תומי פרל הוא אבא, יזם ואמן שהקים את בר ההאזנה האהוב "ענן", שהפך במהרה לאחד המקומות האהובים והיחודיים בעיר. מתוך ענן גם נולד הלייבל הקטן והחדש FOG & Co, אותו הקים פרל עם שני שותפים, והוציא מחדש תקליט של ה-EP היחיד של כרומוזום, להקת הפוסט-פאנק של רמי פורטיס, שולץ האיום, דוד גרוואי ורונה ורד, ובהמשך צפוי להוציא מוזיקה מקומית. ב-13.10 וב-25.10 הוא יגיע יחד עם "ענן רקורדס" לבית ליבלינג כדי לתקלט בהאנג שלפני הקרנות הסרטים של "סינמה מטרופוליס" – סדרת מפגשים שעוסקים בערים בעולם ברגעי משבר ותפנית, שמוצגים דרך יצירות קולנוע מופתיות. כאן תמצאו את כל הפרטים והזדמנות לקנות כרטיסים, יש לכם עוד הקרנות על ערים דרום אמריקאיות ועל טוקיו, הירושימה ונגסאקי. יהיה פיצוץ.

>> פנינים של קהילתיות ושמחת חיים. העיר של לילה מזל יינישן
>> תבלינים בלוינסקי ותאילנד באמצע תל אביב. העיר של עדי אשכנזי
>> טחינה מלאכת מחשבת וסמטת שקט ליד רוטשילד. העיר של אסא אופק

1. רנה

המועדון/דאנס־בר החדש של האחים פאר בסמטת בית הבד. גם אם אני אישית פחות יוצא למסיבות היום, ריגש אותי לראות מקום שהשקיעו בו עד הפרט האחרון – מהאסתטיקה ועד הסאונד – ובעיקר את ההחלטה ללכת עד הסוף עם החלום להחזיר עטרה ליושנה לחיי הלילה המפוארים שהיו פעם בתל אביב. שאפו ענק.
סמטת בית הבד 3, תל אביב

2. ביג טיון

חנות התקליטים החדשה של ירדן ויינברן ויואב סער, עם סלקשן אקלקטי ואוצרות משובחת – מדאנס, טכנו ו־leftfield ועד הקלטות שטח ממקומות רחוקים, וכל מה שנמצא באמצע. בנוסף לחנות יש להם רדיו אינטרנטי, Onsen Radio ביוטיוב, שבו דיג׳יים וסלקטורים מהמובחרים בעיר מביאים את המוזיקה שלהם לשעה שלמה. מומלץ מאוד.
יהודה הלוי 19, תל אביב

3. חוף חצר גולדמן

ברוך השם שיש חוף בתל אביב, כי אם לא כבר מזמן היינו מאבדים את הראש. אז בואו רגע נודה לנפלאות הטבע, ולרוח ששולחת לנו חול ממצרים וגורמת לחוף שלנו להרגיש רך. למים הצלולים – ולפעמים העכורים והמגעילים – לפגוש חבר או שניים, לשחק עם הילד כדורגל, לגלוש על איזה גל, והכול בפשטות מבורכת. כל זה נותן רגע קטן של נחת בתוך הכאוס האינסופי שיש לנו פה בארץ.

4. ענן

בהתחלה היססתי לכתוב על הענן כי זה הבר שלי, ובאופן אישי קצת מוזר לי לכתוב על עצמי – וככה זה מרגיש. בכל זאת החלטתי לכתוב עליו, כי אני חושב שהענן נוצר ממקום מיוחד, ואולי לא הרבה יודעים מאיפה הוא התחיל. אני וקובי בוהדנה החלטנו להקים ענן קטן ברחוב רענן, מתוך רצון ליצור חלל שיאכלס תרבות בחיבור עם קהילה, ושיהיה מרחב ליצירה, למוזיקה טובה, והכול מהודק אבל נגיש לכולם. בדצמבר הענן יהיה בן שלוש, ובאיזשהו אופן זה כבר מרגיש כאילו הוא תמיד היה ותמיד יהיה. אמן.
רענן 36 תל אביב

5. עלטה

חדר החושך הקהילתי של עידן ויינברן ומיקי פרל. קודם קצת רקע על האנשים שמאחורי המקום: מיקי היא אחותי – צלמת ואמנית קרמיקה כישרונית ורגישה. עידן ויינברן הוא שותף שלי ללייבל Fog&Co, שהקמנו יחד עם בן אבגיא. בעיניי עלטה הוא מקום חשוב בעיר, שמקדש את היצירה במובן הכי טהור שלה. לתת ליוצרים מקום לפתח את האמנות שלהם בצורה גשמית, עם תמיכה אחד על אחד, מקום שיכול לקחת אמן או חובבן למקומות גבוהים. מעבר לפעילות היומית של החדר חושך, פעם בחודש הם מארחים בחלל הופעה חיות או די.ג׳יים אל תוך הלילה. כדאי לעקוב.
סטודיו 118, התחייה 14, תל אביב

תופעה לא אהובה בעיר

הקיימות האורבנית בעיר – או במילים פשוטות: למה אין יותר עצים בעיר? מעבר לתרומה הסביבתית והבריאותית שלהם – הצללה מהחום הנורא בקיץ, סינון זיהום אוויר והיכולת פשוט לגרום לנו קצת להירגע – מרגיש לי שהעיר עדיין לא לוקחת את הנושא הזה כעדיפות עליונה. אתחיל דווקא בקול אופטימי ואגיד שקראתי, בעזרת הצ׳ט, על הכוונות של עיריית תל אביב בנושא. יש תוכנית שנקראת "היער העירוני", עם יעד של נטיעת 100 אלף עצים עד 2030, ויש גם יוזמות קהילתיות כמו חלוקת עצי פרי לתושבים לנטיעה בחצרות הבניינים. ובכל זאת, כשאני מסתובב בעיר מרגיש לי שפשוט אין מספיק. אולי בכלל אני זה שאמור לצאת מהעיר, אבל עד אז – לכולנו מגיע קצת יותר צל, קצת יותר ירוק ואוויר נקי יותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
חיות אדם – מופע של תום מאור ושי רהט. במופע תום מופיע לצד גוש חימר גדול, כשלגופו תחתונים בלבד, ולצדו שי עם המחשב והמוזיקה שלו. כשהמופע מתחיל, תום לוקח את החימר ומתחיל ליצור על ראשו מסכה ארעית, שמשתנה בהתאם למוזיקה ובהתאם למה שהוא מרגיש. סוג של מטמורפוזה שמאנית. בכל פעם שהמסכה משנה צורה מופיעה דמות חדשה, וכל שינוי מצליח לייצר מחדש תחושה של התפעלות. גם המוזיקה מפרקת ומרכיבה את התחושות – מוזיקה אלקטרונית־אורגנית שנעה כמו תוף בתוך מערה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרטים של מיאזאקי – בזמן האחרון אני והילד שלי התחלנו לראות את כל הסרטים של מיאזאקי. מי שלא מכיר – זה הזמן. אחרי שנכנסתי קצת יותר לעולם שלו, שמתי לב שהתחלתי בעצמי להסתכל אחרת על דברים דוממים, על טבע, על סיטואציות קטנות, ולבנות להם עולם בלי לתכנן. לראות את המציאות קצת יותר פנטסטית ופחות ריאליסטית. הסרטים שלו גורמים לי להתרגש, ועוד יותר מרגש אותי לראות אותם עם הבן שלי. ובמקביל אני קורא את "הגוף" של ביל ברייסון. לא ארחיב, אבל לא ידעתי עד כמה פרטים על הגוף שלנו יכולים לרגש אותי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות – תודה רבה לכן על העשייה שלכן ועל כל השנים שבהן נתתן מעצמכן לאחרים. הייתה לי הזכות לעזור פה ושם, וראיתי מקרוב עד כמה רחוק הכוונות והעשייה שלכן מגיעות לכל כך מלא ללבות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שאוט אאוט לסבתות של העיר או מחוץ לה – תודה לרכות שלכן, לאוכל ושאתן מכילות את העולם הכאוטי שלנו.

מה יהיה?
העולם מסתובב וימשיך להסתובב, איתנו ובלעדינו. אף אחד לא יכול לעצור את הסיבוב הקוסמי.

• העיר שלי
• חיי לילה
• ❤ תרבות
• מוזיקה
• ענן בר