הרמת מסך: השחקניות והבימאית שכדאי שתכירו

רעות אלוש, מיה לנדסמן ואלה ניקוליבסקי רק מסיימות את לימודיהן בבתי ספר למשחק ולבימוי, וכבר צפוי להן עתיד מבטיח

אלה ניקוליבסקי. צילום: נמרוד סונדרס
אלה ניקוליבסקי. צילום: נמרוד סונדרס
8 ביוני 2016

רעות אלוש

25, שחקנית, בוגרת טרייה של יורם לוינשטיין

בעוד כמה חודשים תיכנס רעות אלוש (לצד קאסט מרשים שכולל את תומר קפון ומירן מנקס) לחייכם וללו"ז הטלוויזיה השבועי בסדרת הדרמה המדוברת של יס "תאג"ד", שעוסקת בקורותיהם של חיילים בבסיס צבאי. אלוש היא בחורה קטנה עם בייבי פייס שלא מסגירים את חדות ומהירות המחשבה שלה, והניגוד המפתיע הזה עובד לטובתה. "על הבמה אני מעדיפה תפקידים קומיים", היא אומרת, "זה פאן מטורף. כשאתה מבין שגרמת לאנשים לצחוק זאת תחושת אופוריה בלתי רגילה. על המסך אני מעדיפה את הדרמה. הקהל לא איתך פיזית אבל יש אתגר גדול – לשים לב לניואנסים שצריך להביא למצלמה כדי שהצופה יעבור איתך את הסיפור. בצילומים ל'תאג"ד' הייתי צריכה להיכנס למצבים רגשיים תוך שנייה ו'להביא את זה'. זה מאוד מספק כשמצליחים".

ספרי על רגע מכונן במהלך הלימודים.

"שיחות אמצע שנה עם המרצים בשנה א'. ידעתי שאני לא מספיק טובה, כי באמת לא הייתי טובה, אבל קיבלתי המון פידבקים מחזקים. הם אמרו לי שאני חייבת להפסיק לפחד. אני זוכרת שיצאתי מהמשרד ולקחתי על עצמי החלטה שאני לא דופקת חשבון יותר, שאני לא נותנת לאף אחד להוריד אותי וזה לא ביג דיל אם יהיו אנשים שפחות יאהבו אותי. ברגע הזה התחלתי לפרוח".

עם מי את חולמת לעבוד?

"כריסטופר נולן. אני אוהבת מותחנים פסיכולוגיים וכש'התחלה' יצא ראיתי אותו ארבע פעמים בקולנוע כי הוא חרפן אותי. הייתי רוצה לקבל אצלו תפקיד חזק של אישה מורכבת".

אז פנייך לחו"ל?

"יש בי רצון להצליח מעבר לים, לאו דווקא הוליווד. אני רואה את עצמי אורזת מזוודה לאמריקה הלטינית. אני גם יודעת ספרדית, אז למה לא?"

רעות אלוש. צילום: נמרוד סונדרס
רעות אלוש. צילום: נמרוד סונדרס

מיה לנדסמן

23, שחקנית, בוגרת טרייה של ניסן נתיב

את מיה לנדסמן אי אפשר לפספס. אולי אתם מזהים אותה מהתפקיד הקטן שעשתה כנערת תנועת נוער הזויה ב"האחיות המוצלחות שלי", וגם אם לא, אנחנו לא דואגים לה. הנוכחות הבימתית של לנדסמן היא בין המרשימות שנתקלנו בהן, מתובלת בחן בוטה וגס רוח, ואיכשהו גם כשאין לה טקסט בפה היא מוצאת דרך שקטה וערמומית למשוך את הזרקור אליה. קוראים לזה כריזמה. "אני לא זוכרת את עצמי בלי הרצון להופיע. בין אם שזה להשתכר בארוחות משפחתיות בגיל 14 ולשיר שיקאגו או לעשות מונולגים לחברים שלי", היא אומרת, "אבל בלימודים בסטודיו נפלה עליי ההבנה שכשאני על הבמה אני פשוט דלוקה".

מה התפקיד שהכי מדליק אותך לגלם?

"סינדרלה. דווקא מפני שהיא כל כך שונה ממני, מעניין אותי לחקור את עצמי בתוכה".

מה השיעור הכי חשוב שלמדת בניסן נתיב?

"שכל דמות שאני פוגשת היא נצחית ואני חד פעמית, שהכי מצחיק בתוך העצוב והכי עצוב כשהכי שמצחיק ושאיחורים הם החטא הנורא מכל. באמת. גם למדתי לעשות ג'אגלינג עם שלושה כדורים, שזה כישרון שילך איתי לנצח".

מה את מעדיפה: תיאטרון, טלוויזיה או קולנוע?

"אני אוהבת לראות קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון במידה שווה ואני הכי אוהבת להירדם מול שלושתם. בתכלס זה לא משנה לי מה אני עושה, כל עוד אני מעוררת את הצופה בצד השני".

עם מי את רוצה לעבוד?

"אני רוצה לעבוד עם מי שמעז לקחת סיכונים. אם אפשר לכוון גבוה, אז פדרו אלמודובר, מיכאל הנקה ולארס פון טרייר. אם אתם מרשים לי לעוף לשמים אז אסי דיין, רונית אלקבץ וחנוך לוין. ואם אני נשארת בגבולות ישראל אז מרינה בלטוב, אריאל ברונז, יחזקאל לזרוב, ג'ייסון דנינו הולט, אודי בן משה ומיקי גורביץ'". שמעתם?

מיה לנדסמן (צילום: איליה מלינקוב)
מיה לנדסמן (צילום: איליה מלינקוב)

אלה ניקוליבסקי

27, במאית, בוגרת טרייה של סמינר הקיבוצים

"הרגע הכי חשוב בלימודי הבימוי שלי קרה לפני שהם התחילו, ביום שבו התקבלתי לפקולטה למשפטים. באותו זמן החלטתי שהתיאטרון הוא רק תחביב ושכדאי שאמצא מקצוע אמיתי. מכתב הקבלה הציב בפניי מראה, הבנתי שאני הולכת לצעוד אל תוך מסלול חיים של מישהו אחר רק למען נוחות. יומיים אחרי כבר נרשמתי לסמינר הקיבוצים", מספרת אלה ניקוליבסקי. לפני כמה חודשים היא ביקשה להעלות עיבוד משלה ל"אני ואשתי שלי", מחזה על טרנסקסואלית כבת 65 המגולל את סיפור הישרדותה יוצא הדופן בשתי מלחמות העולם. ניקוליבסקי רתמה את השחקן הוותיק עזרא דגן לשורות הקאסט וקיבלה במה מכובדת בפסטיבל תיאטרונטו האחרון.

העיבוד שלה, עבודתה הראשונה מחוץ למסגרת הלימודים, זכה לשבחים מקיר לקיר, בין היתר מצד מנהלי קפה הקאמרי שהחליטו להעלות אותו אצלם באוגוסט הקרוב. "הבחירה ללכת על בימוי היא בחירה להסתכל על התמונה הגדולה", היא מסבירה את העדפת הבימוי על המשחק, "זה משהו שאני לוקחת לחיים, לא רק בהקשר התיאטרלי. בתור במאי עליך לחתום חוזה התבוננות עם העולם. העבודה הזאת מצריכה אותך להיות ער לטיפוסים, רגעים, חוויות ורגשות. יש צורך לשמור על המאגר הזה חי כל הזמן, כדי שבבוא הרגע אוכל להשתמש בו ולדייק את הסיפור שארצה לספר".

איזה סיפור הכי היית רוצה לספר?

"הייתי רוצה לעבוד על 'הנסיכה האמריקאית' של נסים אלוני. יש בו איזון מושלם בין הריאליסטי למסוגנן. זה מחזה אינטלקטואלי, רגיש ואמיץ, מלא רבדים ומזמן תיאטרליות. זה מטעמים לבמאי. הוא נוגע בנושא של חילופי דורות ומות המלוכה, דברים שהם רלוונטיים כיום ובעולם האמנות בפרט. אני מחכה להזדמנות לגעת בו".

אלה ניקוליבסקי. צילום: נמרוד סונדרס
אלה ניקוליבסקי. צילום: נמרוד סונדרס

וגם: סרט הביכורים של מיכל ויניק עושה קולות של להיט לסבי