העתיד מאחורינו

*
מלח הארץ זה כמו אידיוט שימושי? (שאלה שיום אחד תישאל, ביחוד בקרב הדור הצעיר במחנות הפליטים הישראלים בגרמניה – כי מי עוד יהיה מוכן לקבל אותנו אחרי שהיוהרה הציונית תקבור אותנו? מי?)

*
באהבה, הכל בו־זמנית גם אמת וגם שקר. זה הנושא היחידי שאי אפשר לומר עליו שום דבר אבסורדי (ג'וליאן בארנס)

*
"אבל אין רומאים," אמרתי.
"לא משנה."
"אבל הם ברומא," ניסיתי.
"לא משנה."
"מלקקים ג'לטי!" הוספתי.
"לא משנה."
"נוסעים בווספה!" השתדלתי.
"לא משנה."
"למה?" שאגתי ביאוש, "למה זה לא משנה, למה?"
והוא ענה: "יש רומאים, אין רומאים – אנחנו מתאבדים!" (מתוך שיחה עם ראש המכינה הקדם־צבאית "מצדה 2". בחור, מה יש לדבר, מלח הארץ. מילותיו האחרונות: טודו בום)

*
פרחי שמיים –
כאשר פירות ים זה פשוט לא מספיק (פרסומת)

*
ואז אמרתי, אלוהים יעזור לנו ואל תדאגו,
ולחצתי על הכפתור,
אבל לרוע המזל מאז שהעבירו את 8200 לנגב, כל האשכנזים עזבו את הצבא והלכו להייטק, והרס"ר שכח לחבר את הכפתור לפצצה האטומית, אז לחצתי ולחצתי ולא קרה כלום עד שבאו האיראנים ואמרו לי: אלאור! אלאור! אתה יכול להפסיק ללחוץ, כבר ניצחנו.
ואמרתי תשתקו או שאני יורה בכם.
אז הם אמרו: עם כל הכבוד, אנחנו אויבים חיים אז יהיה לך קצת יותר קשה.
אז אמרתי נכון אבל לא קשה כמו לראות קולנוע איראני, מה זה החרא הזה עם הנהגת מונית שנוהגת שעתיים בלי הפסקה – גיליתם את האטום, אבל לא את העלילה?
אז הוא אמר בזה אתה צודק, ועכשיו בוא תתפנה בבקשה למחנה פליטים החדש שלכם בגרמניה (מתוך: "שיחות עם קירוסטמי". לא הקולנוען, הגנרל האיראני מושל מגדלי עזריאלי ואיזור הקריה)

*
הסכמנו שצריך לגרש את הפליטים, נכון? והסכמנו שהם בעצם מסתננים, נכון? אז למה מקבלים את כל הישראלים למחנה פליטים שהורס את האיזון העדין של היער השחור? (מאמר ביומון גרמני נפוץ, בעוד 20 שנים)

*
שמעת? הבן של נפתלי בנט קיבל אישור עבודה בניקוי בתי שימוש בפרנקפורט. בן זונה הייטקיסט, מה הוא מבין באסלות? אמר להם שיש לו מוסר עבודה יקי. ואני, שאני אינסטלטור מוסמך, אמרו לי:  סלאח פה זה ארץ גרמניה. תחזור לסוף התור, דומקופף (מתוך: "שורשי הקיפוח המזרחי במחנה הפליטים הישראלי ביער השחור", עבודת גמר בחוג לסוציולוגיה ובישול מזרח־תיכוני באוניברסיטת היידלברג. היה בהתחלה חוג לסוציולוגיה בלבד, אבל אחרי שרבבות פליטים ישראלים סירבו לאכול את עוגת היער השחור בתור מנה עיקרית, נאלצה האוניברסיטה להרחיב את הקוריקולום)

*
אתם תלכו לעזאזל, אני הולך לטקסס (דייווי קרוקט. שאכן מימש את איומו, ואחרי שהפסיד את מקומו בסנאט אסף את מטלטליו והלך לטקסס. שם, חודשיים אחר כך, קיפד את חייו בקרב על האלאמו)

*
וארום וארום וארום,
איסט די בננה קרום?
וארום איסט נישט גראדה?
דאס איסט איינה שאדה! ("למה למה למה / הבננה עקומה? / למה היא לא ישרה? / זה חבל מאוד!" – שיר גרמני קלאסי, שיום אחד ישירו אותו על פליטים ישראלים שנורא יעלבו, כי זה סתם סטריאוטיפ גרמני שאנחנו לא ישרים, אז הגרמנים יגידו לנו: אינשולדיגום ביטה, באמת סליחה, אבל לא התכוונו לא שאתם רמאים, אלא שאתם מתוקים כמו בננה! ואנחנו נסלח, לא כי אנחנו מתוקים כמו בננה אלא בגלל שאיזה ברירה כבר תהיה לנו?)