בלי טרגדיה ובלי להתחרט רגע לפני: סדרות שהציגו הפלות כמו שהן באמת

הרשימה פורסמה במקור באתר הטלוויזיה "הספוילר" – תראו תראו

מוד (1972)

לפני שהייתה דורותי מ"בנות הזהב", בי ארתור הופיעה בסיטקום "הכל נשאר במשפחה" בתפקיד מוד פינדליי, בת הדודה המגניבה של אידית בנקר. הדמות הליברלית וחסרת הבושה שלה השאירה מספיק רושם כדי לקבל סדרה משלה, "מוד". כבר בעונתה הראשונה הסדרה שברה מוסכמות והרשתה לעצמה לשלב אלמנטים בוגרים ואפלים מהמקובל בז'אנר הסיטקום דאז. הדוגמה הכי בולטת הייתה צמד הפרקים שעסקו בהפלה. מוד בת ה-47 מגלה שנכנסה להריון, חושדת תחילה כי בעלה מעוניין לשמור את הילד, כשהוא חושב את אותו הדבר לגביה. אחרי שאי ההבנות מתגלות, הזוג מחליט, בעידוד בתם, שתינוק לא בא להם טוב כרגע. בדיעבד, ההחלטה של אישה אמידה ומבוגרת, אם וסבתא, להפיל היריון לא רצוי נשמעת כמו נו-בריינר. אבל אז נזכרים שכל זה קרה בסך הכל חודשיים לפני שפסק הדין "רו נגד וויד" הפך את ההפלה לחוקית ברכבי ארצות הברית, ושמדובר בפעם הראשונה שהפלה כיכבה באופן גלוי וברור בפריים טיים האמריקאי

הפרק עורר שערוריה לא קטנה, אך "מוד" לא נפגעה מההחלטה הנועזת ושידוריה המשיכו לחמש עונות נוספות. הדבר הכי מוזר לגבי הפרק הזה הוא הנסיבות שיצרו אותו – היוצרים רצו לזכות בפרס כספי במסגרת תחרות של ארגון בשם Zero Population Growth. הרעיון המקורי היה לעסוק בניתוחי חיתוך צינור הזרע, אך נורמן ליר היוצר העדיף שהעלילה תתמקד בדמות הראשית, ועל כן הוחלט להתמקד בהפלה.

>>האיום האיראני: "טהרן" הפכה לעוד סדרת אקשן אמריקאית

בוג'אק הורסמן (2017)

סדרת האנימציה מבית נטפליקס ידועה בעלילות המשוגעות שרק היא יכולה להוציא לפועל מבלי להביך, ופרק ההפלות שלה הוא דוגמה מושלמת לכך. דיאן נכנסת להריון מבעלה, הכלב מיסטר פיאנטבאטר, ויחד הם מחליטים להפיל. תקלה מביכה גורמת לדיאן, שעובדת כמנהלת מדיה חברתית, לצייץ בטעות "אני עושה הפלה" מחשבון הטוויטר של אחת הלקוחות שלה – כוכבת פופ דולפינית בשם סקסטינה אקוופינה. בתחילה הכוכבת דורשת את פיטוריה של דיאן, אך כשכוכבות פופ אחרות משחררות ציוצי תמיכה היא מחליטה לנצל את הסיטואציה לטובתה. היא משחררת שיר פופ אגרסיבי בשם " Get Dat Fetus, Kill Dat Fetus", עם שורות כמו "אני רוצחת תינוקות, להרוג תינוקות מחרמן אותי", ואפילו מכריזה שההפלה המפוברקת שלה תשודר לייב בטלוויזיה.

דיאן מוטרדת מהכיוון האפל שאליו הפרשה התגלגלה, אבל בתור במרפאת ההפלות היא פוגשת מעריצה צעירה של סקסטינה, שחושפת כי שיר רצח התינוקות ההוא עזר לה להתמודד עם הקשיים בדרך להפלה שלה עצמה. מתחת להומור הקיצוני ולדיון החינוכי משהו בשאלה "שירים על רצח תינוקות – בעד ונגד", יש כאן דיון רב רבדים על הפלות והיחס אליהן ברצות הברית: הרופא של דיאן טוען בפניה שלעובר שלה כבר יש צבע מועדף ולפני שתקבל אישור להפלה היא נדרשת, על פי החוק, להאזין לפעימות הלב של העובר ולצפות ב-20 שעות של סרטוני כלבלבים. זה עדיין לא משכנע אותה.

האנטומיה של גריי / סקנדל (2011 / 2015)

לשונדה ריימס אין כוח לשטויות בסגנון "ואז היא הבינה שהיא לא בהיריון" או "נערה הופכת לעקרה לנצח בגלל הפלה". לכן, הסדרות שלה אחראיות לכמה קווי עלילה רציניים ואחראיים במיוחד בכל הנוגע לנושא הנפיץ הזה, והיכולת לדבר עליו ביתר חופשיות מבעבר קשורה, בין היתר, להתעקשות שלה לעשות זאת בעצמה.

אחרי שבעונה השנייה של "האנטומיה של גריי" הופיע היריון לא רצוי שהסתיים ללא החלטה יזומה על הפלה, ב-2011 עברה המנתחת כריסטינה יאנג הפלה יזומה של ממש. למה? כי היא פשוט ממש, ממש לא רוצה להביא ילדים לעולם. ב-Vulture הציגו את חריגותה של ההחלטה הזו במילים "מישהי באמת עשתה הפלה יזומה בשידור ממלכתי – בלי הפלה טבעית, בלי היריון מחוץ לרחם ובלי לשנות את דעתה ברגע האחרון. (…) 'האנטומיה' אמנם הביאה לנו סקס עם רוחות ופרקי מחזמר מפוקפקים, אבל היא גם הייתה אמיצה מספיקה לעשות משהו שכמעט אף סדרה אחרת לא העזה: להראות בשידור את ההליך הרפואי, החוקי לגמרי, המסוים הזה".

ההחלטה של אוליביה פופ לעבור הפלה ב"סקנדל" הייתה נועזת במיוחד כי ההיריון בכלל לא נחשף לצופים לפני אותה סצנה. עלילת הפרק התמקדה בכלל בניסיונות של הסנאט למנוע המשך תמיכה כספית בארגון Planned Parenthood – ובפיליבאסטר שמנסה למנוע מהחוק לעבור. ריימס סיפרה כי רשת השידור התעקשה שתוותר על הסצנה הזו, אבל היא סירבה לעשות זאת – והיה לה מספיק כוח ומעמד כדי לקבל את מבוקשה.

האקסית המטורפת (2016)

באמצע החיים ורגע אחרי שהתקבלה ללימודי משפטים, פולה מגלה שהיא בהיריון. גם בלי התזמון הבעייתי מדובר בקוץ בתחת – לפולה כבר יש שני בנים שדורשים הרבה זמן ותשומת לב. בעלה מציע לה לשקול את "האפשרויות שלה", אבל פולה דוחה את הרעיון על הסף בטענה ש"האפשרויות האלה הם לנערות בחודש שאחרי הנשף". בעלה מנסה להשתלט על העניינים כדי שלא תצטרך לבחור בין הלימודים לטיפול בבית, אבל זה פשוט לא מספיק. פולה מחליטה לוותר על הלימודים כדי שתוכל למצוא זמן גם לבנים שלה וגם לתינוק החדש.

מה שמשנה את דעתה לבסוף הוא דווקא האהבה שלה לעבודתה. היא אמנם רק עוזרת משפטית ועדיין לא עורכת דין של ממש, אך כשהיא מצטיינת במפתיע במשימה שיועדה לעורך דין מוסמך, היא מבינה שהפעם אסור לה לוותר על החלום בשם המשפחה. היא איננה מסתירה את הצעד מהילדים שלה, שמקבלים אותו בהבנה (ולראיה המשפט האייקוני "אמא, אני אפתח לשליח של הפיצה כי בדיוק עשית הפלה").

בלי דרמה. פאולה ב-"האקסית המטורפת". צילום מסך

הייחוד של הפרק הזה הוא באגביות שלו – פולה מסכמת את ההפלה במשפט "היה לי עניין והתמודדתי איתו". אין כאן טרגדיה או דילמה איומה, גם לא תיאור של התהליך הרגשי הכואב או ההתמודדות עם המערכת האטומה. הפלה יכולה להיות ביג דיל, אבל היא יכולה גם להיות הליך רפואי פשוט, קצר יחסית וכזה שאפשר להתייחס אליו כמו שמתייחסים לניתוח הסרת תוספתן.

>>אור הירח: 8 שאלות שנשארו לנו עם סיום העונה של "מון נייט"

עמוק באדמה (2003)

הדרמה על משפחת פישר המנהלת בית לווית היא חלק מתור הזהב של HBO, וכנראה המלודרמטית ביותר מבין הסדרות ששודרו באותה תקופה בערוץ. זוגות רבו, בגדו, נפרדו וחזרו, דמויות מרכזיות התמודדו עם בעיות רפואיות ונפשיות קשות, ומעל הכל ריחפה תמיד עננה אפלה של אובדן ומוות, לפעמים מוות מזוויע וגרפי.

ביחס לכל אלה, ההפלה של בת הזקונים קלייר הייתה כמעט טיול בפארק. קלייר בת ה-19, סטודנטית לאמנות, בדיוק נפרדה מבן זוג מבאס במיוחד, כזה שממש לא רצוי להתרבות איתו. קלייר לא משתפת את האחים או את אמא שלה בהיריון או בהחלטה להפיל, ובמקום בוחרת להיעזר בברנדה, האקסית של אחיה הגדול. ברנדה מסכימה בשמחה להסיע אותה למרפאה ונשארת לצידה בהתאוששות שאחריה – בלי שיחות נפש וגם בלי שיפוטיות. ההחלטה התקבלה בכזה שיוויון נפש שהיא אפילו לא הייתה העלילה המרכזית של אותו פרק. זה צעד אמיץ למדי, במיוחד אל מול שהמקבילות האיכותיות שלה, שפחות או יותר דילגו על הנושא. אפילו ב"סקס והעיר הגדולה" הפלה מוזכרת רק לרגעים קצרים, כשמירנדה נכנסת להיריון ומחליטה כמעט מיד לא להפיל.

ההחלטה של קלייר ברורה לגמרי – הזמן והבחור לא מתאימים לה, היא ממש לא בשלה לאמהות והיא גדלה והתחנכה על ידי אמא לא לגמרי סגורה על עצמה, שגידול הילדים מנע ממנה להתבגר באמת. אין פה באמת אופציה אחרת. אך הצעד הזה בכל זאת השאיר עליה קצת אימפקט רגשי, שמתבטא כפי שקורה לא פעם בסדרה באופן מיסטי-סוריאליסטי. קלייר חולמת שהיא מגיעה לגן עדן ופוגשת שם את גיסתה, שנעדרת כבר מספר פרקים. הגיסה מחזיקה את התינוק שקלייר הייתה יכולה ללדת, בחיים אחרים, ומבטיחה לה שתטפל בו במסירות. בתמורה היא מבקשת שקלייר תדאג לבתה הפעוטה, שעכשיו מתברר שתגדל כיתומה מאם.

לטענת גרייס (2017)

המיני-סדרה ההיסטורית על פי ספרה של מרגרט אטווד הוא תזכורת שהפלות תמיד קרו וכנראה גם תמיד יקרו, לא משנה כמה ינסו למנוע אותן. הגיבורה מספרת על ראשית דרכה כמשרתת ועל חברתה הקרובה מארי, שלימדה אותה הכל על העבודה ולא מעט על החיים. מארי חלמה על חתונה וחיים עצמאיים עם אהוב ליבה, אך במציאות מצאה את עצמה בקשר סודי עם בנם עלוב הנפש של בעלי הבית. לאחר שהוא מבטיח לה חתונה ומתחרט תוך רגע קצרצר, היא מבצעת הפלה לא חוקית שמסתבכת באופן נורא ומתה זמן קצר לאחר מכן.

המוות הפתאומי הזה הוא לא רק הטרגדיה של מארי עצמה, אלא גם של גרייס – שמאבדת לנצח את תמימותה ואת האמון בגברים. מארי נשארת לצידה גם שנים אחר כך כמעין דיבוק, או לפחות אליבי מיסטי ומוזר למעשיה האלימים בהמשך חייה.

>>הוליווד, גשי לצפות בשלושת הפרקים האלה, ותיישמי

בנות (2015)

קשה לחבב את מימי-רוז, הריבאונד של אדם אחרי הפרידה מהאנה. היא יומרנית, אובר-מתחכמת ובאופן כללי די מעצבנת. אבל יש פרק אחד שמחזיר לה את הכבוד ובגדול. בוקר אחד אדם שואל את חברתו אם בא לה לצאת לריצה, והיא עונה שאסור לה לרוץ כרגע, כי היא אחרי הפלה. אדם, שלאורך הסדרה מוצג כמי שחולם ומשתוקק להפוך לאבא, זועם על כך שלא שיתפה אותו בהחלטה. אבל מימי-רוז מבהירה לו שאחרי חודשיים בלבד של זוגיות, היא לא הרגישה מוכנה להורות ורצתה פשוט לסיים עם זה.

אדם הזועם לוקח את החפצים שלו מהדירה שלה ומתעמת איתה – הוא אומר שהעובדה שלא שיתפה אותו בהחלטתה לפני האקט גרמה לו להרגיש שהיא לא צריכה אותו. מימי-רוז משיבה שהיא באמת לא צריכה אותה, אבל כן נהנית בחברתו ורוצה אותו בחייה. היא מתעקשת שהצעד שעשתה לא היה שקר, אלא רק המתנה עם האמת עד הרגע שבו לא יוכל להתעקש שתשנה את דעתה. אדם מתרצה לבסוף ומתנצל. הם נשארים יחד.

לא חייבת לקבל את אישורך. מימי רוז ואדם. מתוך "בנות", צילום מסך, HBO

דווקא העובדה שמימי-רוז היא דמות מעוררת אנטגוניזם במידת מה הפכה אותה לדמות המושלמת לסחוב את העלילה הזו. אפילו ג'סה, המרגיזה ביותר מבין ארבעת החברות, קיבלה עלילת השתפנות שבה היא מקבלת מחזור לפני שהספיקה להחליט אם להפיל או לא. הדיון שמוצג בפרק קצת יותר מתקדם מסתם דיון רגיל על עצם קיומן של הפלות, וההחלטה של מימי-רוז אולי מוצדקת אבל גם פרובוקטיבית. ברור למה לנה דנהאם חששה לתת לאחת הדמויות המרכזיות לשאת את התיק הכבד הזה.

עניין של זמן (1992)

הסדרה שהדביקה את הנוער של הניינטיז למסך נראית היום קצת קרינג'ית וקאמפית. אך מתחת למשחק המוגזם ולשורות דיאלוג שהתיישנו גרוע, הסתתרו לא פעם סיפורים מעניינים ומורכבים במפתיע. הפרק "אהבה זה שיר לשניים" מתמקד בדמותה של דנה (ברגר), שמתחילה לצאת עם בחור שהכירה במסיבה. רגע אחרי שהיא זורקת אותו בגחמה של רגע, היא מגלה שהיא בהיריון.

עיקר הדרמה בפרק בכלל לא קשורה ליחסים עם הבחור אלא לקשר בין דנה להוריה. כשהיא מספרת לאמא שלה ש"מישהי מבית הספר" נכנסה להריון, האם ההיפית והקצת מזניחה מנפקת תגובה מסיוטים, כולל "אם הייתי אמא שלה הייתי הורגת אותה". בשיחה עם חברתה שרון, דנה מספרת שאמא שלה עודדה אותה להתחיל לקחת גלולות כבר בכיתה ט', אבל לא התעניינה אף פעם עם מי היא יוצאת, לאן היא הולכת ומה בכלל היא עושה.

לבסוף דנה מתארגנת על תור לרופא כדי להפיל, אבל רגע לפני שהיא יוצאת אליו אביה מזהה שמשהו לא בסדר. האב הרציני והקשוח מתאכזב שבתו לא הרגישה בנוח לשתף אותו במצוקה שלה, ומיד לוקח יומיים חופש כדי להישאר לצידה לאורך התהליך. הכל מחמם לב ונחמד, חוץ מהמסקנה הקצת מוזרה שדנה לוקחת מהסיפור הזה – אם כבר לשכב עם בחור ולהסתכן בהיריון, לפחות שזה יהיה מאהבה ולא "סתם". ולא, נגיד, להיות יותר אחראית עם אמצעי המניעה שלך.

ואלה שפחות

אי אפשר לדבר על דוגמאות טובות בלי להזכיר גם את הבעייתיות והדפוקות. במקרים רבים הדיון האם להפיל או לא נשאר תאורטי בלבד, כי מסתבר שההיריון היה אזעקת שווא או מסתיים בהפלה טבעית – "שולחן לחמישה", "רוזאן", "מלרוז פלייס" ו"דאלאס" הן רק כמה דוגמאות לסדרות שפנו לכיוון הזה. קלישאה אחרת היא זו שבה הדמות מתחרטת על ההפלה אחרי שכבר קבעה תור – לפעמים ממש בקליניקה עצמה. ב"בוורלי הילס 90210" אנדריאה מחליטה להפיל גם אם זה אומר להיפרד מבן הזוג שלה, אבל ברגע האחרון משנה את דעתה, מתחתנת עם החבר ומקימה איתו משפחה.

אבל השימוש הגרוע ביותר בהפלות הוא זה שמסתיים בטרגדיה רפואית כזו או אחרת, מהסוג שמתרחש במציאות רק לעיתים רחוקות כשמדובר בהפלה חוקית במרפאה. באופרות סבון מצטיינים בזה במיוחד – "כל ילדיי" הלכו על טוויסט קיצוני במיוחד – אריקה חטפה זיהום מסכן חיים בעקבות הפלה, אבל המשך התברר כי הרופא קצר את העובר שלה כדי להשתיל אותו ברחמה של אשתו. מה?!