רעות ברנע (עורכת מדור האמנות בטיים אאוט) ועומרי דנינו (זוכה פרס רפפורט לאמנות) חברו יחדיו כדי ליצור את "השדה", תוכנית ייחודית הממפה את שדה האמנות ומעניקה לאמנים ארגז כלים פרקטי לפיתוח הקריירה, להשגת מענקים ותקציבים ולהבין איפה להציג ואיך מגיעים לשם. תוציאו מחברות ותתחילו לרשום
בתחילת פברואר נפתח את השדה –תוכנית ראשונה מסוגההמעניקה כלים לפעילות והתפתחות מקצועית בשדה האמנות המקומי: כתיבת הגשות למענקים, פרסים, קולות קוראים, רזידנסי ועוד; מיפוי והכרות עומק עם מודלים של חללי תצוגה (מוזיאונים, גלריות, אירועים מרכזיים, ירידים ועוד); הכרות עם אנשי ונשות מפתח (אוצרות, גלריסטים, מנהלות מוזיאונים, אנשי תקשורת, קרנות ועוד).
>> הקו האדום: 21 תערוכות חדשות שיסמנו לכם את גבולות השבוע
>> "לתרבות יש תפקיד קריטי. במקום לקלל את החשיכה – הדליקו נר"
אנחנו, רעות ברנע ועומרי דנינו, מגיעים ממקומות שונים בעולם האמנות: עומרי הוא אמן ומשורר, זוכה פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024, מרצה לאמנות במוזיאון תל אביב משנת 2020 ועורך ספרותי עצמאי. בוגר התואר הראשון והשני במחלקה לאמנות בבצלאל (2012-2016, 2018-2020). בשנת 2026 יציג במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה בעקבות הזכייה בפרס רפפורט לאמנות.
רעות היא עיתונאית, עורכת ומדריכת סיורי אמנות, שפעילה מזה 15 שנים בשדה האמנות והתרבות המקומי. כותבת ועורכת בנושאי אמנות, עיצוב ותרבות בטיים אאוט תל אביב (גילוי נאות וזה), במגזין פורטפוליו ובמגזין טקסטורה של בית בנימיני. בוגרת התכנית הרב תחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב (2006).
בשנים האחרונות הכרנו אחד את השני מרחוק, אבל לא אישית. על החיבור בינינו אמון ה-POC קפה בפלורנטין, שבו שנינו יושבים לעבוד באופן תדיר. יום אחד כשישבנו אחד ליד השנייה על הבר, התחלנו לקשקש. ואז בימים שאחרי המשכנו לקשקש. ולקשקש עוד קצת. אחרי כמה שבועות שבהם ליהגנו בערך על הכל, גילינו שכל אחד מאיתנו הבין, בנפרד ובזמנו, שאמנים ואמניות מתמודדים באופן שוטף עם מחסור באינפורמציה והיעדר כלים פרקטיים לפיתוח הקריירה שלהם – מה שמשפיע באופן ישיר על ההצלחה המקצועית שלהם.
זה מה שהוביל אותנו לפתוח את השדה: כדי לתת מענה, מידע וכלים פרקטיים ורלוונטיים להתפתחות מקצועית. בנינו תוכנית עומק של 12 מפגשים למשך 3 חודשים, כל מפגש באורך 2-2.5 שעות, כולם יתקיימו בימי ראשון החל מה-1.2 בחלל מקסים בשם 2BHub ברחוב שוקן 32 בת"א.
למה אותו המחסור קיים מכתחילה? יש לכך כמה סיבות: הראשונה היא שאלה נושאים שלא נלמדים באקדמיות ובבתי הספר לאמנות. מעבר לזה, אין אף גוף שמרכז את כל המידע הזה, ובנוסף שדה האמנות המקומי פועל ללא חוקים ברורים – כל ארגון/חלל/גוף מקצועי עובד במודל אחר. החוק הגורף היחידי הוא שלכל אחד חוקים משלו.
עומרי:אל התוכנית אני מגיע מתוך תחושה של התמודדות עם קושי שליווה אותי בשנים שאחרי סיום התואר השני באמנות. הרגשתי שאני לא מצליח לדייק את ההגשות והרעיונות שלי, הגשתי שוב ושוב לקולות קוראים ולא הצלחתי לקבל מענקים ותמיכות; זה יצר תסכול וקשיים שגרמו לי לעיתים לרצות לעזוב את התחום.
אחרי שהצלחתי לפתח טכניקה פשוטה וברורה לכתיבת הגשות לקולות קוראים ומענקים, הצלחתי לפרוץ את המעגל של דחיות: קיבלתי מענקים משמעותיים, פרסים והכרה מקצועית. בין המענקים/פרסים שקיבלתי ב-2024-2025: פרס רפפורט לאמנות 2024, מענק מטעם מפעל הפיס, קרן רבינוביץ׳, רכישת אמנות מטעם איגוד האמנים בסיוע קרן פלומס, מענק של קרן פלומס, מענק בא בזמן של עיריית תל אביב-יפו, ובנוסף תצוגה בתערוכות מרכזיות.
אני מתייחס להגשות כמדיום אמנותי שיש לו חוקים בסיסיים. אמנים משקיעים לא מעט זמן, מאמץ וכסף בפיתוח השפה והטכניקה האמנותית; אבל לא תמיד מצליחים להביא אותה להביא אותה לידי ביטוי, לדייק אותה כרעיון או לנסח אותה כהצעה לתערוכה, בקשת מענק או מועמדות לפרס.בתוכנית המשתתפים ילמדו איך לעשות בדיוק את זה: להעביר את הפרקטיקה האמנותית שלהם לשפה כתובה או מדוברת, מה שיעניק בטחון וכלים פרקטיים להגשה לקולות קוראים, הצעות לתערוכות ולתמיכות כספיות.
רעות:מזה כ-15 שנה שאני משוחחת עם אמנים ואמניות בשלבים שונים של הקריירה שלהם. במקביל, הודות לכתיבה, עריכה וסיורים שלקחה אותי לתור (פיזית וקונספטואלית) בין חללי אמנות ברחבי הארץ, למדתי למפות את השדה המקומי על כל פעולותיו.
בשנים האחרונות, הודות לביקורים תכופים בתערוכות בוגרים.ות ואינטראקציה רבה עם אמנים ואמניות בתחילת דרכם (בין השאר, כמדריכה ביריד צבע טרי, כאוצרת וכמנטורית בתכנית המקצועית של מרכז אדמונד דה רוטשילד), הבנתי עד כמה מורכב לאמנים.ות להתמצא בשדה האמנות המקומי ולהבין איפה הם יכולים להציג, ואיך מגיעים לשם.
את הידע שצברתי בנושא אני מתכננת להעביר הלאה, לאמנים ואמניות בתחילת דרכם אבל גם בשלבים מתקדמים יותר של הקריירה, כדי למקסם את ההתמצאות שלהם וכתוצאה את האפשרויות שייפתחו בפניהם לתצוגה והשתתפות בתערוכות.
ביחד, המטרה שלנו היא להעניק ארגז כלים פרקטי להתנהלות מקצועית: פיתוח ביטחון עצמי בכתיבה ובהגשות, מתוך היכרות מעמיקה עם עולמות התוכן והפרקטיקה האישיים של כל אמן ואמנית; הגדלה משמעותית של הסיכוי לקבל מענקים ותקציבים; הכרת שיטות פרזנטציה שיאפשרו לבלוט מול ועדות ואוצרים; ובניית הגשות המשדרות ביטחון ובשלות מקצועית.
ביום ראשון הקרוב (4.1) נקיים ערב פתוח שבו נציג את מבנה התוכנית, המטרות שלה, התוצרים שאיתה יצאו המשתתפים.ות בסופה ואת אופן הגשת המועמדות. מוזמנים ומוזמנות להכיר אותנו, את התוכנית ולשאול את כל השאלות. יהיה גם יין. בינתיים אפשר ומומלץ גםלעקוב אחרינו באינסטגרםלטובת עדכונים.
>> השדה – תוכנית לפיתוח אמנים ואמניות. ערב פתוח ביום ראשון, 4.1.26 בשעה 20:00, שוקן 32 תל אביב. הכניסה חופשית ואין צורך להירשם מראש