רועשת להחריד: כמה רעש יש בתל אביב, איפה ולמה? יצאנו לבדוק

אויש תסתמו כבר. מפגעי זיהום רעש בעיר (צילום: שאטרסטוק)
אויש תסתמו כבר. מפגעי זיהום רעש בעיר (צילום: שאטרסטוק)

כולנו מרגישים שהעיר רועשת מדי, אבל עמית הפנר פשוט קנה לעצמו מד דציבלים ויצא להביא את העובדות האובייקטיביות מהשטח. בין הממצאים: מידת הרעש ברחובות השקטים בעיר קרובה לרף שמציב ארגון הבריאות העולמי כמסוכן, כלי הרכב מייצרים יותר רעש מכולם, והכי גרועות הן מכונות הטיאוט של העירייה. ויש גם פתרונות

נתחיל עם גילוי נאות, כי למה לא: אני רגיש לרעש. בין אם זה רעש של אכילה בקול רם או סירנת אמבולנס ששועט ברחבי העיר ליעדו. לחיות בגוש דן עם רגישות כזו זה משהו שצריך לעבוד עליו. ואיתו. אבל בטח גם אתם חשתם בזה, כשאתם נמצאים בערים גדולות באירופה ואפילו בחלק מהערים הגדולות באמריקה, והכל פשוט נהיה שקט יותר. כן, אתם בחופשה בעיר אחרת וזה מצב מנטלי שונה, ועדיין. גם אם לוקחים בחשבון את רמת המתח הכללית ביום יום הישראלי, אי אפשר לחמוק מהתחושה שתל אביב רועשת. מאוד רועשת.

כדי לתת מענה אובייקטיבי לעצמי, רכשתי מד דציבלים ויצאתי לבדוק את השאלות: מה רועש בתל אביב ועד כמה, איפה אנחנו עומדים ביחס לאירופה, ומהן ההשלכות של זה על הבריאות של כולנו? לפני שאנחנו צוללים למספרים ולגורמי הרעש בתל אביב, בואו נתחיל במושג "זיהום רעש" – צליל ממקור אנושי, מכונה או בעלי חיים שגורם להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני אדם ובעלי חיים. לזיהום רעש יש השפעות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו עם תופעות כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה ורמות לחץ גבוהות. לפי ממצאים של ארגון הבריאות העולמי, זיהום רעש הוא הסיבה הסביבתית השנייה בגודלה לבעיות בריאותיות (אחרי זיהום אוויר).

כמה רועש זה "רועש"?

בארגון הבריאות העולמי יודעים לתת לנו מספרים ספציפיים לגבי רעש. לפי הפרמטרים שלהם, כל חשיפה קבועה לרעש של 55 דציבלים (dB) עלולה לגרום לנזקי הבריאות הנ"ל. דציבלים היא יחידת מידה לוגריתמית, כך שרעש ב-50 דציבלים חזק פי 10 מ-40 דציבלים, 60 דציבלים חזקים פי 100 מ-40 דציבלים, וכן הלאה. לצורך ההשוואה, הרעש בבית אריאלה, הספריה שממנה נכתבו שורות אלה, הוא 40 דציבלים.

שקט שיהיה פה. מידת הרעש בספריית בית אריאלה (צילום: עמית הפנר)
שקט שיהיה פה. מידת הרעש בספריית בית אריאלה (צילום: עמית הפנר)

הרחובות לא שותקים: רעש בתל אביב

אז כמה רועש ברחובות העיר? את המדידות ביצעתי בין השעות 09:00 עד 11:00, ומ-16:00 עד 18:00 בערב. הבדיקות נעשו ברחבי רחובות סואנים ושקטים. הרעש במרבית הרחובות הסואנים בעיר נע בין 75-80 דציבלים (ולפרקים יכול להגיע גם ל-85-90 דציבלים), וברחובות השקטים הרעש צונח ל-50-55 דציבלים (כלומר, שקט יותר פי 20-30). יש לציין שבזמני הפוגות מתנועת רכבים ברחובות סואנים ניתן למדוד גם רעש של 60 דציבלים, מה שמוביל אותנו היישר לסיבת הרעש המשמעותית ביותר בעיר – תנועת כלי רכב.

כמה שקט ככה רועש. מדידה ברח' בארי הפסטורלי לעומת דרך נמיר הסואנת (צילום: עמית הפנר)
כמה שקט ככה רועש. מדידה ברח' בארי הפסטורלי לעומת דרך נמיר הסואנת (צילום: עמית הפנר)

על מה כל הרעש?

אם כן, הגורם הבולט ביותר לזיהום רעש במרחב עירוני הוא כלי רכב, חלקם רועשים יותר וחלקם פחות. על פי ארגון הבריאות העולמי, רכב פרטי מייצר בממוצע 70-80 דציבלים במהירות של 50 קמ"ש, משאית ואוטובוס עם מנוע דיזל מייצרים בין 80-90 דציבלים באותה המהירות. המדידות בתל אביב הראו תוצאות דומות, כאשר תחילת נסיעה של אוטובוסים ומשאיות מעמידה ייצרה רעש של 85-90 דציבלים. בתנועה צפופה בעיר תאוצה מעמידה מתרחשת לעיתים תכופות, אם כי לזמן קצר.
הטוענים הבאים לכתר הרעש הנחשק הם הקטנועים והאופנועים שמציפים את תל אביב ומוציאים אותנו משלוותנו. אופנועים במהירות של 50 קמ"ש מייצרים רעש של בין 85-95 דציבלים, ובתאוצות מעמידה הרעש אף יכול לעבור זאת (לזמן קצר כאמור).

מפגע הרעש מס' 1 בעיר. פקק תנועה בתל אביב (צילום: גטי אימג'ס)
מפגע הרעש מס' 1 בעיר. פקק תנועה בתל אביב (צילום: גטי אימג'ס)

מה עוד רועש בעיר?

1. מכונות הטיאוט (כן, יש מילה כזאת, לא המצאתי), הלוא הן מכונות ניקוי הרחוב של העיר, הקרויות גם "מכונות לפיזור רעש ולכלוך" בפי העם. לרעש שמכונות אלה מייצרות ולהפרעה שלהן לתושבי העיר כבר הוקדשו כתבות נפרדות, ובצדק. מכונת הטיאוט מייצרת רעש של 95 דציבלים (!) בזמן פעולתה. אפשר לטעון שהרעש הוא לזמן קצר, אך מכונות אלה נוסעות לאט, על בסיס קבוע, ובדרך כלל בשעות מוקדמות (ושקטות יחסית) של היום.

2. צפירות. לא, לא הצפירה כסמל לאומי. צופר של כלי רכב בארץ הוא חלק אינטגרלי מתרבות הנהיגה, אף על פי שלא חוקי להשתמש בו אלא במצבי חירום. ואכן, במדידות שביצעתי, צפירה של כלי רכב יכולה לנוע בין 95-90 דציבלים, ועל פי דוחות רשמיים יכולה להגיע גם ל-100 דציבלים פר צפצוף.

3. אמבולנסים וכלי חירום. סירנת אמבולנס רועשת פי עשרת אלפים (10,000!) משיחה רגילה. הסירנה מופיעה בקבועי זמן קצרים לכאורה, אבל כשבית חולים איכילוב נמצא במרכז העיר, התכיפות וההפרעה לתושבים באזור היא גבוהה. והאם זה אפקטיבי? ובכן, לא כל קריאה של אמבולנס מצריכה נסיעה במהירות גבוהה עם סירנה. בנוסף, ישנם מחקרים שטוענים כי הסירנה לא מקצרת את זמן הנסיעה במרחב אורבני צפוף, או מקצרת בקבועי זמן נמוכים (30-90 שניות).

מפזרת לכלוך ורעש לכל עבר. מכונת טיאוט, כן, טיאוט (צילום: עמית הפנר)
מפזרת לכלוך ורעש לכל עבר. מכונת טיאוט, כן, טיאוט (צילום: עמית הפנר)

4. עבודות בינוי. רעש נוסף שנוכח בתל אביב מגיע מעבודות הבינוי הרבות כגון תמ"א, פינוי-בינוי, והרכבת הקלה. המדידות שלי הראו שרעשים אלה בממוצע מגיעים ל-80 דציבלים. רבי מתושבי העיר חיים עם הרעשים באופן קבוע, ואולם, לעבודות בנייה ושיפוצים יש חוקים ברורים, ניתן (ורצוי) להתלונן על מוקדי רעש שעוברים על החוק דרך העירייה והמשטרה.

רעש מהומה. טבלת מזהמי הרעש הגדולים של תל אביב (נתונים: עמית הפנר)
רעש מהומה. טבלת מזהמי הרעש הגדולים של תל אביב (נתונים: עמית הפנר)

הפתעה מרעישה: אנחנו לא לבד

אוקיי, אז חשבתם שככה זה אצלנו במזה"ת הרועש? גם אני, והופתעתי לגלות שבמדידות הרעש הממוצעות ברחבי העיר, תל אביב דומה לערים אירופאיות רבות. למעשה, הסוכנות הסביבתית האירופאית (EEE) מצאה כי חמישים אחוז מכלל תושבי אירופה אשר חיים באזורים אורבנים חשופים לרעש ממוצע של יותר מ-55 דציבלים לאורך כלל שעות היום. סיבות אפשריות לכך שתל אביב 'מרגישה' לנו רועשת יותר, בהתחשב בטבלת הרעש הנ"ל, היא הצפיפות, הפקקים, הימצאותו של בית חולים גדול במרכז העיר, וכמובן – הצפירות האהובות על הנהגים כל כך.

קמפיין השתקה: איך מטפלים ברעש?

הדרך הכי אפקטיבית להילחם ברעש הנובע מכלי רכב הוא לייצר אזורים ורחובות ללא כניסת רכבים. הפתרון מיושם כבר שנים בערים רבות באירופה ובאפקטיביות רבה, ואפילו הגיע לתל אביב עם סגירת רחוב נחלת בנימין בשעות מסוימות של היום, חלקים משוק לוינסקי ומספר רחובות בכרם התימנים. יש לציין שבהינתן מצב התחבורה הציבורית הצולעת בארץ, פתרון שכזה יתן מענה חלקי בלבד לציבור אשר משתמש ברכב להתניידות. בנוסף, ערים מרכזיות באירופה כמו מדריד וברלין משתמשות בנוסף במבנים ועמודים חוסמי קול באזורי רעש מרכזיים, אך מדובר בפתרון יקר ומורכב.

דרך נוספת לצמצום הרעש בעיקר במרחב עירוני צפוף, היא מעבר לתחבורה ציבורית ורכבים חשמליים. חברת דן מחליפה כבר השנה מחצית מצי האוטובוסים שלה להנעה חשמלית – בשורות טובות להורדת אחד מהכלים הרועשים והמזהמים ביותר במרחב העירוני. חשוב לומר שככל שמהירות הנסיעה עולה, כך הרעש שנובע ממפגש הצמיג עם הכביש עולה, וזה נכון גם לרכבים חשמליים.

ומה לגבי צפירות? במשרד להגנת הסביבה יתחיל בקרוב פיילוט של שימוש במצלמות אקוסטיות לזיהוי צפירות לא נחוצות. נהג שיצפור שלא לצורך – יקבל קנס. באופן טבעי רשויות רבות מעוניינות להצטרף לפיילוט. והאמבולנסים? כלי חירום בישראל שלא מפעיל סירנה לא נחשב ככלי חירום. נשמע מטומטם? לגמרי, ולכן המשרד להגנת הסביבה פועל מול משרד התחבורה לביטול תקנה זו. במצב כזה אמבולנסים יוכלו לנסוע ללא הפעלת הסירנה כאשר הם מסיעים אדם שאין דחיפות להגעתו לבית החולים. האם הם באמת יעשו זאת? שאלה טובה. בינתיים לא הייתי זורק את האוזניות מבטלות הרעש שיש לכם בבית. מדובר בבריאות שלכם אחרי הכל.