ענת ספרן היא יזמית, מעצבת ומנהלת אמנותית שאחראית, בין היתר, על הבאתם לארץ של ערבי הפצ'ה קוצ'ה, אותם היא גם אוצרת יחד עם איתי מאוטנר (ובשותפות הפקה של פאזה הפקות). מאז 2007 אירוע הפצ'ה קוצ'ה הוא אחד מאירועי התרבות המבוקשים והעמוסים ביותר בעיר, וממש היום ומחר (12-13.10) יתקיים האירוע ה-26 בהיכל התרבות, בארבעה סבבים שלצערכם כבר עשו סולדאאוט מהיר, כבכל פעם. אם בכל זאת השגתם כרטיסים, תמצאו שם מציגים כמו המוזיקאים אולי דנון ויונתן בלומנפלד, היוצרים איתן כהן ומורן מורדי, המקעקע עומרי גולדזק, הקומיקסאית גלי שרף ועוד. יהיה מרתק, יהיה מהר, יהיה פצ'ה קוצ'ה.

>> אירוח של מאהל בדואי וקריוקי שאולי יהפוך לכת. העיר של אמיר עדאקי
>> רנסנס לחיי הלילה של פעם ופשטות מבורכת. העיר של תומי פרל
>> פנינים של קהילתיות ושמחת חיים. העיר של לילה מזל יינישן

1. תא תרבות דה וינצי

מקום שהוא חלום של יוצרים ויוצרות. לא עוד מרתפים מעופשים וחללי עבודה דחוקים כי אם מרכז חדשני, יפה ומרווח עם חדרי חזרות, אולם הופעות וההיי לייט מבחינתי – סדנאות עבודה בטקסטיל, עץ ואלקטרוניקה שאפשר להגשים בהם כל פנטזיה יצירתית.
לאונרדו דה וינצ'י 14, תל אביב

2. ארלי (Early)

בר יין חמוד בלב שינקין. בפנים – אירופה עם אפלולית, נרות וסאונד חם של תקליטים. בחוץ – לבנט שכונתי הצופה למבנה שינקינאי ישן מואר באור גירלנדות, כאילו יצא מסינמה פרדיסו. יין, אוכל ודיוק נונשאלנטי. כל מה שצריך בליל קיץ חם.
שינקין 38, תל אביב

3. פסל הברווז בככר מסריק

דודו גבע ואני התחברנו לפני מלא שנים במערכת עיתון העיר. בשנה האחרונה לפני שמת עזרתי לו להביא לדפוס את החוברת "ספרות זולה". אלה היו ימים מצחיקים ועמוסי חומוס, רקימת מזימות וקשקושי ברווזים. בכל פעם שאני עוברת ליד הפסל אני חושבת על דודו ומה הוא היה עושה היום.

4. שדרות עמנואל הרומי

בין אתר הבניה של אבן גבירול לזה של ארלוזרוב נמצאת פיסת ג׳ונגל. פיקוסים ענקיים מסוככים על הרחוב ויוצרים מנהרת צמחיה מוצלת, ממנה משתלשלים בכל פינה שורשי אויר ארוכים. ממש כמו של טרזן. אי אפשר לעבור שם מבלי להאט, להסתכל למעלה למשש וכמובן לצלם את הקסם הזה.

5. הבק סטייג׳ של היכל התרבות

הבית של הפצ׳ה קוצ׳ה לשני ערבים בשנה כבר כמה שנים טובות. עמוק מתחת לאדמה יש מרחב מנוחה והתארגנות לאמני ההיכל. אני מתרגשת כשאני חושבת על כל האמנים והאמניות שעברו שם לאורך השנים. לפני הפצ׳ה קוצ׳ה יש בחללים האלה התרגשות גדולה, סמי התקפי חרדה, ציפייה לקראת המופע והתפרקות משמחת מיד אחריו. חבריויות חדשות נוצרות ובעיקר המון צחוקים עם אנשים מופלאים שגם אם פגשנו רק לא מזמן – נכנסו לנו עמוק ללב.

מקום לא אהוב בעיר

הקרייה. לא ברור לי איך שטח כל כך גדול בפריים פריים לוקיישן של העיר הוא בסיס צבאי. הוא מפריד בין האזורים הכי יפים בעיר, כעור, מבאס וכמובן – שני סבבי איראן לימדו אותנו היטב – מסכן את כל מי שגר מסביב. בחלומי הקריה מפונה ועל השטח הזה קם הסנטרל פארק התל אביבי. ריאה ירוקה ונעימה עם מקום להופעות, שבילים, גינות קהילתיות ואגם קטן. במקום רעשי העיר והפיח נקבל ציוץ ציפורים וריח של ירוק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני כחודש הייתי בהופעה של סטודיו אמסטרדם בלבונטין 7. סטודיו אמסטרדם הוא בית ספר קטן למוזיקה לילדים ונוער בניצוחו של מתן פוקס – מוזיקאי בעצמו, האיש הכי צ׳יל בעולם והמורה שתמיד חלמתם שיהיה לכם (או לילדים שלכם). יחד עם צוות מורים קטן ואיכותי מתן הקים בית גידול למוזיקאים של העתיד. פעם בשנה עולים על במת הלבונטין הרכבים של ילדי בית הספר שמנגנים ושרים מוזיקה מקורית שלהם. הגעתי לראשונה ונפלה לי הלסת. בזה אחר זה עלו לבמה הרכבים של מוזיקאים צערים בני 10 עד 16 שהעיפו את המח. בין פאנק לרוקנרול, בלדות מרגשות לראפ קורע – מוזיקאים ומוזיקאיות מעולים, יוצרים מוכשרים ותועפות של שמחת חיים וגרוב. הרגשתי שקבלתי הצצה לעתיד עם האנשים שיעשו את עולם המוזיקה הישראלי עוד כמה שנים וזה היה מרגש עד דמעות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא יצירה ספציפית, כי אם תערוכות אמנות באופן כללי. בכל תקופת המלחמה הייתי בשוודיה בתפקידי כנספחת תרבות בשגרירות ישראל. זאת היתה תקופה מאתגרת ולא פשוטה. למזלי לא חוויתי את המלחמה באופן ישיר עם כל הטילים והאזעקות, אבל חוויתי אותה באופן אחר. מעבר להרבה מגבלות בטחוניות, מתקפות ישירות על השגרירות (כוללת השלכת רימון וירי) בעיקר היתה קשה לי תחושת הבידוד והניתוק. כשהעצב משתלט לי על הנשמה ובראש מתרוצצות תמונות זוועה של מלחמה – בחוץ מסביבי מתנהל עולם רגוע, נקי ושקט בצורה קיצונית. הכל כל כך יפה ונורמאלי ולי רק בא לבכות. הדיסוננס היה בלתי נסבל. לא התחשק לי לצאת, לא לפגוש אנשים שישאלו איך אני, לא היה בא לי כלום. הדבר היחיד שהציל אותי היה תערוכות אמנות – רק במוזיאון הצלחתי לרגע להשקיט הכל ולצלול לתוך יקום שלישי – שהוא לא פה ולא שם.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתרום לארגון "אוקטובר 7 צדק-ללא גבולות" (חל"צ). במשך שנים, מייסגת הארגון, עו׳׳ד יעל ויאס גבירצמן נלחמה לצדק עבור קורבנות משטרים רשעים מכל העולם, והיא האשה הישראלית הראשונה שעמדה על במת בית המשפט הבינלאומי בהאג, ובהצלחה. בשבעה באוקטובר הרשע הגיע לכאן וכבר למחרת היא הקימה ארגון עצמאי, א-פוליטי שמייצג ללא עלות 480 נפגעי וקורבנות השבעה באוקטובר, לאחריות פלילית של המבצעים, שולחיהם ושותפיהם- בישראל וברחבי העולם. יחד עם צוות קטן ונחוש, הם פועלים להבאת צדק מעל הבמות המשפטיות החשובות בעולם. להשמיע את האמת של הנפגעים, להעמיד לדין את האשמים ולדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב. בזמן שאנחנו מזינים את האלגוריתמים של הרשתות בעוד פוסט שלא מזיז לאף אחד – הארגון הזה עושה את הדבר האמיתי. שלוש שנים אחרי הטבח, בלי צדק, אי אפשר לבנות מחדש.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל תל אביבי.ת עם זכות הצבעה. לכו להצביע! העתיד שלנו בידיים שלנו והוא חייב להראות הרבה יותר טוב מאיך שהוא נראה בארבע השנים האחרונות. וגם: לפועלים שעובדים על הרכבת הקלה. זאת בודאי לא עבודה קלה, בטח שלא בחום ובלחות של הקיץ ובהצפות של החורף. מה גם שהיא נמשכת ונמשכת ונמשכת…. תחזיקו מעמד ויאללה תנו פוש ובבקשה בואו נגמור עם זה כבר.

מה יהיה?
יהיה פצ׳ה קוצ׳ה. ויהיה טוב.

• העיר שלי
• פצ'ה קוצ'ה
• אמנות
• ת"א תרבות דה וינצ'י
• היכל התרבות