הקרקס החדש

בשלישי הקרוב ייפתחו דלתות הבסקולה (בספרדית – מין מקפצה של לוליינים), חלל עצמאי לאמנויות במה וקרקס בתל אביב, ואמן הקרקס יוגי יבחן מחדש את הגבולות בין קרקע, תנועה ואוויר.
יוגי (33) הוא אמן קרקס החוקר את התנועה דרך מקורותיה באקרובטיקה אווירית, ובשלוש השנים האחרונות הרחיב את החקירה גם לתנועה על הקרקע.

מהי בכלל אקרובטיקה אווירית?

"תרגילי לוליינות שבהם משולבים תרגילים אקרובטיים הכוללים אלמנטים שתלויים באוויר – חבל, טרפז ועוד, חלקם קלאסיים וחלקם באים בכלל מהתעמלות אמנותית. ההתמחות שלי היא חבל אנכי, ובעוד אנשים רגילים להליכה על חבל, אני מבצע עם החבל אלמנטים נוספים. המחקר שלי לוקח את האקרובטיקה הקלאסית – שיש בה פן בידורי יותר – מפרק את התרגילים ומכניס המון מסה ותוכן של תנועה, עד שנוצר משהו אחר".

אז למה מחקר?

"כי במסגרת זו אני בודק לאן אני יכול להגיע, לאן הגוף בכלל והגוף שלי בפרט יכול עוד להימתח ואילו איכויות אני יכול להוציא ממנו. הרי לכולנו יש גוף, אבל כל אחד זז אחרת. במחקר הזה אני שואל, בין היתר, למה קיים שוני. לכל אחד יש חתימה תנועתית משלו שבאה מהגוף שלו, מחוויות החיים שלו: אנשים שהלכו יחפים לעומת אנשים שהלכו על עקבים, למשל. אני לוקח את החתימה התנועתית הזו, מפתח אותה, מעצים אותה ומוסיף טוויסטים".

מופע היחיד של יוגי אורך כ־45 דקות שבמהלכן, וברקע מתנגנת מוזיקה שנוצרה מקורית מאת המוזיקאי נעם הלפר ובביצועו, בלייב.

הקונוטציה המיידית של רוב האנשים על קרקס שונה לגמרי. אז זה הקרקס החדש?

"יש המון דיונים בנושא הזה של הקרקס הקלאסי מול הקרקס החדש, אבל אני פחות מאמין בהם. בקרקס, כמו ברבות מהאמנויות, הגיעו למסקנה שחייבים שיתופי פעולה כדי להגיע לדברים אחרים: תנועה, אקרובטיקה, תיאטרון ומחול על סוגיהם השונים. גם הקרקס בארץ הולך לכיוון כזה, ויותר אמנים מגדירים את הקרקס שלהם עכשווי או מודרני, אבל אני חושב שברגע שאני מגדיר – אני מגביל. אני משתמש במיומנויות שיש לי כדי ליצור את האמנות שלי".

 איך הגעת לזה? היית ילד אלוף בהתעמלות קרקע?

"כילד הייתי בכלל שחקן כדור יד, ועם הקרקס התחלתי אחרי הצבא. החיים לקחו אותי לשם. פגשתי אנשים שעסקו בזה, נכנסתי לבית ספר ללימודי אקרובטיקה ולמדתי שם כשנה. אחר כך המשכתי לפתח את עצמי לבד בעזרתם בכל מיני מורים שפגשתי באירופה, סדנאות, קורסים ועבודה עם אמנים אחרים. זה תהליך שנמשך כל הזמן, ואתה צריך לחוות המון תנועה ולמצוא את הדברים שמעניינים אותך. היות שזה קשה לבד, יצרתי קשר עם אנשים שעבודתם עניינה אותי וזו הייתה הדרך לפתח את התנועה שלי בשפה שלי".

מה רואים תכלס על הבמה?

"הכוונה שלי כאמן היא להגיש מסע אישי שמורכב מחוויות אישיות ומהעולם הפנימי שלי. זה פחות משנה אם הצופים יבינו מה התכוונתי, כי המטרה היא לגרום לצופה לעבור איזשהו מסע בעצמו ולהפיק ממנו רגש, ויש לצורך כך כמה רבדים: יש את הפיזיות שיוצאת ממני, את המוזיקה הדומיננטית ואת הוויזואליות של התאורה, כך שלקהל יש כמה אופציות לחוות את החוויה".

יוגי, שניהל במשך כחמש שנים את בית הספר לקרקס ולימד שם את "מקצועות האוויר", מספר שהיום הוא מפיק בעיקר את הפרויקטים שלו, ומדי פעם הוא משלב מנטורינג לקולגות שחפצים בליווי אמנותי, שיפור טכניקה וכו'. אגב, התשובה לשאלה המתבקשת היא כן: "מי שטוב יכול בהחלט להתפרנס מקרקס".

 

שלישי, 20:15 פתיחת דלתות, 21:30 תחילת מופע,  חלל האמנויות בסקולה, הרכבת 72.

מכירה מוקדמת בפייסבוק – 50 ש"ח; מכירה במקום בערב המופע – 60 ש"ח

הכתבה בשיתוף המופע HUMAN של יוגי