האוויר דווקא כן שלהם: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה כרגע
כמדי חודש אנחנו מפרסמים את מצעד הסדרות הכי טובות שעלו או הסתיימו בזמן האחרון, והפעם לא פחות מ-12 סדרות חדשות השתלטו על הרשימה, כולל על ארבעת המקומות הראשונים, אחרי חודש של טלוויזיה מעולה במיוחד. התווכחנו, בכינו, רבנו, הלכנו מכות, קיבלנו ייעוץ משפטי - והתוצאה היא הדירוג שלפניכם
אחרי חודשיים רגועים מאוד בחזית הטלוויזיונית, במהלך החודש האחרון המסך לפתע התפוצץ מסדרות חדשות ומעולות, והמצעד החודשי שלנו מכיל הפעם לא פחות מ-12 סדרות חדשות מהניילונים שהלהיבו אותנו מספיק כדי להדיח מהרשימה רבים מלהיטי העת האחרונה. החדשות הטובות הן שאחרי הרבה מאוד זמן, המצעד שלנו מכיל שלוש סדרות ישראליות מצוינות שמזכירות איזו תעשיית טלוויזיה מפוארת יכולה הייתה להיות פה, אם מישהו רק היה טורח להשקיע בה יותר מאת המינימום. בכל מקרה, כמדי חודש התווכחנו, רבנו, בכינו, קיבלנו ייעוץ משפטי, נפגשנו לגישור, שלחנו רוצחים שכירים, התחרטנו אבל היה מאוחר מדי – והתוצאה היא הדירוג שלפניכם.
>> ביי ביי ינואר: 20 הסדרות שהכי אהבנו בחודש שעבר
>> פברואר פיצוץ: 27 סדרות חדשות שכדאי לשים עליהן עין
20. Slow Horses ("סוסים איטיים") // אפל TV+י(1)
המקום האחרון ששמור לפרידה מסדרות שאהבנו במיוחד, מוקדש החודש לסדרה שליוותה אותנו בשלושת החודשים האחרונים ברגעים הכי קשים. אם חשבתם אחרי שתי העונות הראשונות ש"סוסים איטיים לא יכולה להיות טובה יותר ממה שהיא, אתם תצטרכו לחשוב שוב, לחשוב לעומק ולהתבייש בעצמכם. כי אחרי הפינאלה של העונה כבר ברור שהיא ממשיכה להשתפר מעונה לעונה, וההנאה ממשיכה להתעצם. היא פשוט כתובה כל כך טוב, וגארי אולדמן כה מושלם בתפקיד הסוכן השבור ג'קסון לאמב, שכמעט ולא משנה מה קורה מסביב. וגם כל מה שקורה מסביב – העלילה, הצילום, קריסטין סקוט תומס, שאר חברי הקאסט – מתעלה לרמת התסריט והסטאר הבלתי מעורער של הסדרה. נכון לעכשיו מדובר בסדרת המתח-ריגול הטובה של העשור. אנחנו צועקים את זה כבר שלוש שנים, אבל בחייאת, אל תחמיצו.
19. Feud: Capote vs. The Swans ("אויבות: טרומן נגד הנשים") // FX/דיסני+
ריאן מרפי ידוע ביכולת שלו להמם ויזואלית ולהגעיל את הנשמה בו זמנית, הסדרות שלו מעוצבות עד הפיקסל האחרון באופן היפר-ריאליסטי שתופס את העין בכוח, והוא כל כך נהנה להתפלש ברוע אנושי שהיינו חוששים להישאר איתו לבד באותו חדר. אבל החרא הזה יודע לעשות טלוויזיה אם נותנים לו סיפור עסיסי, והסיפור של טרומן קפוטה ונשות החברה הגבוהה בניו יורק הוא אחד העסיסיים ביותר שהיו. מרפי עובד כאן כמפיק עם הקאסט הכי טוב שהיה לו אי פעם, והביא את גאס ואן סנט הגדול לביים את רוב הפרקים, ויתכן שבסוף הדרך אי שם באמצע מרץ זו תהפוך לסדרה הטובה ביותר שהוא חתום עליה. בואו נראה.
18.Echo ("אקו") // דיסני+
מזה זמן מה שה-MCU האהוב עלינו מרגיש תקוע. מאז שהנוקמים התפזרו, דור הגיבורים החדש לא מצליח לעמוד בעומס, והסרטים כבר הפכו למעמסה של ממש (אל תתחילו לדבר איתנו על אנטמן). וזה לא שהסדרות הוסיפו יותר מדי, למעט אנומליות כמו "לוקי". אבל "אקו" כבר לא מרגישה כמו אנומליה, אלא צעד בכיוון הנכון – פחות שטויות CGI במולטיוורס, יותר אלימות ריאליסטית וסיפורים מורכבים ומעניינים. סיפורה של הגיבורה החירשת-אילמת מצליח להרגיש אחר ממה שמרוול הציגו לנו עד כה, ובתקופה בה שושלת קאנג כבר קרסה, הסדרה הזו נראית כמו מה שהיינו רוצים לקבל מהם בעתיד – יצירה אמיצה יותר. חוץ מזה, תנו לנו את קינגפין כנבל בכל פרויקט, ואנחנו נשמח.
17. Griselda ("גריסלדה") // נטפליקס
האמת היא שקיווינו לקצת יותר מהיוצרים של "נרקוס", ובינינו לבין עצמנו קראנו לסדרה "נרקוס הבת". אבל אם חומקים מהשוואות לסדרה ההיא, סיפורה של ברונית הקוקאין הקולומביאנית שהשתלטה על מיאמי, גריסלדה בלאנקו, הוא עדיין מעשיית מאפיה מודרנית מספקת ואפקטיבית וסופיה ורגרה נהדרת בתפקיד הדרמטי הראשון שלה. בניגוד לסיפור עלייתו ונפילתו של פאבלו אסקובר, כאן לקחו היוצרים הרבה מאוד חירויות אמנותיות והתרחקו מאוד מהסיפור האמיתי והכל מרגיש קצת מודבק. ועדיין – אחלה אקשן ואחלה סיפור.
16. TED ("טד") // Peacock
סת' מקפרלנד מנסה כבר לא מעט שנים לפרוץ החוצה ממסגרת הסדרות האנימציה שפאמילי גיא הכניסה אותו אליה, לא תמיד בהצלחה רבה. הסרט "טד" מ-2012 הצליח לסדוק טיפה את התקרה המצוירת (הסיקוול מ-2015 פחות), ויש סיכוי שדווקא הסדרה המבוססת עליו תהיה מה שתחזיר אותו לטלוויזיה, בשר ודם. סליחה, התכוונו CGI. בכל מקרה, הדובי המדבר בקולו של מקפרלנד זכה לפריקוול, במסגרתו הוא מלווה את חברו הטוב ג'ון בנט (הפעם לא מארק וולברג, תודה לאל) במהלך גיל הנעורים. זה חמוד, זה כאילו חוצפני, אבל זה בעצם די הולסום, וב-2024 זה המקסימום שאנחנו יכולים לקוות לו מקומדיה של סת' מקפרלנד.
15. The Brothers Sun ("האחים סאן") // נטפליקס
מעניין לראות שאחרי שבשנים האחרונות קצת נבהלנו לשלומה (ולרמת התוכן שלה), נטפליקס היא הראשונה מרשתות התוכן שמתאוששות ממלחמת הסטרימינג, ויוצאת כמנצחת. אחת הסיבות לכך היא היכולת החדשה יחסית שלהם ליצור סדרות כיפיות שלא מרגישות כמו בזבוז מוחלט של זמן (למשל, הלהיט "ביף"), ועכשיו נראה שהם ממש רוצים ליצור להיט שכזה בז'אנר סדרות הפעולה – סוג של חיבור בין הטון הנטפליקסי המותח-משעשע, לבין ז'אנר הסרטים המצליח מהאייטיז והניינטיז. "האחים סאן" עושה זאת בז'אנר סרטי הקונג-פו/מאפייה/אמא בועטת בתחת. וכשהם מספקים בית חם למישל יאו לשחק דרמטית ולבעוט בתחת, באמת שקשה לפספס את הכיף הזה. וואלה נטפליקס, שמחים שהתאוששתם.
14. Monsieur Spade ("מונסייר ספייד") // AMC
אחד התענוגות הבלתי צפויים של החודש החולף: קלייב אואן המצוין נכנס לנעליו של סם ספייד – הבלש האייקוני מספרו של דאשל האמט, "הנץ ממלטה", שהפך לאגדה בגילומו של המפרי בוגארט ופחות או יותר הגדיר את ז'אנר הנואר ואת האבטיפוס של מרבית הבלשים המחוספסים שבאו אחריו – בסיקוול מפתיע שתופס אותו שני עשורים אחרי פרישתו, כשהוא נופש את ימי הפנסיה השלווים שלו בדרום צרפת. כמובן שרצח ברוטאלי של שש נזירות צריך להרוס הכל, והבלש העתיק חוזר לפעולה. וזה נהדר. את המיני-סדרה (שישה פרקים) יצרו וכתבו סקוט פרנק ("גמביט המלכה") וטום פונטנה ("אוז"), ועם תו תקן כזה יש סיכוי טוב שנפגוש אותה במקום גבוה יותר בחודש הבא.
13. Percy Jackson and the Olympians ("פרסי ג'קסון") // דיסני+ (13)
חמש שנים אחרי שהארי פוטר הפך לסנסציה עולמית, הגיח ב-2002 פרסי ג'קסון לאוויר העולם והפך לסנסציה עולמית גם הוא. בניגוד לפוטר הוא לא קוסם אלא חצי אל, בניגוד לפוטר הוא לא הולך להוגוורטס אלא למחנה אימונים קשוח של אלים צעירים, ובניגוד לפוטר הוא גם לא הופך לסדרת סרטים מצליחה. עכשיו באה דיסני ומתקנת את הפאשלות שנעשו בסדרת הסרטים, ולפחות בעונה הראשונה התוצאה היא פאן גדול לכל המשפחה שטובל בהרבה מיתולוגיית אלים יוונית, מתח ואקשן וחמידות וכל מה שצריך. העונה הסתיימה בסוף ינואר והייתה הרפתקה נהדרת בהפקה עילאית. עכשיו תשתחוו לאלים.
12. Cristóbal Balenciaga ("כריסטובל בלנסיאגה") // דיסני+
המיני סדרה המרתקת של דיסני+ על אחד ממעצבי האופנה פורצי הדרך והחשובים ביותר של המאה העשרים עשויה כמו שכריסטובל אהב – הוט קוטור. בין אופנה משתנה לאליטה מתחלפת, בלנסיאגה גוללת את סיפורו של החייט המוכשר והמעצב הפרוע באופן שראוי לגיבורה. דווקא הדמות שבמרכזה, וחוסר היכולת שלו להתיישר עם קו הזמנים, מוסיף רובד אלגורי מעניין. התוצאה היא סדרה היסטורית שלא נופלת לנוסטלגיה ולהצגה רומנטית של הנושא שלה – לא סמל לתקופה או לרעיון, אלא דמות מורכבת ואנושית. פשוט סדרה טובה.
11. הטבח // yes
ביום האחרון של 2023 עלתה העונה השנייה של "הטבח" והזכירה לנו איזה כיף זה דרמה ישראלית טובה. העונה הראשונה בהרפתקאות המטבח של השף דורי שחר (גל תורן הספקטקולרי) והשף שהיה הייטקיסט נמרוד אוחנה (גורי אלפי בתפקיד משובח) ומשבר אמצע החיים של שניהם על רקע סצנת הקולינריה העילית של תל אביב על כל מה שיפה ומכוער בה. העונה השנייה קצת יותר מלאה בניימדרופינג, וקצת מבולגנת יותר מקודמתה, אבל תוספות ליהוק נהדרות וגל פאקינג תורן מצליחים לדחוף אותה בכיוון הנכון. טעים לאללה.
10. The Artful Dodger ("דודג'ר") // דיסני+ (16)
אנחנו צריכים עכשיו קצת כיף בחיים. דברים באופן כללי אינם כיף, וגם מה שהיה תמיד כיף איבד לא מעט מטעמו לנוכח המצב. אבל סדרת הרפתקאות שהיא בעצם סיקוול ל"אוליבר טוויסט" ומתרחשת באוסטרליה של המאה ה-19? אם עושים את זה כמו שצריך אז מדובר בכיף על-זמני, ו"דודג'ר" – העוקבת אחר עלילותיו של ג'ק דוקינס נער הפלא בתחום הכייסות והעוקץ, שהיה חברו של אוליבר בספרו הקלאסי של צ'רלס דיקנס – וכעת הוא גבר צעיר, חתיך ושרמנטי-נכלולי שמנסה את מזלו במושבת העונשין. התוצאה מלאה במחוות מענגות למדי לדיקנס ומהנה גם בלי לדעת דבר על סיפור המקור, ותומאס ברודי-סאנגסטר, בעצמו נער פלא שמופיע בסרטים מגיל צעיר מאוד, התבגר לכדי אחלה שחקן יפיוף. כיף גדול, והביקורת הנלהבת שפרסמנו השבוע הקפיצה את הסדרה במעלה הדירוג.
9. מנאייכ // כאן11
אירוע נדיר בו סדרת דרמה ישראלית מצליחה לעסוק בנושא פוליטי נפיץ בצורה אמנותית בזמן אמת – ולאף אחד מצדי המפה זה לא מפריע, כי היא פשוט סדרה טובה ששומרת על רמה שנדיר לראות על המסך בישראל. וגם אם מפריע – אז באופן מאתגר ואינטליגנטי. "מנאייכ" של רועי עידן – ולא מעט של שלום אסייג, והעונה המון של עמוס תמם – היא בשורה טובה לכל מי שמחפש יצירה עברית טובה עם כתיבה חכמה, בימוי מוקפד ושורת שחקנים מצוינת. והעונה הנוכחית, המסחררת והמלהיבה, היא חותמת מובהקת על איכותה.
8. Fargo ("פארגו") // FX/HOTי(2)
אחרי הפרק הראשון בעונה החמישית, עם ג'ון האם בתפקיד הראשי בתור שריף טראמפיסט ופסיכופת, נראה היה ש"פארגו" חזרה במיטבה עם גרוב של העונה הראשונה, ונואה וויילי שעשה את הבלתי אפשרי והפך את הסרט האיקוני של האחים כהן לסדרת אנתולוגיה שמתרחשת באותו עולם, מצא מחדש את מגע הזהב שלו. ארבעה פרקים אל תוך העונה ההתלהבות קצת דועכת, בעיקר כי העלילה מתקדמת באיטיות, אבל אז הגיעו פרקי הסיום וסימנו את הקאמבק של "פארגו" לטופ של הטופ של היצירה הטלוויזיונית העכשווית. הפינאלה אמנם אכזב לא מעט אנשים שקיוו לתוצאה אחרת, אבל כך או כך, מי שכבר קבר אותה בשלג אחרי העונה הרביעית הבעייתית – צריך להתחיל לחפור מחדש.
7. Curb Your Enthusiasm ("תרגיע", עונה 12) // HBO
בעיקרון לא צריך להסביר לכם יותר מדי למה "לארי דיוויד חזר" זה מספיק כדי שתרוצו למסכי הטלוויזיה, אבל בגלל שלארי אוהב לטרחן, נשמח גם אנחנו – היהודי הנרגן האהוב עלינו השיק את עונתו ה-12, ואם להאמין לו הפעם (כי היה תקדים) זו גם העונה האחרונה. אף פעם אין לדעת לאן ינועו הדברים ב"תרגיע", ואיזה מוטיבים חוזרים נשתלו עוד בפרק הראשון, אבל גם אם פרק הפתיחה של העונה היה קצת עמוס, זה עדיין לארי ועדיין היסטרי. התגעגענו בדיוק לקומדיה הזו – הניטפוק הקטנוני על הניואנסים הקטנים של ההוויה האנושית.
6. Boy Swallows Universe ("ילד בולע יקום") // נטפליקס
ההפתעה הגדולה של החודש. סדרה שהיא נס, עם שחקן-ילד שהוא נס, והצלחה תסריטאית אדירה בעיבוד ספרו החצי-אוטוביוגרפי של טרנט דלטון על ילדותו. זאת סדרה על ילד שרואה דברים שילדים לא אמורים לראות, ועושה דברים שילדים לא אמורים לעשות, ומנסה לשרוד ולהציל את אמו בעולם אלים של סוחרי סמים, נרקומנים ונפגעות זנות. על הנייר היא נשמעת קשה לצפייה, ואכן יש בה רגעים קשים, אבל הנס הוא שבתוך כל זה מפעמת רוח אנושית גדולה והרבה קסם שמייצרים יחדיו סיפור נדיר על התבגרות דרך הביבים, ואיכשהו, דווקא מתוך כל הג'יפה, זו סדרה שגורמת ללב להתרחב.
5. The Curse ("הקללה") // שואוטיים (8)
אם טרם הבנתם והפנמתם איזה יוצר טלוויזיה מבריק וייחודי הוא נייתן פילדר ("נייתן פור יו"), לא בטוח ש"הקללה" תצליח לשכנע אתכם. אבל היא לכל הפחות תשבש לכם את השכל בצורה שתגרום לכם לראות טלוויזיה – ובמיוחד ריאליטי – בצורה קצת אחרת. פילדר ואמה סטון (אימוג'י מאוהב) מגלמים זוג נשוי טרי עם תוכנית שיפוצים צינית בטלוויזיה במסווה של פילנתרופיה, ומשם זה רק נהיה מוזר יותר ברגע שקללה עתיקה נכנסת לפועל. הגורם השלישי – מפיק הריאליטי שבתוך הסדרה – הוא בני ספדי, אחד מהאחים ספדי ("יהלום לא מלוטש") שמתפקד כגורם מערער. לא נגיד דבר על הסיום הכי יחודי שראינו מאז "טווין פיקס", אבל סמכו עלינו: הוא שווה את כל ההמתנה.
4. Mr. & Mrs. Smith ("מר וגברת סמית") // אמזון פריים וידאו
אי אז בימים בהם בלוקבסטרים נשענו על כוכבים ולא על גיבורי על, בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי התאחדו למגה זורד האקשן-רומנטיקה המוזר שהיה "מר וגברת סמית'" (והתבסס על סדרת טלוויזיה כושלת מ-96' שאף אחד לא ראה). הסרט אמנם הצליח קופתית, אבל קשה לומר שהשאיר חותם רציני – אלא אם מחשיבים את לידת המותג בראנג'לינגה בתור חותם. עכשיו דונלד גלובר, מכל האנשים, חבר לאמזון פלוס כדי לתקן את העוול הזה, עם סדרה שלא קשורה לסרט ההוא בהרבה ומעוניינת להשאיר חותם הרבה יותר משמעותי. גלובר מביא את ההתחכמויות שלו, אבל הן מאוזנות לעומת תמהיל מדויק של אקשן, קומדיה קלה והמון רגעים מוזרים להפליא ודיאלוגים מצוינים. הממתק הבידורי המתוחכם של הרגע, כזה שלא יגרום לכם להרגיש כמו בזבוז של תאי מוח.
3. טיטו ורוחו // HOT
כמעט שמונה שנים אחרי ש"אורי ואלה" קרעה אותנו ברגישות נדירה לטלוויזיה הישראלית, הספין-אוף "טיטו ורוחו" (שנקרא לפני כן "הברווזון המכוער") מאיים לעשות ללב שלנו בדיוק את אותו סיבוב. פבלו רוזנברג חוזר לדמותו של צוקי, השף-סלב הנהנתן והצבעוני, אך הפעם זוג היוצרים דינה סנדרסון ויובל שפרמן זרקו אותו לסיטואציה בלתי אפשרית בין בת זוגו ההריונית (מגי אזרזר) לגרושתו האובדנית. מה שעשוי לעבור כתרחיש כמעט סיטקומי, מצליח להתגבש ליצירת אמנות מרשימה ומרגשת, עמוסת ניואנסים ודמויות שאנחנו רוצים להכיר לעומק. היא רק החלה, אבל כבר ברור לנו שיש פה יצירה ישראלית נדירה בנוף המקומי (זאת גם הפעם הראשונה שסדרה ישראלית מגיעה לטופ-3 שלנו).
2. True Detective: Night Country ("בלש אמיתי", עונה 4) // HBO
כבר חשבנו שאיבדנו את "בלש אמיתי", סדרת האנתולוגיה שהדהימה את העולם ב-2014 והתקשתה אחר כך לשחזר את איכויות עונת הבכורה שלה. קפואה ומהפנטת כמו שהעונה הראשונה הייתה מיוזעת ומסממת, "ארץ הלילה" מקריפה ומסעירה מנקודת מבט כל-נשית שהופכת את הסדרה על ראשה ומתניעה אותה מחדש. יש לנו כאן עסק עם שתי גיבורות מאוד לא שגרתיות בתוך ז'אנר תעלומות הרצח, ועל העסק כולו השתלטה הבמאית-תסריטאית המקסיקנית איסה לופז, שלקחה את הפיקוד על הסדרה מידיו של היוצר שלה ניק פיצולאטו. בונוס: כל האינסלים בארה"ב מתחרפנים. ארבעה פרקים לתוך העונה והעסק כולו הוא חגיגה של מתח בלתי נסבל, ואם הפינאלה יצליח לעמוד בסטנדרט שהציבה לו העונה הזאת, יכול להיות שבחודש הבא נדבר עליה אפילו בהתרגשות רבה יותר.
1. Masters of the Air ("אדוני האוויר") // אפל TV+
בדרך כלל, כשעושים טלוויזיה בסקאלה של "אדוני האוויר", זה צריך לכלול לפחות כמה דרקונים או חלליות כדי להצדיק אתהמגלומניה וההשקעה הכספית הכבדה. אבל כשטום הנקס וסטיבן שפילברג מחליטים להפיק עוד סדרה על מלחמת העולם השנייה, אז HBO ואפל TV+ הולכות מכות על הזכות לשפוך עליהם משהו כמו 40 מיליון דולר לפרק. אחרי "אחים לנשק" ו"הפסיפיק", הציפיות מהסדרה החדשה היו בשמיים והתגשמו במלואן. אחרי שלושה פרקים כבר אפשר לחתום שמדובר במאסטרפיס עכשווי, הפקה מעוררת השתאות וסיפור תפור היטב וגדוש בדמויות משכנעות ושחקנים נהדרים שעוד נראה הרבה. זו סדרה שתהיה מתחרה חזקה מאוד על כל הפרסים בשנה הבאה, וגם אם אתם לא מתים על דרמות מלחמתיות תקופתיות – אין לכם ברירה אלא למצוא דרך לראות אותה. תקנו אייפון או משהו.