות, הרוב סביר ובינוני. כן, מה שרצינו זה את הפאלקון בלב מטאפורה עצלנית על גזענות. "פלישה סודית", לעומת זאת, מסתמנת בפרקים הראשונים כיציאה מיוחדת יותר – דרמת ריגול שבה כל אחד יכול להיות סוכן כפול, כי האויב יכול לשנות צורה. במרכזה עומד סמואל ל. ג'קסון, כבר פעם שניה בדמות הזקן החבוט שמקבל טור דה פורס (ניחוש שלנו: אחרון) אחרי שירותו ארוך השנים במפעלות מארוול. בנתיים זה מאוד מסקרן, ואפשר רק לקוות שהפעם יצליחו להנחית את הספינה הזו בלי לייזרים מהשמיים ומלחמות CGI מתישות.

7. It's Always Sunny In Philadelphia ("פילדלפיה זורחת") // FX/דיסני+ (7)

העונה ה-16 של הסיטקום הלא-מאויר הכי ארוך בהיסטוריה עדיין בעיצומה, וכבר ברור לנו שזו עוד עונה מצוינת. כי מתי בדיוק היתה להם עונה רעה? בדיוק. הסדרה הכי מחורעת על המסך נוגעת בגבולות הטעם הטוב (ולא פעם דורכת על גבולות הטעם הרע) כדי לחזור ולתת לנו לחשוב על המציאות הדפוקה שכולנו חיים בה דרך חמשת המפלצות שבמרכזה. הם אנשים נוראים בעולם נורא, אבל הסדרה עצמה אוהבת אדם. זה נשמע לכם סותר אבל זה לא. העונה נפתחת ישר עם פרק שעוסק באינפלציה ויוקר המחיה – הם תמיד רלוונטים – דרך משפחת קרדשיאן וספות מתנפחות, וממשיכה לפרקים נהדרים נוספים – נגיד הפרק בו פרנק מרמה בשחמט, או הפרק בו בריאן קרנסטון וארון פול מתארחים (בתור "האבא ממלקולם" ו"מלקולם"). לא סתם היא שרדה כל כך הרבה שנים מבלי לאבד מכוחה. הדמויות נשארות אותו הדבר, אבל הסדרה רק משתכללת.

8. Dave ("דייב") // FX/דיסני+ (3)

מי היה מאמין שהטמבלול שכינה את עצמו על שם בדיחת זין יצליח להוליד סדרה כל כך מורכבת, חכמה וממש ממש מצחיקה, בקטע בוגר וילדותי כאחד. "דייב" היתה הפתעה חיובית מהרגע הראשון, אבל העונה שלישית לא רק היתה הטובה מכולן (עד כה), אלא גם כזו שהצליחה להפוך את הסדרה לאחת המעניינות ביותר על המסך. חיפוש האהבה בסיבוב ההופעות הגיע לסיום בפרק סוף עונה מופתי עם צמד הופעות אורח כל כך מפוצצות שכל עד שכמעט ושכחנו את כל הופעות האורח המדהימות שהיו לפני. מקרה נדיר בו כל סלב שמצטרף רק מוסיף ערך, וכל פרק רק מעמיק את הסיפור – מבלי לשכוח שהמטרה היא קודם כל להצחיק, ורק אחר כך לרגש. כיף להכיר אותך, דייב.

9. קתרינה ("The Great") // Hulu/סלקום TV

סליחה שהחבאנו מכם את הדרמה התקופתית האדירה הזאת של Hulu, אבל עכשיו נוחתת העונה הראשונה שלה בסלקום TV ובדיוק הסתיימה העונה השלישית שלה בארה"ב, וזה תירוץ מספיק טוב כדי להכריז עליה בתור האנטי-"ברידג'רטון" (וזה דבר טוב כמובן). סיפורה של קתרינה הגדולה, קיסרית רוסיה, עומד כאן במרכז ולוקח לעצמו חירויות דומות לאלה של "ברידג'רטון" מבחינת ההתנתקות מהמציאות ההיסטורית, אבל מתפרע הרבה (הרבה הרבה) יותר וסוחף בשנינותו. אל פאנינג כל כך טובה בתפקיד הראשי שלא ברור מדוע האנושות כולה אינה סוגדת לה. עוד לא מאוחר.

10. Barry ("בארי") // HBOי(2)

ידענו שבארי הולכת להסתיים ביריה, פשוט לא ידענו במי זה יפגע. והתשובה, מבחינות מסוימות, היא שהקליע בסוף מגיע לכולם. כמעט. העונה הרביעית והאחרונה של בארי עמדה בפני רבים בסימן שאלה, בעיקר כי לא היה ברור לאן יש להמשיך את הסיפור אחרי שבארי נתפס והושלך להירקב בכלא בסוף העונה הקודמת. אחרי שראינו את הפתרון של ביל היידר לסיפור – שכלל המון מחשבה קדימה, בחירה שגם היא חילקה את המעריצים – אנחנו באמונה שהוא היה חייב לסיים את זה כדי להשלים את הקשת הרגשית של הדמויות. המעשיה נגמרה רק אחרי שהלקח חלחל, ובכלים קולנועיים נהדרים היוצר-שחקן הצליח לסיים בקלאס סדרה שנגמרה מושלם אפילו יותר מאיך שהתחילה. אנחנו כבר לא יכולים לחכות ליצירה הבאה שלו, שסביר להניח שתהיה סרט קולנוע מופרע וחכם.

11. שישה אפסים // כאן 11

אפשר כבר להגיד שמחלקת הדרמה של כאן 11 היא חבל ההצלה של היצירה הישראלית בטלוויזיה? ברור שאפשר. "שישה אפסים" היא עוד יצירה איכותית ואולטרה-ישראלית שיוצאת מפס הייצור המצוין הזה, והיא מרימה את הרף בזכות התסריט המצוין של נויה אורן (יוצרת הסדרה) ולא פחות מכך בזכות הבימוי הרגיש והמבריק של ניר ברגמן. הפנטזיה הישראלית של הזכייה בלוטו מתנגשת בסדרה עם קיר המציאות, ואם חיפשתם סדרה ישראלית על הקפיטליזם המאוחר – הנה יש לכם אחת כזאת. ההופעה של ליאורה ריבלין ושלמה בראבא כבני זוג היא כבר עניין שמצדיק ספין-אוף משלו. אשכרה זכינו בלוטו.

12. אלף // yes

מחלקת השיווק המצוינת של yes לחצה בכל דרך אפשרית שהסדרה המבוססת על פרשיית קצב היא "הסדרה החשובה של השנה!" (סימן הקריאה במקור), ובאמת שהיינו רוצים להתרעם על האובר-דרמטיות שבהכרזה, אבל אין מה לעשות – זו באמת הסדרה הכי חשובה של השנה. התואר "חשובה", עם זאת, לא מדגיש את רמת העשיה הגבוה או הליהוק המצוין, וגם לא מזכיר את עבודת המשחק המרשימה שללא ספק שולטת בסדרה. אבל "חשובה" הוא עדיין הדבר הכי טוב להגיד על הסדרה הזו, לטוב ולרע, והיא מנצלת את חשיבותה כדי לשרטט סיפור מי טו מוקדם באופן מודע לרגישות, ששם את המשקל הכבד של האשמה על התוקף, וגם אם לא מציינת שמות, בהחלט מפנה אצבעות מאשימות גם לסביבה של קצב. חשוב שיהיה גם את זה. 

13. Mrs. Davies ("גברת דיוויס") // פיקוק/yesי(10)

כולם מדברים על AI, כולם מפחדים מ-AI, אבל רק סדרה אחת שולחת נזירה להילחם ב-AI שהולך להשתלט על העולם. הפרמיס המשונה והמעט ילדותי של "גברת דיוויס" מרפרר אולי ל"צלילי המוזיקה", אבל איכשהו מהרעיון המוזר הזה יצאה לשירות הסטרימינג של NBC סדרה סופר-אינטליגנטית שמתקלת את נושא האינטליגנציה המלאכותית באופן מבריק למדי ושואלת את כל השאלות הנכונות. יש פה כימיה מצוינת בין שני השחקנים הראשיים הלא מאוד מוכרים (בטי גילפין היא הנזירה, ג'ייק מקדורמן הוא הפושטק שמלווה אותה במסעה להציל את העולם), יש את דיימון לינדולף ("הנותרים") שחתום על היצירה ויש יותר ויותר סיבות להצטער שפיקוק לא זמינה בארץ.

14. I Think Tou Should Leave ("די שיגעת") // נטפליקס (9)

תכנית המערכונים של טים רובינסון היא אירוע די נדיר בטלוויזיה של היום – מפגש מיוחד בין טלוויזיה עם פרעות שנעלמה בעשור האחרון לחוש הומור אינטרנטי של היום. ורובינסון, יוצא SNL בלתי זכיר בעליל, מנצל את שני הצדדים הנ"ל כדי ליצור חיה חדשה ומוזרה. העונה השלישית לוקחת את השפה הקומית הדפוקה שלו, ומחדדת אותה ליצירת כמה מערכונים בלתי נשכחים. רק 26 מערכונים יש בה, אבל כל אחד פנינה: משתתף הריאליטי שבא בשביל האומגה, הנהג הג'זיסט, דלת הכלבים שתמנע מהסיוטים להיכנס, פארק הצעות הנישואים שנשלט על ידי מתאבקים – כל אחד מפתיע, מוזר וקורע מצחוק יותר מהשני. אל תעזו לפספס את הבינג' הכי מוזר וכיף בסביבה.

15. The Clearing // דיסני+/Huluי(13)

סדרת האימה מקפיאת הדם הזאת הגיעה מאוסטרליה לדיסני+, ולמרות שהיא מזכירה סדרות מז'אנר מותחני הנואר הסקנדינבי שהפך פופולרי בעשור האחרון – אישה צריכה להתמודד עם שדים מעברה כדי לחשוף כת שחוטפת ילדים – יש לה טוויסט מצמרר כי היא מבוססת על סיפורה האמיתי של כת הניו-אייג' האוסטרלית "המשפחה" ומנהיגתה המקריפה והכריזמטית אן המילטון-ביירן. ארבעה פרקים לתוך העונה כבר מדובר באימה צרופה. מירנדה אוטו וגאי פירס נותנים תצוגת משחק מושלמת ומי שאינו הורה יוכל אפילו ליהנות מזה.

16. The Mandalorian ("המנדלוריאן") // דיסני+ (14)

הייתה לנו רק בקשה אחת מהעונה השלישית של "המנדלוריאן" – לרענן את הנוסחה שלה קצת. שלא תבינו אותנו לא נכון, היה לנו מאוד כיף עם פדרו פסקל וכמו כולם גם אנחנו לא עמדנו בקסם של בייבי יודה, אבל פתיחת העונה השלישית גרמה לנו לחשוש שהסדרה הולכת לשחוק את נתוני הפתיחה שלה עם עוד מאותו דבר. אנחנו שמחים לבשר שטעינו: למרות רמת פרקים לא לגמרי אחידה, "המנדלוריאן" עשתה בדיוק את מה שצריך – חפרה עמוק בתולדות העם המנדלוריאני (מדובר ביהודי חלל ואנחנו לא מוכנים לשמוע טיעונים סותרים) והעלתה את היקף העולם קצת מעבר לגורלו האישי של קאובוי גלקטי אחד.

17. The Witcher ("המכשף") // נטפליקס

בעונה השלישית שלה, שהחצי הראשון שלה עלה בסוף יוני והחצי השני שלה יגיע לקראת סוף יולי, "דה וויצ'ר" מנסה לספק את כל המעריצים לקראת עזיבתו של הנרי קאביל המגלם את הדמות הראשית, והתוצאה ממשיכה להיות מקורית ומסקרנת עם כמויות מטורפות של אקשן ומפלצות. היא מאוד רוצה להיחשב "איכותית", אבל אם היא סדרה טובה או לא נדע רק בעונת הסיום שלה. בדיוק כמו שכתבנו עליה, "השאלה היא לא 'האם הסדרה טובה?', אלא 'האם הסדרה מעניינת?'. והתשובה היא כן, חד משמעית כן". נמשיך להסתקרן.

18. A Spy Among Friends ("מרגל בין חברים") // ITVי(4)

הסדרה הזאת אמנם עלתה ב-itv הבריטית בתחילת 2023, אבל אלינו היא הגיעה רק בחודש שעבר (yes VOD), כך שאנחנו חשים בשלים לומר "וואו". עודד קרמר כתב על זה יפה: "לפני שמתחילים לראות את 'מרגל בין חברים' די ברור למה אתה נכנס. זאת סדרת טלוויזיה. אחרי הכל, מה היא עוד יכולה להיות? זאת סדרה והיא משודרת בטלוויזיה. הנה סגרנו את הפינה. רק שאחרי שאתה מסיים אותה, אתה מבין ששום דבר הוא לא באמת כמו שהוא נראה וש"מרגל בין חברים" היא לא באמת סדרת טלוויזיה. היא חידת היגיון. תשבץ שבמקום הגדרות יש לו פרקים של 55 דקות". פתרתם?

19. The Full Monty ("ללכת עד הסוף") // FX/דיסני+

יותר מ-25 שנים אחרי יציאתו של הלהיט הקולנועי המפתיע בעל אותו השם, הגיע ההמשך שאף אחד לא באמת ביקש, אבל וואלה, שמחנו לקבל. בניגוד לכל ההמשכונים האמריקאים, הבריטים עושים את זה כמו שרק הבריטים יודעים – בלי גימיקים, בלי כוכבי ענק, בלי בולשיט. נטו סיפור מעניין על חבורת אנגלים חבוטה באזור שסובל מהזנחה הממשלתית, עוני, אבהות הלא לגמרי נוכחת ובעיות נוספות שרק בשוליים מוצאים. ואם זה נשמע מדכא, אז זה רק סימן שלא ראיתם את הסרט המקורי שמחבר גם קצת שובבות פנימה, לצד לב ענק. השובבות אמנם פחתה מאז, אבל הלב רק גדל ולמרות שלא מדובר בסדרת חובה, היא בהחלט תענוג קטן.

20. Succession ("יורשים") // HBOי(1)

המקום ששמור לפרידה מסדרות אהובות: והפעם, סדרת המופת שהיתה שלושה חודשים רצופים בראש המצעד שלנו. חמש שנים רצופות היא השחירה את הלב שלנו. אם טרם התחלתם לראות את העונה הרביעית, תנחומינו. עכשיו כשהעימות האחרון והבלתי נמנע בין לוגן רוי לשלושת – סליחה, ארבעת, אנחנו תמיד שוכחים את קונור – ילדיו הסוררים וקרבות הירושה הסתיימו בפינאלה שעוד לא התאוששנו ממנה, אפשר כבר לסכם ש"יורשים" הייתה אחת הסדרות הגדולות של העת הזאת – אפשר להתווכח על זה אבל חבל על הפרצוף היפה שלכם – ולהמשיך להתאבסס עליה כמו שאנחנו אוהבים (ובואו לקרוא הכל על עונת הסיום בריקאפ שלנו). תודה לוגן רוי, אנחנו נמשיך.