התל אביבים החדשים: מי אתם, אנשים שעוברים לעיר דווקא עכשיו?

למרות הדליפה העיקשת לאיזור גבעתיים ורמת-גן, לא מעט אנשים עדיין חולמים למצוא איזו דירת חדר וחצי בשינקין, לשלם עליה מחיר מופקע ולשבת בברים במרכז העיר, לשלם מחיר מופקע גם לבירה, כמעט ולא לקבל שירות – וכל זה כדי לגור בתל אביב. מי הם האנשים האלו? למה הם באו? האם הם מרוצים? האם מותר לנו להתעליין עליהם כי אנחנו רק טיפה יותר זמן פה? שוחחנו עם שלושה תל-אביבים טריים כדי להבין איך זה מרגיש לעבור לעיר הגדולה דוקא עכשיו. 

עדי קור, 24, עובדת במחלקה המשפטית בבית השקעות

את כבר אחרי הלימודים?
"לא, האמת שהקפאתי אותם כי אני לומדת עיצוב פנים ב-HIT, ויחד עם העבודה יצא לי להקפיא את זה קצת".

בחרת להקפיא את זה בגלל העבודה או בגלל המחיה בתל אביב?
"גם וגם כזה. נראה לי ככה הרבה מדי, אז החלטתי להקפיא את זה. לא מזמן הקפאתי, הבנתי שאני יכולה לחזור אז זה לא בעייתי". 

אז בעצם מתי עברת?
"חצי שנה, אולי טיפה פחות. עברתי עם ההורים מבת ים לראשון, ואחרי זה עברתי לבד לתל אביב". 

למה בעצם עכשיו?

"החלטתי לקחת קצת יותר ברצינות את העבודה. אני גם יוצאת המון לתל אביב, המון חברים בתל אביב. וגם מבחינת אוטובוסים, כשאני באה לעבודה מראשון זה שני אוטובוסים והליכות וסיוט. אז החלטתי שאני חייבת קצת לצאת, קצת להיות במרכז העניינים". 

שני אוטובוסים ועולם שלם של הבדל. ראשון לציון (צילום: שאטרסטוק)

מתי התגבשה ההחלטה לעבור לתל אביב?
"האמת שחודש-חודשיים לפני שעברתי, זאת הייתה החלטה די שרירותית. פשוט חשבתי על נסיון מסוים, והייתה לי חברה של חברה שסיבלטה את הדירה שלה בתל אביב, אז החלטתי לקפוץ על ההזדמנות ולשרוץ בדירה שלה כדי להחליט אם לעבור. אחרי שבועיים כבר החלטתי לעבור לדירה משלי".

כמה את משלמת שכר דירה?
"4,200 על דירת חדר".

דירה גדולה, קטנה?
"מאד קטנה, אבל היא נמצאת בקינג ג'ורג', לכן המחיר הוא גם בהתאם".

המיקום של הדירה מבחינתך שווה את הכסף?
"כן".

שווה כל שקל. קינג ג'ורג' (צילום: דין אהרוני רולנד)

את חושבת שתישארי פה עוד הרבה זמן?
"אני חתומה לשנה, מעריכה שאני אאריך את זה לעוד שנה או שנתיים, אבל אני לא אחיה בתל אביב. גם בגלל שהדירה מאד מאד יקרה ודי מתאימה לרווקים צעירים, משהו זמני כזה, וגם כי אני יודעת שיוקר המחיה בתל אביב מאד קשה, ללכת לסופר ולעשות קניות. באופן אישי הייתי רוצה לעבור לגור בחו"ל. בטח לוס אנג'לס או ניו יורק. קצת מנסה לעוף על עצמי, אבל זה החלום".

את מרגישה שאת מקבלת תמורה הולמת למחיר שאת משלמת?
"אני חושבת שכן, כי אני לא משלמת את כל החשבונות האחרים, ובגלל המיקום וההרגשה. אני מניחה שאם הייתי עוברת לפלורנטין הייתי מרגישה הרבה פחות טוב. אז העדפתי מקום שאני לא מפחדת בו, מקום שנוח, שתמיד פעיל". 

ההפגנות והמחאות פוגשות אותך איפשהו?
"האמת היא שכבר יצאתי להפגנה אחרי שהרגשתי שזה קורה לידי ואני לא נמצאת כדי לראות מה קורה, להסתכל ולחוות. אבל לא עשיתי את זה שוב".

היית ממליצה לחבר שמתלבט על לגור בתל אביב?
"זה מאד תלוי מי. אני לא חושבת שיש הרבה אנשים שהיו מוכנים להוציא את הכסף שלהם בצורה הזאת. אני יכולה להגיד שאני לא חוסכת כרגע, אני גם לא במצב של לחסוך. אני במצב של משהו זמני, שאני אעשה כחוויה ואם אנשים מחפשים לחסוך אז לא הייתי ממליצה להם לעשות דבר כזה, גם לא לבד. אולי שותפים כי זה הרבה יותר רווחי, אבל יש גם אנשים שלא אוהבים לגור עם שותפים אז זה מאד מאד תלוי מי. לרוב נוח לחברים שלי להיות אצלי, זה כבר במרכז העניינים, אפשר לבוא אליי וזה הפתרון הכי נוח". 

יונתן מלול, 28, קופירייטר

פוזיציה תל אביבית מצויה. יונתן מלול. צילום: באדיבות המצולם

מאיפה אתה במקור?
"נולדתי בבני ברק, גדלתי בגבעת שמואל, חייתי בירושלים ואז עברתי לתל אביב".

למה עברת עכשיו לתל אביב?
"אני חושב שהייתה נדידה הדרגתית של חברים מירושלים ואני הייתי ממש האחרון. המעגל הראשוני של החברים עזב שנתיים לפניי, ואז הייתי צריך להתעלק על המעגל השניוני של החברים שלי – עד שגם הם עברו, ואז אמרתי 'טוב די'. זה היה נטו עניין חברתי, מה שקורה מבחינה מוניציפלית מסביבי לא באמת כזה מעניין אותי. אני פשוט טיפוס מאד מקובע, אז לקח לי זמן להוציא את זה לפועל, אבל אני ידעתי שאני אעבור משם פחות או יותר ברגע שהגעתי לירושלים. זאת עיר לא כיפית".

מאיזו בחינה?
"אני חושב שמזג האוויר היה הדבר שהכי קשה לי, אבל שנית ולא פחות חשוב זה המבחר הלא קיים של מקומות לצאת אליהם, ודברים לעשות. גרתי ברחביה פינת עזה, שזה באמת הכי מרכזי שיש, וכל העיר היא מעין בר שכונתי קטן. יש מקומות לצאת אליהם, פשוט אפשר למנות אותם על יד אחת. והם נעשים למעין הפינות הקטנות שלך בעיר, רק שלא כמו בר שכונתי אמיתי, אין שם שום אינטימיות. כולם שם".

גם לירושלמים יש וולט. צילום: יח"צ וולט

מרכז ירושלים שונה באופן משמעותי ממרכז תל אביב?
"כשגרתי במרכז העיר בירושלים לא הרגשתי שאני פחות במרכז ממה שאני מרגיש עכשיו בלב העיר. שם המרכז הרבה יותר מעפן". 

מתי עברת?
"עברתי באמצע אוגוסט האחרון. בהתחלה ליפו, ולפני חודש עברתי לבלפור. אני גם בדיוק מחפש דירה, אז אם אתה שומע על משהו… או שבעצם תכניס את זה! תכניס את זה לכתבה!". 

נרשם בפרוטוקול. איך ההבדל בין לגור ביפו ללגור בבלפור?
"בלתי ניתן לתיאור. עברתי בתקופה יחסית מתונה, ועדיין האווירה ברחוב לא הייתה מאה אחוז. אם היית יוצא לרכב על האופניים שלך בערב אז לפעמים היית נתקל בחבורות של נערים, או מבוגרים, שאתה רוכב לידם והם מעמידים פנים שהם קופצים אליך, סתם כדי לראות אותך נרתע. אולי תיפול וזה יהיה מצחיק. דברים כאלה שהם קטנים, אבל הולכים ומצטברים. פה ברוך השם זה מרגיש כאילו העירייה מקצה לכל תושב שני כלבים".

ממוצע טוב. כלבים בתל אביב (צילום: shutterstock)

וכמה שכר דירה אתה משלם היום?
"אני כרגע בסאבלט שהייתי אמור לחדש בו חוזה, מה שלא ייצא לפועל בסוף. השותף שנתן לי את הסאבלט בעצם עזב, מכיוון שהשכר עולה בשלוש מאות שקלים, מ-3,200 ל-3,500. הייתי אמור להיכנס לדירה שתעלה 3,500, אבל בסוף גם זה לא יוצא לפועל. הדירה עצמה היא דירת שותפים, אנחנו שלושה, די גדולה, קומה שלישית עם מרפסת. אני לא אגיד לך שהיא משופצת כחדשה, אבל היא ממש סבבה".

אתה חושב שתישאר בתל אביב?
"אני מתחיל להרגיש נדידה, כמו שהרגשתי בירושלים, רק שאנשים עוברים מתל אביב לגבעתיים. בינתיים אני נשאר בתל אביב, אבל אני כבר רואה איך גם לזה יש תאריך תפוגה. מנקודת הראות של החברים שלי, הם אנשים בזוגיות, אני מניח שקצת יותר רגועים, הם יכולים למצוא דירה ממש סבירה בתל אביב ולשלם 8,000 ש"ח ביחד. אבל הם לא מרגישים את הצורך לשלם יותר מ-6,000. אולי אחרי שאני ארגע קצת, אני אעדיף לחסוך את האלפיים שקל האלה". 

ההפגנות משפיעות איכשהו על המצב? אתה מעורב? לא מעורב?
"אני מעורב הרבה יותר. זה כל כך קל לצאת לרוטשילד ולרדת להבימה. ביפו הלכתי פעם כן פעם לא, כי הייתי צריך לצאת עם האופניים ולרכב וזה לא תמיד היה נעים, אבל פה זה ממש שתי שניות ואני כמעט תמיד הולך. בשכונות האלה גם עוברים עם מגאפונים כשקורה משהו גדול למטה, אז באמת יש תנועה כבירה של אנשים".

ההבדלים מהמרכז. הטיילת ביפו. צילום: shutterstock

האם אתה מרגיש שאתה מקבל תמורה הולמת למחיר?
"כן ולא. מבחינה אישית הייתי מוכן לשלם כל מחיר כדי להיות קרוב לחברים שלי, שאני פשוט מאד אוהב אותם ולא יכול בלעדיהם. אובייקטיבית? ודאי שלא. אני מרגיש מרומה, אבל אני איכשהו בסדר עם זה. בעלי הדירות מספיק חכמים כדי להבין שתמיד יימצא מישהו שישכור את הדירה, ואני פשוט מרגיש שאני המישהו הזה עכשיו. האם אני פראייר? בוודאי".

רועי חסין, 25, סטודנט לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת ת"א

במה אתה עוסק?
"כרגע אני רק מעביר שיעורים פרטיים כאלה במתמטיקה. אני בשנה ב', אז אין לי באמת זמן לחיות". 

מתי עברת לתל אביב?
"עברתי לגור עם הבת זוג פה בעיר בספטמבר האחרון. אנחנו גרים בנחלת בנימין מונטיפיורי, ממש ממש במרכז. אני עברתי ממושב ירקונה במרכז והיא עברה מרמת גן".

למה בעצם עברת עכשיו?
"זה היה משהו שחשבתי עליו הרבה זמן, וגם כי התחלתי ללמוד באוניברסיטה וגם להיות בעיר הגדולה, איפה שכל הדברים קורים. זאת תחושה שהייתה מאד ברורה לנו. כאילו, אנחנו רוצים להיות עכשיו במרכז העניינים, לפחות שנה להרגיש איך זה ולראות אם זה מתאים לנו".

איפה שהכל קורה. בניין מקסיקו באוניברסיטה (צילום: אבינועם שרון ותמרה אפרת. צילום מקור: משה מילנר)

ואיך זה להיות במרכז העניינים?
"זה כיף לאללה, באמת, בינתיים זה עונה לנו על כל הציפיות, והאמת שגם לנו היה יחסית מזל למצוא דירה ודברים כאלה. לא חיפשנו הרבה, זאת הייתה דירה מפה לאוזן שהתפנתה אחרי כמה שנים. לא בטוח שזה הכי מייצג מבחינת לחפש דירה בתל אביב". 

כמה שכר דירה אתה משלם?
"אנחנו משלמים ביחד 4,500. הסיפור פה של הדירה הוא שהבעלים של הדירה הוא גם הבעלים של כל הבניין, זה בניין כזה לשימור והוא בחור חמוד, מוכר בדים בחנות בפרונט, לדעתי לא העלה שקל בשכר דירה כבר עשר שנים. זאת דירה שהתפנתה פעמיים בעשור האחרון. ארבעים מטר, זה לא גדול, אבל נראית טוב, יחסית משופצת, יש לנו מרפסת גדולה".

מתי התגבשה ההחלטה לעבור לגור במרכז?
"בתכלס, שנינו מרכזניקים באופן יחסי, גם המושב שגרתי בו וגם רמת גן זאת לא פריפריה, אבל בואו נגיד שאני בן עשרים וחמש, הייתי קצין בהנדסה קרבית, ומתום השירות הצבאי שלי בגיל עשרים ושלוש היה לי ברור שלשם אני הולך". 

לכאן כולם הולכים. חופי תל אביב (צילום: ברק ברינקר)

אתה רואה את עצמך כל החיים בתל אביב או יוצא מהעיר?
"אני חושב שזאת חוויה לגילאים ספציפיים. אני לא רואה את עצמי בעוד עשר שנים נשאר פה. הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו גם באווירה של מושב ופחות באווירה עירונית, שזה גם אחלה, יש אנשים שזה כנראה יתאים להם. לי זה פחות יתאים".

משיחות שעשיתי גם עם מכרים וגם עם מרואיינים, כולם אומרים שהם יצאו מת"א מתישהו. מה לדעתך הסיבה לכך?
"אנשים מסתכלים על תל אביב בתור איזושהי חוויה. כמו לקנות כרטיסים לסרט, זה משהו שאתה משלם עליו כסף, חווה אותו וממשיך הלאה בחיים".

איך אתה מתנייד בעיר?
"אנחנו מחזיקים רכב אחד, אני והחברה, ואנחנו כמעט לא משתמשים בו. החברה אוהבת מאד את האופניים, לשנינו יש אופניים כאן ואפילו קורקינט, אבל אני פחות נוסע עליו, אני גם מעדיף אופניים. אני מתנייד כמעט רק באוטובוסים, זה 40 דקות נסיעה פחות או יותר מפה לאוניברסיטה, אני נוסע כמעט כל יום. זה יכול להיות סיוט ולמרות שאני נמצא במיקום מרכזי אני מוצא את עצמי מתקשר למטרופולין לפחות פעם בשבוע כי הקווים לא מגיעים. בקשר להוצאות ודברים כאלה, אנחנו שנינו סטודנטים שלא עובדים הרבה, אין לנו הרבה הכנסה, אז אנחנו מאד מאד משתדלים לבשל כמה שיותר בבית, אבל ברור שאנחנו אוכלים גם בחוץ. בשביל מה עברתי לפה לעיר? בשביל לא לחוות את העיר? בשביל לא לצאת לברים? בשביל להיות לידם?". 

מה הטעם בתל אביב, אם אי אפשר להיות בה? שניט (צילום: גיא חמוי)

האם אתה מרגיש שאתה מקבל תמורה הולמת לעלות הגבוהה?
"אני מרגיש מאד טוב במקום שאני בו נמצא מבחינת החוויה שלי בעיר, אבל ברור שאני מרגיש שאני משלם הרבה יותר מדי כסף על זה. אני פשוט מנסה להסתכל על הצד החיובי. חזרתי מלונדון לפני כמה ימים, עיר מאד יקרה, אבל הפסיליטיס והדברים שאתה מקבל שם בתמורה לא דומה בכלל. ברמת התחבורה הציבורית והדברים האלה, אתה חוזר לפה ומרגיש שחזרת אחורה קצת בזמן".

עכשיו כשאתה במרכז העניינים, בלב העיר, אתה מרגיש שאתה מקבל את החוויה שרצית לקבל?
"כן, לגמרי. אני מאד מרוצה מהחוויה שאני מקבל מהעיר למרות המחיר הגבוה. כרגע אני וחברה שלי אמרנו נעבור לכאן, נעשה שנה ראשונה, לא יודעים מה יהיה, אבל כרגע אין ספק בכלל שאנחנו נשארים כאן עוד שנה. ברור לנו שאנחנו רוצים להישאר כאן עוד שנה".