הרי ספרד / תהל פרוש

הרי ספרד / תהל פרוש

אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת מַה שֶּׁלֹּא יִתָּכֵן
כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמְּדַבְּרִים עַל כֶּסֶף בְּאִינְטִימִיוּת
מִי שֶׁמַּעֲבִירִים בִּזְרָמִים חוּשָׁנִיִּים כֶּסֶף
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֲקַבֵּל
וַאֲנִי מַקְשִׁיבָה לַקּוֹל הָאוֹמֵר, מָכַרְנוּ בְּמִילְיוֹנִים
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לְעֵינֵי הַמַּתֶּכֶת הַתְּכֻלּוֹת

וּבַבַּיִת חוֹשֶׁבֶת, מִשְׁקָפַיִם יָפִים עוֹלִים אֶלֶף
שֶׁקֶל
וְחוֹשֶׁבֶת גַּם, בְּיוֹם רְבִיעִי בְּלִשְׁכַּת הַתַּעֲסוּקָה
אנִּיחַ אֶצְבַּע בְּמִסְגֶּרֶת הָאֶצְבַּע וְעַיִן
אֶלֶקְטְרוֹנִית אֲדֻמָּה תִּתְפֹּס אֶת קַוַּי
וְהַמְּכוֹנָה תּוֹצִיא תַּדְפִּיס
וְתֹאמַר לִי: לְכִי לָךְ
אֵין עֲבוֹדָה. וַאֲנִי אֶשְׂמַח.

לֹא, אֵין זֶה יִתָּכֵן
שֶׁמּוּל הַכֶּסֶף רֹאשִׁי יָפֶה
כְּרֹאשָׁהּ שֶׁל רוֹזֶנֶת
רוּסִיָּה שֶׁיָּרְדָה מִנְּכָסֶיהָ
לְפֶתַע, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, בְּאִבְחָה
וְשׁוֹתָה תֵּה בְּקַנְקַן, וְאוֹכֶלֶת פֵּרוֹת יְבֵשִׁים
וְשׁוֹכֶבֶת פְּרַקְדָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בְּיוֹם בַּחֲלוּקָהּ הַיָּשָׁן
הַקָּרוּעַ וְקוֹרֵאת רוֹמָנִים אנְגְּלִיִּים עַל נָשִׁים
אנְגְּלִיּוֹת שֶׁהַגּוֹרָל עוֹמֵד לְהֵיטִיב אִתָּן.

אֵין זֶה אֶפְשָׁרִי שֶׁאֲנִי מְגַלָּה
בְּעַצְמִי סֵרוּב עָמֹק, בְּסִיסִי
לַחְשׁבֹ עַל כֶּסֶף, לְתַמְחֵר, לִרְצוֹת
לַעֲבֹד בִּשְׁבִילוֹ. זוֹ קְלָלָה

וְאִמִּי הוֹרִישָׁה לִי אוֹתָהּ
עִם נְטִיָּתִי הַפּוֹתָה אחַר תַּעֲנוּגוֹת אֶסְתֵטִיִּים
וְהַצִּמּוּד הָארוּר שֶׁבֵּין יָקָר וְיָפֶה,
וּבִכְלָל נְטִיָּתִי אחֲרֵי קָפֶה שֶׁמַּגִּישִׁים לִי
בְּבָתֵּי קָפֶה, וְאחֲרֵי מַאֲפִים, וְאחֲרֵי שִׂמְלוֹת
תַּחְרָה.

כָּל זֶה לֹא יִתָּכֵן כְּלָל
שֶׁיִּדְחֶה מַחְשָׁבוֹת עַל אהֲבָה וְעַל
עֹנֶג מִינִי וְעַל רְצוֹנִי לִנְשֹׁם אֲוִיר
שֶׁאֲחֵרי הַגֶּשֶׁם, עַד כְּדֵי כָּךְ
שֶׁאֶהְיֶה מְמֻסְגֶרֶֶת בְּסֵפֶר
שֶׁכּוֹתַרְתּוֹ: לֵילוֹת קוֹקָאִין
וְאֶכְעַס כְּשֶׁאֶקְרָא עַל אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם
כֶּסֶֶף, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶֶף
שֶׁהֵם יוֹצְאִים לְהָרֵי סְפָרַד
וְחַיִּים בַּשֶּׁמֶשׁ בְּוִילוֹת יֻקְרָתִיּוֹת
בַּגִּיל הַצָּעִיר שְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנֶה.

אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן
שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׁכַּב בֵּין הָרֵי סְפָרַד אֲנִי
חוֹשֶׁבֶת עַל כֶּסֶף בְּתֵל אבִיב
בְּדִירַת חֶדֶר וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וּבְכָל זֹאת
אֵינִי יוֹצֵאת הַחוּצָה לָתוּר אחַר שְׁלוּלִיּוֹת
לִצְחֹק לְמַרְאֵה תַּיָּרִים שֶׁחֻפְשָׁתָם נֶהֶרְסָה.

לֹא אֵין זֶה יִתָּכֵן לִשְׁמֹעַ
אֶת הָאִישׁ שֶׁמְּדַבֵּר עַל מִילְיוֹנִים וְלֹא לָמוּת
לָמוּת מַמָּשׁ, עַל כְּרִיכַת הָרוֹמָן הָאנְגְּלִי שֶׁלִּי
בֵּין שְׁזִיפִים אוֹרְגָנִיִּים אֲכוּלִים וְקַנְקַן תֵּה
רֵיק לְמֶחֱצָה.

– מתוך "בצע" מאת תהל פרוש, הוצאת מוסד ביאליק

[tmwdfpad]