הבנאליות של הטמטום: כך מצאתי את עצמי בסיכון לחצבת

תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על הבחירות החוזרות, אני רוצה לדבר על רנסנס החצבת.

לפני כמה שבועות ביצעתי בדיקת נוגדנים כדי לברר האם יש בדמי מולקולת חלבון שיכולה להילחם בנגיף הארור: החצבת. התשובה היתה שלילית. צריך להתחסן. לא הספקתי לברר מה הפרוצדורה לקבלת החיסון וכבר נחתו במכשיר הטלפון שלי ביום שלישי עשרות הודעות שבישרו על אדם שחלה בחצבת והסתובב בפסטיבל דוקאביב. איתרע מזלי וגם אני נכחתי במועד הנקוב בסינמטק. מבאס. אם כבר למות ממגפה עדיפה השחפת.

למחרת ביליתי את הבוקר בטלפונים למוקד משרד הבריאות אך איש לא ענה. אחרי כל רבע שעה על הקו נותקה השיחה. גררתי את עצמי לקופת חולים כדי להבין מה הפרוצדורה. שלחו אותי לבירור עם רופאת המשפחה היחידה שיכולה היתה לקבל אותי. היא לא קיבלה אותי. במקומה הפקיד שלה היה זה שהעביר את הכרטיס המגנטי ושאל מדוע הגעתי. מחלון חדרו נשקף הסינמטק. סיפרתי לו שבשבת אדם עם חצבת הסתובב שם. ״באמת?״ הוא נתקף בהלה והדפיס בשבילי מרשם לקבלת חיסון. ״לכי בית המרקחת, רכשי חיסון, פני לאחיות והן יזריקו לך״. חזרתי לבית המרקחת. הרוקח המבולבל אמר שמאז התפרצות המגפה לא מחסנים בקופות החולים אז אני צריכה לחצות את הכביש משפרינצק לרחוב הארבעה, להגיע ללשכת משרד הבריאות ולקבל חיסון. חתכתי דרך הסינמטק הנמצא בין שני מוקדי הבריאות האלה. ברחבת הסינמטק החלה מתגודדת קבוצת אמהות עם מגפון ושלטים. הגעתי ללשכת הבריאות. המאבטח עצר אותי ושאל: למה הגעת? בגלל החצבת. היית בדוקאביב? כן. באיזה יום? שבת. תעלי לקומה שנייה חדר 218 אמר ודחף לי ליד פתק עם מספר.

מצאתי בקלות. שורה של פרצופים מוכרים. מפיק שפעם פגשתי בראיון עבודה. עיתונאי עבר. אשתו של, הבת של, חברה של. כולם התמנגלו והעבירו רכילויות רותחות על האדם המדביק (פה כבר התבררה זהותה כאשה). לך תוכיח שבאמת ראית שישה סרטים בדוקאביב אם לא היית בתור לקבלת החיסון.

באי הסינמטק נכנסו לחדרים בהם ניתנה הזריקה כמו בסרט נע. יצאו ממנו עם מגבון אלכוהולי ופנקס חיסונים צהבהב. אני הייתי בלחץ והקפצתי את הרגל בעצבנות כי קראתי בחדשות שהחיסונים אוזלים והולכים ומה אם לא יהיה מספיק בשבילי? חוט המחשבה נקטע כשהרופא קרא במספר שבידי. מבחוץ נשמעו צעקות אשה במגפון: ״אתם הורגים את הילדים שלנו עם החיסונים!!!״. החלפתי מבט רב משמעות עם הרופא ובכיתי בלב על חצי יום העבודה שהלך לפח.