חומר אנושי: המעצב התעשייתי איתי בר און לא מפחד ליפול. ריאיון

"אני אוהב להיכשל", מכריז במפתיע איתי בר און, 36, בסטודיו החדש שחנך בשבוע שעבר בדרום העיר. אלמנט ההפתעה נובע מהעובדה כי מאז שנת 2007, שבה סיים את לימודיו במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, הוא נמצא בכיוון אחד עקבי של הצלחה. למעט חודשים אחדים שבהם ניסה להשתלב כשכיר בחברות שונות ובמהלכם התנסה בעיצוב צעצועי תינוקות ומתקני טעינה לתחנות מילוי גז, נראה כי הוא לא מפסיק להתפתח ולהשתכלל מבחינה עיצובית ועסקית כאחד.

איתי בר און. (צילום: יולי גורודינסקי)

לפני חמש שנים זכה באות העיצוב היוקרתי, לפני חצי שנה השתתף לראשונה בתערוכת העיצוב במילאנו שאליה ישוב באפריל הקרוב, ולאחרונה כאמור חנך חלל מרווח ובמקביל הקים מפעל קטן בבני ברק, שם הוא מייצר גופי תאורה, חיפויי קיר, שרפרפים ושולחנות מעץ גולמי הנמכרים בחנויות תאורה בארץ ובארצות הברית, סינגפור ורחבי אירופה. המוצרים שלו ניחנים בקווים נקיים ומינימליסטיים ובמניפולציה מרתקת על חומרים מוכרים – בטון, למשל, זוכה אצל בר און למראה מעודן וקליל ומתכת מטופלת בטכניקות חימום, כיפוף וצביעה ייחודיות.

רוב המעצבים שמחים על ההזדמנות להשתפשף במשרדים וחברות גדולות, לפחות בראשית הדרך. מה הכריע אותך?
"כולם צודקים. גם לי ניתנו כמה הזדמנויות מצוינות, אבל מכיוון שאני סוליסט באופיי, היה לי קשה לעבוד כשכיר. מה גם שאני מכור לעבודה עם חומר, ולרוב כשכיר אתה מבלה את זמנך מול המחשב".

מניפולציה מרתקת על חומרים מוכרים. (צילום: יעל אנגלהרט)

מה מנחה אותך בתהליך העבודה?
"בראש ובראשונה – החומר. מרתק אותי למתוח גבולות ולגרום לחומר להתנהג באופן בלתי צפוי. בשונה ממעצבים בחו"ל, ישראלים נאלצים להתמודד עם היצע חומרים דל. אין לי גישה למכונות או לחומרים הכי חדשניים, אבל מצד שני זה מאתגר אותי למצוא פתרונות יצירתיים. ברור שבסוף התהליך ניצב מוצר שמישהו אמור לקנות ולהשתמש בו, אבל זה לא מה שעומד בראש מעייניי. הקונספט עומד לפני הכל. בסוף תהליך כל כך מחייב חייב להיווצר משהו ייחודי שהמשתמש ימצא בו עניין".

בר און מושפע מהשרבוטים ומהחיפוש האינסופיים של רון ארד, מההומור של מרסל וונדרס, מהעידון של האחים בורולק, מהמינימליזם של דיטר ראמס ומהפשטות של נאוטו פוקאסאווה. אך למרבה הפלא, בהתחשב בניימדרופינג הזה, בהשקעה הניכרת ובעובדה כי מדובר בפריטי עיצוב בוטיקיים – רמת המחירים שהוא מציג סבירה לחלוטין. מחירם ההתחלתי של גופי התאורה למשל עומד על 1,000 ש"ח, ומחירו המקסימלי של מ"ר של חיפוי קיר משולב תאורה אינו עולה על 1,300 ש"ח.

"מכור לעבודה עם חומר". (צילום: יעל אנגלהרט)

יכולת בקלות לתמחר את עצמך גבוה יותר.
"התמחור קריטי בעיניי. אני יודע שבמבחינה מיתוגית היה נכון יותר לגבות מחירים מטורפים, אבל איכשהו זה נראה לי חצוף וחסר הצדקה. אני רוצה להיות נגיש גם לאנשים רגילים שרוצים פריט עיצוב מקורי ומיוחד, ולכן מיקמתי את עצמי במקום טוב באמצע בין מחסני תאורה לבין פריטי מעצבים יקרים להחריד, כך שהאנשים שנכנסים לכאן לא יברחו בבהלה".

במקביל להכנות לתערוכת העיצוב במילאנו, התחלת לעבוד לאחרונה על פיתוחים חדשים בהשראת האינסטגרם.
"נתקלתי ברשת באיור של גפן רפאלי, שבו רואים שתי נערות אוחזות בפרחים ענקיים ונפוחים. זה נתן לי רעיון לגוף תאורה מחופה טקסטיל – חומר חדש לחלוטין עבורי, שמעובד בטכנולוגיות שאני עדיין לא מכיר. זה מאוד מלהיב ומרגש אותי".

ועדיין אתה טוען שאתה אוהב להיכשל?
"בטח. אני מאתגר את עצמי כל הזמן ומנסה לעשות דווקא דברים שעל פניו נראים בלתי אפשריים. זה מה שממריץ אותי".

איתי בר און 900־4,000 ש"ח, הפלך 4, 7363711 ־03