כשסיים את הסדרה התיעודית-קולינרית הקודמת שלו, אנחנו על המפית, היוצר עופר עין גל נשאר מבולבל יותר בנוגע לאופיו של המטבח הישראלי החמקמק. אז הוא חפר עמוק יותר, התחבר לאדמה וניסה להגיע מעבר לאוכל עדתי - והסדרה החדשה שלו עם אסף דוקטור וג'רמי פוגל (מחר, 20.1, כאן 11) היא התוצאה המרתקת // טור מיוחד
במשך 6 שנים הסתובבתי בעולם ובארץ עם הסדרה ״אנחנו על המפית״ (כאן 11) בניסיון להגדיר מהו אותו מטבח ישראלי שובב, הנושא על גבו הצעיר תיבת פנדורה קולינארית-פוליטית כבדת משקל. פייר? חזרתי יותר מבולבל ממה שיצאתי. ואז התגלגל לידי הספר של ד"ר טובה דיקשטיין, "מסע שורשים" – סיכום מחקרה בן 30 השנים על התפריט היהודי הקדום, שהתהווה באזורנו מתקופת אברהם אבינו (הברונזה התיכונה) ועד חורבן בית שני. 2700 השנים הראשונות של העם הנבחר. בקטנה.
ראיתי את האור. או אולי את המובן מאליו. לא הלאומיות בראה את האדמה, הפוך גוטה – הלאומים אורחים על האדמה, ולא האדמה ללאום. העמים שצמחו (או חלפו באזור) גדלו על הקרקע המופלאה הזאת, ניזונו ממנה ואז עשו מאמצים עילאיים להחריב אותה במלחמות אין צדק. זאת ועוד, אולי הגיעה השעה לעשות עוד צעד מתבקש בחפירה הארכיאולוגית, להיפרד מהאובססיה לאוכל עדתי כזרז להגדרת זהות ולחשוף שכבות חדשות טרום עידן העדה.עם שלל המחשבות האלה יצאתי לדרך, אוחז בידה הטובה של ד"ר דיקשטיין.

התחלנו לעבוד כשהמהפכה החוקתית והתפרעות הפונדמנטליזם היהודי קרעו את העם ביד גסה. שאפתי ליצור תשתית לבסיס רחב, שיצופף תחת מטרייתו את היושבים בציון, כמין משאלת לב כמוסה ואולי נאיבית שאניע תהליך ריפוי שיתחיל בצלחת, ויסתיים בלבב פנימה. הבנתי גם שאני מחזיק בביצת זהב, כזו שיש בכוחה ליצור מלכודת דבש עבור הציבור שמייחל לחזרת מלכות יהודה. התוכן הזה הוא הלחם והחמאה שלהם, ודרכו אפשר לטפטף מסרים עובדתיים-מחקריים, שלא פעם מתנגשת עם תפיסת העולם המשיחית. נאיבי כאמור.
אל המסע הזוגי של טובה ושלי הצטרפו רוני מנור ושגית שלום (AKA מעגלות הפקות), כאן 11 וצמד ברנשים שתשעה קבין של חכמה ויופי ירדו עליהם: השף אסף דוקטור – מגיבורי העורף של 7 באוקטובר, ומי שיש לו שם לכל ריס וציפורן במטבח המקומי העכשווי – וג׳רמי פוגל – דר׳ לפילוסופיה יהודית מודרנית והיהודי הכי טוב וחרוץ שפגשתי בחיי. ביחד יצאנו למסע בן 8 חודשים, כשברקע הלמות המלחמה. דרך המחקר חפרנו באוצרות הכתובים, היהודים והלא יהודים, אכלנו את הראש לאנשי דת ואקדמיה (בעיקר ארכאולוגים, זואולוגים, בוטנאים ושכמותם), והתפרצנו לסלונן של נציגות יהודיות ושאינן יהודיות, בנות תרבויות מקומיות, שלא הוכרחו לעזוב ושימרו את מסורות הבישול הקדומות של המקום הזה.

ואחרי כל הדרך עם מה נשארנו? עם ההבנה העדינה שאנחנו חיים על תל תרבותי מפואר שמוכרחים להכיר, לא כדי לשחזר, אלא כדי ללמוד ממנו ולשפר אותו, ושלא המצאנו כלום, אבל אנחנו יותר ממוזמנים להפיק לקחים ולבחור טוב, כדי לעשות טוב. לא רק לנו, אלא בעיקר לאדמה הזאת וליושביה, שמגיע להם כל כך הרבה יותר.את כל התשובות לתפריט ולחיים הגשמיים של היהודי הקדום, ואולי גם ללא מעט סוגיות טורדניות (או מאירות עיניים) של החיים שלנו כאן, תקבלו ב-5 הפרקים של "הצלחת של הארץ המובטחת", שעולהמחר (20.1) לשידור בכאן 11, ב-22:00.
עופר עין גל הוא היוצר, הבימאי והעורך של ״הצלחת של הארץ המובטחת״.
