בחירת המערכת: 10 השירים הטובים ביותר של 2014

צ'רלי XCX ואיגי אזליה – "Fancy"

כמעט עשור חיכתה איגי אזליה במחשכים של עולם ההיפ הופ ללהיט הפריצה שלה. שנתיים אחרי שהפכה לבת טיפוחיו של הראפר T.I הוא הגיע, בדמות להיט קיץ (שיצא בכלל בחורף) שסחף את העולם והפך את הבלונדה האוסטרלית להיסטריה. ואם הביט הרוצח, הפלואו מושלם והפזמון המדבק של צ'רלי XCX לא הספיקו, את השיר מלווה קליפ מחווה מבריק ל"קלולס" שהפך את כל הסיפור לכיף בלתי נשלט.

האזינו לסיכום השנה של אלון עוזיאל

סם סמית' – "Stay With me"

סמית' היה זקוק רק לפלצט ענוג אחד כדי לכבוש את בריטניה ולאחר מכן את העולם. אלבום הבכורה שלו אמנם לא הבריק, אבל הסינגל השני מתוכו נכנס עמוק לנשמה. וידוי עצוב על חסך באהבה שמגובה בווייב של יום ראשון בכנסייה, הפכו את השיר הזה לפנינה מזוקקת ויפה.

"Against Me! – "Transgender Dysphoria Blues

שם הלהקה הפך כמעט לנבואי כשהסולן תומאס ג'יימס גייבל עבר שינוי מין והפך ללורה ג'יין גרייס. שיר הנושא של האלבום הראשון שלה כסולנית מוכיח שגם שיר פאנק קשוח ועוצמתי יכול להיות המנון טרנסי כנה ומרגש.

ניקי מינאז' עם דרייק, ליל וויין וכריס בראון – "Only"

אחרי שנים של סכיזופרניה מוזיקלית, נדמה שניקי מינאז' סוף סוף נטשה את ה־EDM ובחרה בצד הנכון של ההיפ הופ המסחרי. "The Pinkprint", אלבומה שיצא החודש, אמנם לא חף מבעיות אבל הוא המניפסט המגובש ביותר שהראפרית הציגה עד היום. הקטע הזה, שבו היא מארחת את דרייק, כריס בראון וליל וויין, עומד כמה רמות מעל לשאר ומוכיח סופית שכשהיא רוצה, היא יכולה. אנקונדה מי?

ביונסה – "Flawless"

נכון, "Drunk in love" הוא זה ששבר את הרדיו השנה, אבל "Flawless" הוא הקטע החשוב והטוב ביותר מאלבומה האחרון של המלכה. קצת יותר מארבע דקות של כוח נשי מסחרר, שנע בין תעופה עצמית לבין העצמה שאי אפשר להתנגד לה. בגרסה המקורית, מילותיה של הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה מעניקות תוקף לכל העניין, כשלגרסת הרימיקס (שבה ביונסה מתייחסת לתקרית המעלית בה היו מעורבים אחותה ובעלה) זומנה ניקי מינאז'. הלוואי עלינו להתעורר ככה.

טוד טרייה ובריאן פרי – "Johnny & Mary"

הבלדה הזו, קאבר ללהיט אייטיז נושן של רוברט פאלמר, הופיעה בשני האלבומים שהוציאו השנה טרייה ופרי ובשניהם היא זרחה כמו כוכב. הקול השרוט של פרי וההפקה שקורצת לימי התהילה של הכוכב המזדקן הופכים את הביצוע למרגש בטירוף.

[tmwdfpad]

קנדריק לאמאר – "i"

גם מי שעד היום לא עף על קנדריק התקשה להתנגד ל"i", המנון שמח ונרקסיסטי אבל גם די מתוסבך, שמזכיר את הימים הטובים של מוס דף והחבר'ה ומספק תשובה לשאלה – לאן נעלמה כל הפאנקיות בהיפ הופ?

טיילור סוויפט – "Blank Space"

הסינגל הראשון של סוויפט השנה ,"Shake it off", היה זריקת זין ילדותית למדי להייטרים. גם "Blank space" הוא מעט כזה, אבל יש בו הרבה מעבר. זהו אמנם כתב אישום נגד גברים שלא ראוי לסמוך עליהם, או נגד גברים בכלל ("Boys only want love if it's torture") אך גם עקיצה עצמית כנה וכואבת. התוצאה היא אחד מלהיטי הפופ המהנים והעצובים ביותר של השנה, ועוד לא דיברנו על הקליפ שנראה כמו גרסת שלוש הדקות לסרט "נעלמת".

סנט וינסנט –  "Digital Witness"

שירים שיוצאים נגד רשתות חברתיות וניכור מודרני נוטים להיות די מעיקים. אנני קלארק, היא סנט וינסנט, הצליחה איכשהו להחמק מהטרחנות בעזרת מינון מדויק של טירוף וכלי נשיפה שגונבים את ההצגה.

שמיר – "On the Regular"

אם העובדה שילד בקושי בן 20 כתב והלחין בעצמו את הקטע המגה־מלהיב הזה לא מעוררת מספיק התפעלות, זכרו שזו לא זמרת סול משובחת ואנונימית ששרה ברקע, אלא אותו ילדון. "Don't try me, i'm not a free sample" היא מנטרה מנצחת שנמשיך לשנן גם בשנה הבאה.

[interaction id="549c15f308b0f98951287926"]

[tmwdfpad]