תל אביב מלאה באמנות הרחוב שלהם. זאת העיר של דדה וניצן מינץ

>> דדה וניצן מינץ, בני זוג, הם אמנים שפועלים כבר שנים רבות ברחובות תל אביב וברחבי הארץ ובעולם, אבל ממש לא רק – עבודותיהם מוצגות בגלריות ובמוזיאונים, בירידי אמנות בינלאומיים ועל שלל פריטים ומרצ'נדייז. ביום חמישי האחרון (22.6) פתחו השניים את תערוכתם המשותפת "העין היא דלת" בגלריה זימאק (ה' באייר 68, כיכר המדינה). במהלך התערוכה יתקיים שיח גלריה בנוכחות האמנים ובמסגרת אירוע הנעילה תשיק ניצן מינץ את ספר השירה הראשון שלה. 

 

1. קריית המלאכה

בקריית המלאכה בדרום תל אביב ציירנו דדה ואני יחד ולחוד במהלך העשור האחרון עשרות יצירות אמנות לא חוקיות. האזור שהתחיל את דרכו בשנות השישים כמרחב מבנים ברוטליסטי לבעלי מלאכה ומפעלים קטנים, הוזנח עם השנים וכיום משמש 2 סוגי אוכלוסיות שונים מאוד – למטה, ברחוב ובסמטאות, נשים שעובדות בזנות רחוב; למעלה, בקומות הבניינים שוכנות גלריות, חלקן מהטובות בארץ, וכן מקבץ האמנים הגדול ביותר בתל אביב במקום אחד. כשפגשנו במקום לראשונה לפני למעלה מעשור הוא הרגיש כמו שממה. כיום הוא נחשב אחד ממרכזי הבילוי המעניינים ואפשר למצוא בו מספר מסעדות מהכיפיות בעיר וביניהן ג'וז ולוז, א-לה רמפה ולה-מעלה.

 

2. שוק לוינסקי

מהרגע שהרחוב נחסם לתנועת רכבים התחוללה בו מהפכה קטנה. בתי העסק התחילו ללבלב, בתי קפה ומסעדות התפשטו בכסאות לתוך הכביש והרחוב הפך למדרחוב שאנחנו מאוד אוהבים. ציירנו על צד בית הקפה האהוב טוני ואסתר, שהבעלים שלו הוא איש שאנחנו מאוד מחבבים. כשציירנו את הציור והטקסט הגיע איתנו חבר צלם, ודדה והוא היו עסוקים לרגע בתצלום דיוקן של דדה עם מסכת אמנות על הראש שהסתירה את עיניו לחלוטין. אני עמדתי מהצד והסתכלתי עליהם, ובשנייה שהצלם רכן לצלם, רגע לפני הקליק, נחת לדדה על הראש עיט שצלל מהשמים כדי ללכוד בציפורניו יונה באוויר. התמונה התפספסה והרבה נוצות מילאו את דדה שהוציא את הראש מהמסכה ושאל אותי מה זה היה הרעש הזה. המלצות קטנות נוספות לאזור יהיו כמובן ההאפי-האוור המשתלם בדלידה, וארוחה מטורפת של טעימות ב-OPA, אחת המסעדות הטובות בארץ, וכמובן קאימאק שהוא אחד מהמקומות היחידים בעיר שנותרו בו ארוחות טובות מאוד במחירים של לפני עשור.

3. פלורנטין

השכונה שהייתה הבית של העבודות המוקדמות שלנו לפני למעלה מעשור, עוד בשלב שבו ג'נטריפיקציה הייתה נושא מעורפל עבור התושבים וכל מיני שבלונות מחאה עם טרקטורים התחילו להופיע ברחבי האזור ואנשים לא הבינו או לא האמינו. דדה ואני יצרנו בכל האזור של הנגריות שהיו בה פעם, כיום נותרו רק שברים או שאריות מאותם מבנים ואותה תקופה. היום דירת חדר קטנה, בנכס מחולק עם קירות מדפי אורז, נחטפת משום מה במחירים שלא יביישו דירות ליד פארק הירקון. לנו נותר רק לדלג בין שלוליות פיפי וקקי של כלבים על המדרכה ולקבל שפריץ מי מזגנים או ספונג'ה מהמרפסת למעלה. מבין כל היצירות שאי פעם הכנו שם, החלטנו להראות לכם את האחת הרלוונטית לריח של פלורנטין בקיץ. אין ספק שעם כל הרצון שלנו להמשיך לאהוב את השכונה הזו היא מקשה עלינו מאוד, אבל אנחנו תמיד חוזרים אליה על ארבע ורוצים להרגיש עוד קצת מתחושת השייכות הנעימה שהייתה לנו. שני מקומות מומלצים הם סנדוויץ' לבוקר ב"קפה טוב" (בכמעט כלום כסף תוכלו לקחת לכם כאן כריך מעולה, ובמקביל הרכישה היא תמיכה למקום שמסייע לבעלי חסמים תעסוקתיים). אם אתם שם בערב, נמליץ לכם לשבת לשתות יין ב-Wine Berry  שיש בו מנעד רחב של כוסות יין טעים מהארץ והעולם במחירים ממש טובים וכמובן אינסוף בקבוקים.

4. גן הפסגה

יודעי דבר מכירים את פסטיבלי הקולנוע של גן הפסגה. מדובר במסך ענק באחד הפארקים היפים והרומנטיים בעיר, עליו מקרינים בעונות מסוימות סרטים מעולים ויש גם המון הופעות בחינם. בעיני זו יוזמה כל כך מבורכת שסוף סוף נותנת לתושב יכולת להנות מהעיר ומהריאות הירוקות שלה בחינם. תביאו איתכם יין או פיקניק מהבית – תמיד יש איפה לרכוש את כל אלו גם בכיכר קדומים – ושבו לראות סרט בשקיעה תחת כיפת השמים באמפי הירוק עם נוף לים. אם כבר ירדתם לכיכר קדומים, חפשו עבודה שלנו שלא הצלחנו מעולם לצלם כמו שצריך כי היא ארוכה מדי וחותך אותה עץ באמצע הפריים. מבטיחים למי שישלח לנו תמונה טובה שתופסת את כל היצירה שנפצה אותו במתנה קטנה.

5. כיכר המדינה

כן כן, מה ששמעתם. כיכר המדינה. ולמה דווקא שם אתם שואלים? הרי המקום כיום הוא אתר בניה אחד גדול שהולך ונהיה דומה לנמל חיפה. מה לשני אמני רחוב לחפש במקום כל כך עשיר? אנחנו מיוצגים שם על ידי אחת הגלריות האהובות עלינו בכל העולם – גלריה זימאק לאמנות עכשווית. הם מייצגים אותנו כבר שלוש שנים ואנחנו נוסעים לשם באופניים ומביאים אוכל מהבית ויושבים שם כמו הומלסים על המדרכה, מביטים בכל העוברים והשבים אוחזים בשקיות גדושות מותגי על ומרכלים עליהם וגם קצת מקנאים. ומה אנחנו עושים שם חוץ מלשבת על המדרכה עם קופסת אוכל? מציגים שם תערוכת יחיד (עבדנו יחד על כל התערוכה). התערוכה תתפרש על שתי קומות הגלריה והיא מספרת את סיפור הטלפון הגורלי שקיבלנו מבעלת הבית שלנו. בואו ונספר לכם עוד.