להט"ב אקשן: 7 סרטים שאסור לכם לפספס בפסטיבל לקולנוע גאה

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה היה אמור להיפתח ב-21 באוקטובר, אבל שבת השחורה טרפה את הקלפים. האירוע נדחה בחודשיים, ויתקיים לבסוף בין ה-21 ל-31 בדצמבר בסינמטק תל אביב, במרכז תרבות אניס ביפו ובמרכז לתרבות אלטרנטיבית. בטקס הפתיחה יוענק פרס הוקרה של הפסטיבל לקולנוענית והאקטיביסטית אביגיל שפרבר ("ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר"), ופרס הוקרה נוסף יוענק לגילה אלמגור, המתוארת כחברה ותיקה של קהילת הלהט"בק בישראל.

לרגל האירוע יוקרן "ידיים קשורות" מ-2006, סרטו היפה של דני וולמן על אם מבוגרת (אלמגור) שיוצאת להשיג גראס כדי להקל את מכאוביו של בנה החולה (עידו תדמור). בתכנית אחרת יוקרן "דרך מוזרה לחיות", המערבון הקצר של פדרו אלמודובר עם אית'ן הוק ופדרו פסקל, לצד שלושה סרטים ישראלים קצרים. הפסטיבל השנה גדוש בסרטים עטורי פרסים וביקורות אוהדות מכל העולם, ואנחנו כאן כדי לעזור לכם לבחור. להלן שבע המלצות על סרטים שלא תרצו לפספס.

כולנו זרים

העיבוד החופשי של אנדרו היי ("Weekend") לספרו של טאיצ'י ימאדה מ-1987 הוא הסרט שהכי ריגש אותי השנה. אנדרו סקוט ("פליבג") מגלם את אדם, תסריטאי המתגורר בבניין דירות כמעט ריק. לילה אחד מתדפק על דלתו השכן השיכור הארי (פול מסקאל מ"אנשים נורמלים") ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים ששולחת את אדם להתבונן בחייו. הוא הולך לבקר בבית הוריו שנהרגו בתאונה כשהיה בן 12, ומוצא אותם כפי שהיו כשראה אותם לאחרונה. ג'יימי בל ("בילי אליוט") וקלייר פוי ("הכתר") נהדרים בתפקידי ההורים, וסקוט מרגש עד מאוד כגבר הבודד והעצוב שמספר להם על חייו אחרי מותם, עדיין נזקק לאישורם. היי ניחן ברגישות נדירה לניואנסים אנושיים, וסרטיו עדינים ומלאים ערגה. "כולנו זרים" הוא סרט הפתיחה של הפסטיבל, והוא כל כך עצוב, וכל כך יפה.

לרדוף אחרי "צ'ייסינג איימי"

ב-1997 יצא למסכים סרטו השלישי של קווין סמית "לרדוף אחרי איימי", קומדיה רומנטית על גבר (בן אפלק) שמתאהב בלסבית (ג'ואי לורן אדמס). הסרט, שהופץ על ידי מירמקס של הארווי ווינסטין, זכה להצלחה קופתית נאה אך גם להרבה ביקורת מצד הקהילה הלהט"בית. בשביל בת 12 אחת הסרט הזה היה מציל חיים. סאב רוג'רס צפתה בו כמאתיים פעמים, ובבגרותה החליטה ליצור סרט תיעודי על הסרט ההוא, גם משום שזו היתה דרך ליצור קשר עם סמית ועם אדמס הנערצים עליה. זה לקח לה כמה שנים, שבמהלכן היא עצמה פיתחה תובנות לגבי זהותה הקווירית וחייה השתנו באופן מהותי. מה שמתחיל כסרט של גרופית הולך ומתפתח ליצירה אישית מורכבת, מרתקת, מאירת עיניים, ומרגשת לעומק, שמתרחבת לכיוונים פחות צפויים. בין השאר, הראיון גלוי הלב עם אדמס, מי שהיתה כוכבת לרגע בעקבות "לרדוף אחרי איימי", מספק נקודת מבט חדשה על החוויה הלא קלה של שחקנית צעירה בהוליווד (ווינסטין דווקא לא חשק בה). ממליצה לכם לא לקרוא את התיאור של הסרט בתכניית הפסטיבל, שכולל סוג של ספוילר (סליחה), ולשים אותו בראש רשימת הצפייה שלכם. גם "לרדוף אחרי איימי", שזוכה בימינו לקריאה מחודשת, יוקרן בפסטיבל.

חזרה גנרלית

אם יש לכם אהדה לעולם המיוזיקלס לא תרצו לפספס את המוקומנטרי החמוד הזה מבית ההפקה של וויל פרל, שמתענג על שיגיונותיהם של ילדים מכל הגילים. מדי קיץ מגיעים ילדים נלהבים לקייטנת תיאטרון בצפון מדינת ניו יורק. כולם חולמים להמשיך משם לברודוויי. עמוס (בן פלאט מ"אוון הנסן היקר") ורבקה-דיאן (מולי גורדון, שגם ביימה) הם בוגרי הקייטנה שהפכו למדריכים ולחברים הכי טובים (היא היתה דלוקה עליו עד שהתוודה בפניה שהוא הומו), ומדי שנה הם כותבים מיוזיקל חדש למופע הגמר. מנהלת המקום, שנמצא על סף פשיטת רגל, נכנסה לתרדמת ערב פתיחתו, ואת מקומה ממלא בנה טרוי (ג'ימי טאטרו), שאינו מבין כלום בתאטרון. לכן הוא פיטר חלק מהמדריכים הוותיקים ושכר במקומם את ג'אנט (איו אדבירי מ"הדוב") שמבינה בתאטרון בערך כמוהו. זה מייצר סדרה של תקלות שמאפשרות למנהל הבמה הצנוע (נואה גלווין מ"הרופא הטוב") לחשוף כישרונות סמויים. הסרט מלא ילדים חנונים שיודעים לשיר ולרקוד, והטון שלו מבודח אך גם חומל. הצחוקים הגדולים אינם רבים, אבל הסרט נעים לצפייה, ומופע הסיום ישאיר אתכם שמחים וטובי לב.

מעברים

איירה סאקס עושה סרטים כבר שלושים שנה, אבל רק בעשור האחרון הוא החל לזכות במוניטין של אוטר קולנועי, כשסרטו האוטוביוגרפי הכואב "השאירו את האורות דולקים" – על מערכת יחסיו הסוערת והלא יציבה עם בן זוגו הנרקומן – זכה בפרס טדי בפסטיבל ברלין. גם סרטו החדש, שזכה לביקורות נלהבות, בוחן את קשיי הזוגיות עם נרקיסיסט. הקולנוען הגרמני תומאס (פרנץ רוגובסקי מ"חופש מוחלט") נשוי למרטין הבריטי (בן ווישו מ"הלובסטר"). בתום צילומי סרט בפריז תומאס נדלק על אגאת (אדל אקסרקופולוס מ"כחול הוא הצבע החם ביותר"), מורה בבית ספר יסודי, והם מסיימים את הלילה במיטה. כשהוא מספר על כך למרטין, הוא מתאכזב מכך שבן זוגו אינו תומך בהתפתחות האישית שלו. הסטוץ עם אגאת מתפתח לרומן סוער שפוגע בכל המעורבים. תומאס הנרקיסיסט והקפריזי נע הלוך ושוב בין מרטין ואגאת, תמיד נואש לאהבתם, והם רוצים להאמין לו. אפיון חד וחומל של הדמויות והיחסים ביניהן מייצר סרט מכאיב ויפה. מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין נועזות.

ביג בויז

ג'יימי בן ה-14 הוא חנון יהודי עב מידות עם תחומי עניין לא טיפוסיים. הוא עדיין לא התנשק על הפה, ואחיו הבכור וויל רוצה לנצל את החופשה שלהם במאהל ליד האגם כדי לדחוף אותו לזרועותיה של נערה רנדומלית בשביל ההתנסות. אבל ג'יימי הוא נער רגיש והוא לא רוצה לפגוע באף אחד. יתרה מכך, שני האחים יצאו לחופשה הזאת עם בת דודתם הבוגרת אלי, ועם החבר החדש שלה דן – וג'יימי מוצא את עצמו נמשך דווקא אל הבחור הנחמד, שמקדיש לו תשומת לב ומספר שגם הוא היה שמן בילדותו. "ביג בויז" הוא סרט התבגרות וגילוי עצמי עדין ומקסים, שנשכר רבות מהופעתו שובת הלב של אייזק קראסנר, זוכה פרס השחקן בפסטיבל הגאה של לוס אנג'לס (הסרט זכה שם בפרס חביב הקהל). זאת קפיצה גדולה עבור הנער שעל פי אתר IMDb התפקיד הקודם שלו היה כ"ילד מגחך 2" בסדרת טלוויזיה כלשהי. סרט הביכורים של קורי, שכתב וביים, גורם לנו להתאהב בג'יימי ולהיות נבוכים איתו, והוא כל כולו אמת רגשית.

טווס

הסרט הדרום קוריאני הזה מעניק כסות תרבותית פולקלוריסטית לתבנית עלילתית ודרמתית מוכרת (לפני כמה שבועות ראיתי בפסטיבל טאלין את "The Fisherman's Daughter", סרט דרום אמריקאי מוצלח אף יותר, שמגולל סיפור דומה). מיונג, רקדנית voguing בסיאול, נקראת ללוויית אביה בכפר. מי שהיה מורה אהוב לריקוד טקסי דחה אותה באלימות, והיא לא מוכנה לסלוח לו. אבל היא זקוקה לכסף כדי לממנן ניתוח להתאמה מגדרית, ונאמר לה שהוא השאיר לה ירושה – אותה תקבל בתנאי שתשתתף בטקס הריקוד המסורתי לכבוד זכרו. סרטו הראשון של ביון סונג-בין מלווה אותה בחזרתה לכפר, שם היא זוכה לקבלת פנים לא ידידותית מדודה ודודתה, עוזרת לאחיינה לקבל את נטייתו המינית, ומוצאת את הצבע שהיה חסר בריקוד שלה. כאמור, המהלכים הדרמתיים מוכרים, אבל הסרט מבוים ומשוחק היטב וניחן בטעמים משלו.

מסיבת נישואין

12 שנים לפני "הר ברוקבק" הטראגי אנג לי כתב (עם שותפו הקבוע ג'יימס שיימוס) וביים את "מסיבת נישואין", קומדיה מלבבת על בחור שמסתיר מהוריו את העובדה שהוא חי באושר עם בן זוג. ויי טונג הוא איש נדל"ן מצליח שבנה לעצמה חיים טובים בניו יורק. הוריו המתגוררים בטיוואן לוחצים עליו להינשא לאישה, והוא חושב שיצליח לספק אותם באמצעות נישואים פיקטיביים לאמנית סינית עניה שזקוקה לגרין קארד. אבל אז ההורים מגיעים לביקור ומתעקשים לארגן טקס חתונה מסורתי עם המון אורחים. זה היה בסך הכל סרטו השני של הבמאי הטיוואני הצעיר, והוא זכה בפרס דב הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 1993, ואף היה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. "מסיבת נישואין" יוקרן בפסטיבל במסגרת חגיגות החמישים לסינמטק תל אביב, וזאת הזדמנות לראות אם הוא חינני ומבדר כשהיה.