בניינים שעשויים ממוזיקה ומילים. זאת העיר של יפית בק

יפית בק (צילום: נתן יעקובוביץ')
יפית בק (צילום: נתן יעקובוביץ')

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: יפית בק, כותבת, מבצעת והיזמית מאחורי מוזיאון "פסקול ישראל", מוציאה אלבום בכורה ולוקחת אותנו למסע נוסטלגי בין התחנות המוזיקליות שלה בעיר מעלי מוהר ועד אבי טולדנו

24 בינואר 2023

>> יפית בק היא כותבת, מלחינה, מבצעת, יזמית ואוצרת של פרויקטים מוזיקליים, ביניהם "פסקול ישראל", מיזם מוזיאון מוזיקה ישראלי והתערוכה "שושנה לב אדום". ספר השיר שלה "אני לא צריכה אקדח" בעריכת אלי אליהו יצא ב-2021 וזכה לשבחים רבים. ביום חמישי יצא אלבום הבכורה שלה, "חמש קומות מתחת לגשר", שחמישה משיריו הם מתוך הספר. את האלבום הפיק מיקי הררי ("החברים של נטאשה") והוא גם מתארח בחלק מהשירים.

1. מערכת עיתון במחנה גדנע // משולש קרליבך

פרינט זה אחת האהבות הגדולות שלי עד היום. מלבד מוזיקה וספרים, עיתונים בסביבה שלי מרגיעים אותי, בעיקר עמודי תרבות ומדע. לשמחתי, הייתי כתבת צבאית בעיתון במחנה גדנע בגיל 18. פגשתי במערכת עיתונאים שנודעו כיוצרים נפלאים בזכות עצמם, כמו עלי מוהר ורוני סומק, שהגיעו למערכת ככתבים במילואים של העיתון וסיפרו בין השאר על החיים האמיתיים לאחר השירות הסדיר.

שער עיתון "במחנה גדנע", 1977 (צילום: דובר צה"ל)
שער עיתון "במחנה גדנע", 1977 (צילום: דובר צה"ל)

2. הבית של יעקב // רחוב שלמה המלך

חבר טוב ומוכשר שהכרתי בצבא, כתב במחנה צחי רייך ז״ל, הכיר לי את "הבית של יעקב", בית הדירות המוזנח שחיו בו אמנים ועיתונאים צעירים בשלמה המלך. בית הוריי היה בחיפה ואני החלטתי להשכיר חדר בבניין המרתק הזה בתל אביב. במקום הזה בדיוק נטאשה יצרו וניגנו את האלבום הראשון טרם יציאתו. העטיפה המיתולוגית של "מלנכולי" היא של יעקב חביב והמשפחה שלו. מי ידע שכמה עשורים אחר כך, מיקי הררי, הגיטריסט מנטאשה, יפיק את האלבום שלי וגם ישיר בו.

המשפחה של יעקב חביב, עטיפת "מלנכולי" (צילום מסך: יוטיוב)
המשפחה של יעקב חביב, עטיפת "מלנכולי" (צילום מסך: יוטיוב)

3. גלריה // מתחם שרונה

חשבתי שבישראל כדאי שיהיה מוזיאון של מוזיקה ישראלית. תרומה של חלל בגלריה באיזור נחשק בשרונה, הובילה אותי לפתיחת "פסקול ישראל" והרצת תערוכת מוזיקה ראשונה בשם "שושנה לב אדום". בשרונה נדהמתי לגלות באחד הימים שהמבנה בו הרצנו את התערוכה היה בניין המערכת המיתולוגית הראשון של עיתון 'במחנה גדנע' בימים בהם חנה גולדברג היתה בו כתבת ויורם טהר לב העורך.

4. מרכז המוזיקה העירוני // בלומפילד

כמה מפתיע היה לגלות מבנה ייעודי למוזיקה חבוי בצל האיצטדיון הענק המפורסם. מעליו מתנוסס שלט "היכל המוזיקה" ויש בו אולם עם אקוסטיקה נהדרת ומרחב יפה למבקרים. "שושנה לב אדום" אמורה להיות מוצגת בו אבל לצערי בעיריית תל אביב יש תוכניות אחרות ו"פסקול ישראל" מחפש את הבית הבא לתערוכה בימים אלה. שארית ישראל 10

 

5. האולפן של יהוא ירון // לבונטין

הסטודיו של יהוא הוא המקום שבו פתחתי את הדרך שלי כמוזיקאית. חשבתי על זה שבניין שאת חולפת על פניו ברגיל בשגרת היומיום בדרך ל… בדרך מ… פתאום מקבל פנים חדשות כי יש פה פנינת מוזיקה חדשה שהתוודעת אליה. משיתוף הפעולה עם יהוא – כמפיק מוזיקלי – נוצר הסינגל הראשון שלי ('תורך', בביצוע של גיל יעקב).

 

6. האולפן של אבי טולדנו // ריב"ל

מדהים הפער בין נחיתה באולפן פעם ראשונה כיוצרת, לבין הפעמים הבאות, כשזה כבר הופך להיות הבית השני שלך. בפעם הראשונה קשה לקלוט את המעמד. אני בטוחה שחשבו שאני יצור מוזר ותמהוני כשהגעתי לאולפן. הבאתי צלמי סטילס ווידאו כדי לתעד את האירוע הנדיר של הקלטת שיר ראשון שכתבתי וגם הלחנתי. לא כל כך הצלחתי להתרכז בהקלטה. בדיעבד עשיתי בעיקר טקס חניכה שלי לעצמי, ואני שמחה שיש לי תיעוד וויזואלי מהמקום הזה בתל אביב אהובתי.