כולם מכינים מתכונים מהבלוג שלה. במקומות האלה היא אוהבת לאכול

1. בורקס דילק 

אם לא טעמתם את בורקס המים של דילק כאילו לא טעמתם בורקס בחייכם. לא מדובר כאן בבצק עלים פריך אם כי בבצק דק דק, שנע בין פילו לעלה פסטה, שמבשלים במים ומשדכים לגבינות ותרד. המקום הקטן, ששוכן בצמידות לשוק התקווה, מתהדר לא רק במאפים טורקיים מופלאים אלא גם בתור ארוך, בעיקר בימי שישי, כיאה למקום שמוכר מאפה שקשה להשיג במקומות אחרים. המלצה שלי – קנו כפול ממה שנדמה לכם שהבטן שלכם יכולה להכיל. בערב כשתחממו אותו בטוסטר אתם תודו לי.
ההגנה 33

דילק (צילום שרון בן־דוד)

2. הונג קונג דים סאם

אם אתם חובבי כיסונים, כמוני, אתם תתאהבו במקום המיוחד הזה שעד היום לא מצאתי כמותו בארץ. נדמה שגם אחרי שנים רבות שהמסעדה הקטנה הזו קיימת לא נעשה שם שינוי בטעמים על מנת לרצות את החך הישראלי – וטוב שכך. תמצאו שם כיסוני בצק אורז, האהובים עלי, שמרקמם חלקלק ומתמסר ובתוכם ירקות שמציצים מבעד לבצק השקוף וגם כיסונים פתוחים דמוי פרח עם שלל מילויים בועטים אבל עדינים ומאוזנים להפליא. ובכלל, מדובר בגן עדן לאוהבי כיסונים. אגב, אל תפספסו גם את דפי האורז שמכינים במקום וממלאים בבשר או ירקות. שום קשר לדפי אורז שאתם מכירים מהסופר.
בן יהודה 9

הונג קונג דים סאם. צילום: אנטולי מיכאלו

>>לבלוג של רחלי קרוט >>לאינסטגרם

3. אנימאר

כשאני מגיעה לתל אביב אני אוהבת לגוון ולא לאכול במקום שכבר הייתי בו. בכל רגע נפתחות עוד ועוד מסעדות ונדמה שכמה שלא אנסה עוד דוכן ועוד מאפייה תמיד יפתחו, ועוול לא לנסות את כולן. יוצאת דופן היא אנימאר (וגם קיטשן מרקט שהספיקה לצערי להסגר) שמצליחה לרגש אותי בכל פעם מחדש. השילוב בין מזרח ומערב באוכל שיוצר כאן השף הלל תווקולי יוצא דופן בסיפור שהוא מצליח להעביר דרך הטעמים והחוויה עצמה, במסעדה שהעיצוב שלה נארג בצורה מדהימה ביחד עם האוכל. ממליצה לכם לא לפספס את סיגר הטלה שמוגש עם איולי עמבה, את הירוקים על הגריל שלמרות השם המעט משעמם מצליחים לככב בזכות קרקר פריך שמגיע איתם ולחלוטין יכול להימכר בשקיות ענק גם בנפרד (אני הראשונה לקנות), ובכלל כל מנה בתפריט שיש בה גבינה – מגבינת טולום עם שמן זית ועד גבינת ג'יבני צרובה עם סלסלת עגבניות מרעננת וזעתר מקומי. כשמדברים על מזרח תיכון חדש שזור בישן מתכוונים בדיוק לצלחות של אנימאר.
הירקון 87 (מלון דן)

אנימאר (צילום ספיר קוסא)

4. קאנו

בווייטנאם אמנם לא הייתי אבל אם האוכל שם דומה ולו במעט למנות הנהדרות של קאנו, אני יודעת מה יהיה יעד הטיסה הבא שלי. המקום הקטן ששוכן בפאתי פלורנטין הוא אחד היהלומים של האזור. תמצאו שם ספרינג רולים מפוצצים בירקות, אטריות שעועית, עשבי תבלין ועוד הפתעות ולצידם באנים אווריריים במילוי בשר מפורק או טופו במרינדת ג'ינג'ר וצ'ילי. במקום תמצאו גם מרקים נהדרים שכדאי לקחת מהם הביתה לימים הקרים וגם קינוח טפיוקה נפלא ומרענן עם קרם קוקוס ופירות. אם יש מקום אחד שאני מצטערת שלא עושה משלוח לבית שלי זה המקום הזה.
הרצל 77

5. יפתח לחם

המקום האחרון הוא אמנם לא מסעדה, וגם לא ממש מאפייה, כי אם דוכן לחמים סופר מיוחדים שאופה יפתח ברקת, מסוגי חיטה עתיקים אותם הוא מגדל בעצמו וטוחן. בדוכן המרשים שלו, שממוקם בשוק הנמל (ימי שישי מהבוקר ועד כניסת השבת) תמצאו לחם שמש עם גרעיני חמניות ופשתן בציפוי פרג, לחם אבירים שחור ששובה את הלב במראה גותי וגם לחמניות מורשת מתערובת זני חיטה עתיקים. אם זכיתם ונשארו עדיין מאפים משובללים במילוי בצל ותועפות צנוברים זכיתם. גם המאפים עם החדל והפרמזן הטבעוני נהדרים. רק תשאירו לי אחד או שניים – רוב הסיכויים שאני בדיוק בדרך לשם.
האנגר 12, נמל תל אביב