אנחנו השכנים של אמיר אוחנה. ואנחנו לא נפנה לו את הלחי השנייה
בכל רחבי הארץ מפגינים אזרחים מול בתי חברי כנסת מהליכוד בדרישה לעצור את חוקי ההפיכה המשטרית. השכנים של אמיר אוחנה בשכונת ביצרון רוצים להזכיר לו כמה הוא נהנה מאותו אורח חיים ליברלי שהוא דורס בכנסת: "אי אפשר לאכול את העוגה מלחמנינה ולהשאיר אותה שלמה"
אנחנו גרים באותה שכונה. הילדים לומדים באותו בית הספר, חולקים חברים משותפים וחוגגים יחד את פורים. לא מעט משפחות בשכונה הן משפחות גאות, כמו שלך. לכאורה רב הדמיון בינינו, אבל החקיקה הפרועה שאתה שותף לה בימים אלה צפויה להעמיק את השוני, לפגוע בעתידנו ובגורלם של ילדינו.
שכונת ביצרון-רמת ישראל, היא הקיבוץ העירוני האולטימטיבי. שכונה קטנה, קהילתית ונעימה. שכונה של משפחות צעירות, חובשי כיפה וחילונים של טיב טעם בשבת. כולנו בחרנו לגור פה יחד מתוך שאיפה לחיות חיים עם כבוד, סובלנות ושוויון. לא סתם גם אתה בחרת לחיות כאן.
אמיר, עם יד על הלב – האם היית מעלה על דעתך לעבור לגור בשכונה של אבי מעוז עם בן זוגך וילדיך? אולי בזו של שמחה רוטמן? האם ילדיך היו מתקבלים באהבה ובסובלנות בבית הספר השכונתי של אריה דרעי? האם היית מסוגל ללכת יד ביד עם בן זוגך לבית הקפה ברחוב שבו גר בצלאל סמוטריץ'?
מצד אחד אתה נהנה מאורח החיים הסובלני והליברלי שאנחנו דוגלים בו, מצד שני אתה פועל לניתוץ אותם העקרונות בחקיקה פושעת. לא נפנה את הלחי השנייה בזמן שאתה וחבריך לכנסת מרסקים את החופש שלנו
אולי הספקת לשכוח, אבל עד לפני זמן לא רב משכב זכר עוד היה עבירה פלילית, ובני זוג מאותו המין לא יכלו לעבור תהליך פונדקאות בחו"ל. השינוי האדיר ביחס לקהילה הלהט"בית לא נחת מהשמיים ביום בהיר אחד. הוא קרה בזכות חקיקה (תודה על שולמית אלוני) ובזכות פסקי דין פורצי דרך של בג"צ שאפשרו הכרה בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינה זרה, הסרת איסור הפונדקאות על זוגות להט"ב ועוד ועוד – זכויות שאתה ומשפחתך נהנים מהן. שבזכותן בכלל יש לך משפחה.
בכל מוצ״ש, מאות משכניך עוברים ליד ביתך בדרכם אל ההפגנה, נלחמים על עתידם וגורל ילדיהם. ואתה? אתה שמגדל את ילדיך לצד ילדינו, שמטייל עם הכלב בשדרה לצידנו, שגר יחד איתנו – איך אתה חי עם עצמך? השכן שלנו אמיר, איזה מין עתיד אתה מעצב לילדים שלך? מה תספר להם על חלקך בריסוק הדמוקרטיה? מה אבא עשה על מנת לאפשר גם לילדיו חירות, שוויון ויציבות של מערכות שלטון? כיצד אבא חירב במו ידיו מערכת משפט שאפשרה את קיום משפחתו? ואיך אבא, ללא מצמוץ, מסיט את הווילון למשמע זעקות השכנים מבעד לחלון?
אנחנו פה כדי לסמן גבול. קו אדום. מצד אחד אתה נהנה מאורח החיים הסובלני והליברלי שאנחנו דוגלים בו, מצד שני אתה פועל לניתוץ אותם העקרונות בחקיקה פושעת. לא נפנה את הלחי השנייה בזמן שאתה וחבריך לכנסת מרסקים את החופש שלנו. אי אפשר לאכול את העוגה (מלחמנינה) וגם להשאיר אותה שלמה.
למען הסר ספק, את תוצאות הבחירות אנחנו מקבלים. מה שאנחנו מתקשים לקבל זה את הצביעות שבה אתה קם בבוקר בשכונה פלורליסטית, ופועל באופן אקטיבי כדי לחרב את קיומה יום יום בחקיקה מטורללת בכנסת. הזעקה שלנו היא לא זמנית ולא חד פעמית, כי מדובר במהות שלנו, ועל המהות אנחנו לא נתפשר.