הקפה שפוגש את הים והאיש היפה מיפו. זאת העיר של אביגיל רובין

אביגיל רובין (צילום: יואב ברתל)
אביגיל רובין (צילום: יואב ברתל)

"העיר שלי", מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: הכוריאוגרפית אביגיל רובין תופיע בשבוע הבא ב"בת שבע מארחת: פרויקט 48", ספיד-בליינד-דייט שמגריל יוצרים ורקדנים ליצור ביחד. בעיר שלה יש מקום לתקווה ודיל מושלם לבגדים יד שנייה

>> אביגיל רובין, כוריאוגרפית, משתתפת ב"פרויקט 48 מחול", ספיד-בליינד-דייט של מחול בו יוגרלו צוותים אמנותיים עם כוריאוגרפים, אמנים נוספים ורקדנים אשר יעלו יחדיו על הבמה בבכורה יצירות מחול ל-24 שעות בלבד בשני סבבים שונים (7.9 ו-8.9) במרכז סוזן דלל, בשיתוף הפקולטה למחול של סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, טכנולוגיה ואמנויות ו"בת שבע מארחת". עוד פרטים וכרטיסים כאן

פרויקט 48 (צילום: אסקף אברהם)
פרויקט 48 (צילום: אסקף אברהם)

1. שבתאי היפה

מסעדת דגים יפואית ותיקה עם ארומה יוונית ליד כיכר השעון. אנחנו יושבים שם מדי פעם, לפעמים כולנו, לפעמים רק שנינו. פעם שאלנו את בעל המקום מה מקור השם, בלי להתבלבל הוא הפנה אלינו פרופיל, הצביע על עצמו ושאל: יפה לא? אז חוץ מיופיו של שבתאי עצמו, יפים וטעימים גם הסלטים הטריים, הדגים וכל היתר. הצורפים 38 

נו, לא יפה? שבתאי היפה (צילום: אביגיל רובין)
נו, לא יפה? שבתאי היפה (צילום: אביגיל רובין)

2. קפה ויסטה 

כל בוקר בסביבות 06:30-07:00, אני עושה טיול ארוך בנמל יפו עם הכלבה החד פעמית לילי, אנחנו צועדות לנו בנמל ואני לוקחת קפה בכוס רב פעמית שאני מביאה מהבית. את שגיא, בעל המקום אני עוד מכירה מהימים שרקדתי בבת דור, בית הספר למחול בתל אביב. בזמן הקורונה זה היה המקום היחידי ביפו שיכולת לקחת קפה לדרך ומאז נשארתי נאמנה. צוות הקפה מורכב מצעירי יפו מקסימים, בשבת יש תור ארוך כי רבע גוש דן מגיע לשם, אבל במשך השבוע רגוע ובכל מזג אוויר זה עונג לעמוד ולהסתכל איך הים פוגש את תל אביב. רציף העלייה השנייה 48

עכשיו הכל ברור. קפה ויסטה (צילום: אביגיל רובין)
עכשיו הכל ברור. קפה ויסטה (צילום: אביגיל רובין)

3. פארק המסילה 

מאז שהסתיימו השיפוצים של הפארק ויש לי זוג אופניים מהממות, זה אחד המסלולים האהובים אלי לרכיבה. לרגע אחד אני מרגישה שאני מפדלת באיזה רחוב בברלין עם כל הברים, המסעדות, הקפה, התדר… תענוג. בכלל אפשר להגיד תודה על המסלולים הרבים של האופניים שנפתחו בעיר בזמן האחרון, השיפוצים שלא נגמרים בגלל הרכבת הקלה הפכו את העיר לקשה להתניידות, לפחות עם אופניים יש איזה הקלה.

קשה עכשיו, הקלה עם אופניים. פארק המסילה (צילום: אביגיל רובין)
קשה עכשיו, הקלה עם אופניים. פארק המסילה (צילום: אביגיל רובין)

4. צ'לסי יד שנייה

זה כבר כמה שנים שאני מנסה לא לרכוש בגדים חדשים, זה לא תמיד מצליח אבל באמת משתדלת. "צ׳לסי" הפכה להיות הבית הראשון שלי לחיפושי בגדים יד שנייה. הדיל הוא כזה: אני מביאה בגדים שאני לא לובשת יותר ובמצב פיקס, שלא נאמר ממש חדש, ומקבלת זיכוי לקנייה בחנות. כל פעם שרוכשת שם כמעט ולא משלמת או משלמת מחיר מגוחך על בגדים מהממים. יש לי משם מגפיים של יונייטד ניוד שהצליחו להוציא תגובות נלהבות מאנשים שבחיים לא היו אומרים לי משהו. מקווה ישראל 22

נשמע כמו דיל מושלם. צ'לסי (צילום: אביגיל רובין)
נשמע כמו דיל מושלם. צ'לסי (צילום: אביגיל רובין)

5. רחוב קפלן

בואו נדייק נקודת מפגש: קפלן ליד עזריאלי. כבר למעלה מחצי שנה שאנחנו מקפידים להגיע כל שבת ו/או כל יום התנגדות לקפלן. בהתחלה היינו מגיעים ליד הסניף של מקדונלדס של שרונה, אז הילדים שלנו היו גם זוכים בגלידה. ועכשיו יש לנו מקום קבוע שבו אנחנו נפגשים עם חברים מרמת ישראל, עושים תמונת סלפי של החוג השבועי ומקשיבים לאחת והיחידה, שקמה ברסלר. זה מקום שנותן לנו תקווה ולפעמיים יש גם בריזה טובה. במהלך השבוע, כשאני עוברת סתם שם במקרה, זה מוזר לי שהוא ממשיך להתנהל כרגיל.

מקום של תקווה. רחוב קפלן (צילום: אביגיל רובין)
מקום של תקווה. רחוב קפלן (צילום: אביגיל רובין)