מני גרוס ינק באוהאוס מגיל צעיר, אז הוא עף באוויר. זו העיר שלו

המבנה הנטוש בביצרון

אני לא אשכח את הרגע הזה שהתהלכנו בשכונת ביצרון הנעימה בשבת חמימה ושקטה, כשפתאום אנחנו שומעים מוזיקה אופראית חזקה, דרמטית והזייתית שבוקעת מהמבנה הגדול והתעשייתי שברחוב מוזס. לא הצלחנו להבין מאיזה חלק בבניין זה מגיע ואם אנחנו חולמים או שבאמת קורה משהו מטורף בבניין הזה. זה היה נשמע כמו השתלטות של כת, או מסיבה שאין סיכוי שאנחנו מפספסים. אז התחלנו לחפש את הכניסה. המשימה לקחה זמן וההתרגשות רק הלכה והתגברה, עד שבסוף הבנו שיש מעלית שלוקחים מאחת הקומות, וכשיוצאים מהמעלית – בום! נחשף לפנינו חלל ענק, אפור וריק, שבמרכזו הקרינו סרט מתוך עבודה של אורי ניר. זאת הייתה אומנות עכשוית במלוא כוחה ועוצמתה. פרפורמנס שנמשך רק כמה ימים בודדים בחלל המטורף הזה. היינו המומים מהמקום, והבנו שחייבים לצלם שם את הקליפ המיוחד ל-"עפה באוויר", קליפ שבמרכזו רוקדת שמרית קוריטורו, רקדנית מחוננת עם צרכים מיוחדים שפשוט עפה באוויר.

חוף גאולה

הגניחות של בני הגיל השלישי תוך כדי משחק המטקות. ההיפסטרים עם הג'וינט, הספר והקעקועים. ג'קי, מוכר המטקות האגדי, ומשה הספק-עבריין ספק-היפי שמגיע עם כלבים, חתולים ועכברים לחוף, מספק מופעי ראווה – אבל גם מטריד את הרוחצים ומספר על מעצרים באבו כביר. כל אלה יוצרים יחד את אחד החופים הכי כיפים בעיר, מקום שאני פוקד באופן קבוע. מרוב שיש בחוף הזה הרגשה של חופש, מצאתי את עצמי לא פעם שר ומתכונן שם לאודישנים. אפילו פעם אחת אישה בלונדינית עצרה אותי והתחילה לעבוד איתי על הגשה של שיר לאודישן בקאמרי. בדיעבד, הבנתי שהאישה הזאת הייתה מיה דגן ואת התפקיד בקאמרי קיבלתי. אם צפיתם לאחרונה בהצגה "פיטר פן", אז אני קוקו.

מרגיש כמו הבית. חוף גאולה (צילום: חיים יוסף)

האולפן של לחמי

מתחם אולפנים ואומנים על הגבול של יפו ותל אביב, עם מלא בריזה מהים ואנשי תעשייה מדהימים. היה הבית שלי בזמן העבודה על האלבום – בניין תעשייתי ענקי עם מלא ווייב, כשבצד אחד משינה עושים חזרה ובצד השני רביד פלוטניק בדיוק יוצא מסשן – ובאולפן של לחמי (האולפן שעבדתי בו) ישי סוויסה במקרה נכנס, ועוזר לי עם איזה ביט. ככה צריכים לעשות אומנות. בתנועה, בזרימה, בלי פילטרים ועם המון תשוקה ואנשים יצירתיים. זה קורה שם ואני אוהב את המקום הזה.
הכישור 3

מי יודע, פתאום אולי רביד פלוטניק עשוי לצוץ משום מקום (צילום: ארתור לנדה)

הבאוהאוס סנטר

גילוי נאות: המקום שייך להורים שלי. מגיל צעיר יש לי המון ידע בנושא הבאוהאוס והעיר הלבנה (לא בהכרח מרצון, זה מה שספגתי), ובגלל שאני חצי שווצרי, יצא שאני מדבר גרמנית שוטף ויכול לחפור לכל תייר גרמני שמעוניין לשמוע על הבאוהאוס. הם משוגעים על זה, אבל כבר לא חסר ישראלים שפוקדים דרך קבע את הגלריה המיוחדת והכל כך חשובה הזאת. לי אישית זה חלום, כי תמיד היה לי חלל במרכז העיר לניסויים אומנותיים. זה התחיל מהופעות עם להקת "קלפטע", המשיך במופע "ביס מהתפוח" ונגמר בכך שבזמן הקורונה יצרנו סיור ילדים מיוחד לתל אביבים הקטנטנים שכבר לא יכלו לשבת בבית. בנוסף לסיורים, תערוכות ומופעים מוכרים במקום גם ספרים מרתקים על תל אביב ועבודות מגוונות של מעצבים ישראלים.
דיזנגוף 77

ד"ש לאבא. מיכה גרוס, מנהל ומייסד מרכז באוהאוס תל אביב (צילום: איליה מלניקוב)

ה-OZEN

המקום שהיה פעם האוזן בר נהפך עכשיו למפלצת לילה עם זרועות רעננות וסאונד מדהים. השקתי שם את אלבום הכורה שלי, וזאת הייתה חוויה מרגשת וטובה. המקום מתייחס לאומנים בכבוד ולקהל באהבה. יש סטייל ויש ווייב נכון. כל יום קורה שם משהו אחר. ממליץ לעקוב.
המלך ג'ורג' 48

הOZEN לייב, אחרי השיפוץ. צילום: שלי בראיל

מני גרוס מככב בימים אלה במחזמר פיטר פן בקאמרי, והחודש הוציא אלבום ראשון.