עמוק בזבל: מתקן חירייה ממרר את החיים בשכונת הארגזים

לפני כשנתיים עברה אביבית שגיא להתגורר בשכונת עזרא (הארגזים). היא לא דמיינה, אפילו בסיוטיה הקודרים, שריחות רעים וטורדניים – שמקורם במתקן שיקום הזבל בחירייה – יהיו חלק מנוף חייה החדשים. ב־2017 נחנך במקום מפעל RDF (דלק שמקורו בפסולת) שמאחוריו איגוד ערים דן לתברואה, מפעל נשר ברמלה וחברת ורידיס. מגיעים אליו מדי יום כ־3,000 טונות פסולת מ־30 רשויות בגוש דן.

ג'ניפר דוחבני, תושבת נווה אליעזר הסמוכה, מספרת: "זה ריח חריף, כמו מיץ זבל הכי מסריח שהרחתי. בערך באותו זמן הלכתי לסיור בפארק בחירייה, כחובבת אקולוגיה, ופתאום זה התבהר: זה היה אותו ריח שלא הרחתי אף פעם לפני שעברתי!". השתיים יצרו קשר עם קבוצת תושבים ביישובים סמוכים (אזור, חמד וגנות) ועם תושבי שכונות דרום־מזרח תל אביב (כפר שלם, התקווה, יד אליהו ושפירא). כולם התלוננו על ריחות דומים בשעות הלילה המאוחרות.

סרחון כללי. איור: דורון פלם

בהמשך נועדה אביבית עם אלון לוי, מנהל אתר הפסולת, ודורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה. "הם רצו להוכיח שהם בסדר ושלא ייתכן שעל כל ריח קטן מאשימים אותם. טענו שהם שעיר לעזאזל, ושבטח עברה משאית זבל באזור. בטח, כל דרום תל אביב מריחה משאית. זה מעליב שמזלזלים בך", היא מתקוממת. מאז החל מעין משחק פינג פונג מתיש: אביבית פנתה למנהלי האתר כשהופיע הריח, ופעם אחת הצליחו לגרום להם להגיע. היא מספרת כי הם זיהו את הריח ואישרו שמדובר במתקן ה־RDF. "אלון הסביר שזה ריח חמוץ של זבל, ולא ריח של זבל רגיל", היא נזכרת.

"הם התחילו לתת כל מיני תשובות לא מקצועיות, כמו: לשלוח להם מייל בכל פעם שעולה כזה ריח. הם גם טענו שרק אני מתלוננת אבל בעצם כולם התלוננו. יש פה הרבה דברים מסריחים, ולא רק בחירייה", משתפת ג'ניפר בחוויה דומה. "הם הקימו פה מפעל מפלצת ליד אזור מגורים, והתושבים שחיים פה הם אנשים עובדים וקשי יום. הם שואלים 'מה אני אעשה', ומשלימים עם זה שאין להם כוח. זה אנשים שאף אחד לא שומע, והם צריכים קול".

הן החליטו להגיש תביעה מול חברת ורידיס ואיגוד ערים דן, ועתה מבקשות עזרה במימון המונים. חוות דעת של מומחה מוערכת בכ־25 אלף ש"ח. העברה בנקאית אפשרית לחשבון נאמנות על שם עו"ד אסף פינק (בנק הפועלים-12, סניף 748, חשבון 635297) או לאפליקציית bit לאביבית שגיא (0543976012).

מאיגוד ערים דן לתברואה נמסר: "ראשית יש לציין שמדובר בתלונות ישנות ובחודשים האחרונים לא נרשמו תלונות על מפגעי ריח. האיגוד נקט ונוקט שורה של צעדים לצמצום פליטת הריחות מהמתקנים השונים שבאתר ומניעת פגיעה בתושבים. מבדיקה שביצע האיגוד באמצעות חברת מטאו־טק, עולה כי מרבית תלונות הריח מקורן אינו בחירייה. באזור כמה מקורות פוטנציאליים: נחל איילון ונחל שפירים, אדמות חקלאיות שמעובדות באמצעות דשן אורגני, חוות שלם, חוות שורגי, ביוביות השופכות בפאתי פארק בגין ועוד. עם זאת, האיגוד אינו מקל ראש בתלונות התושבים ונקט שורה ארוכה של פעולות, השקיע משאבים רבים על מנת לוודא טיפול ראוי במקורות פוטנציאליים של ריח במפעלים הפועלים בתחום פארק המיחזור".

תגובת עיריית תל אביב־יפו: "הנושא בטיפול המשרד להגנת הסביבה וכולל בין היתר פתרון לקירוי הבור והתקנת פילטרים, הצפוי להפחית את מטרדי הריח מהאזור. העירייה מסייעת למשרד בקידום פתרונות ארוכי טווח לצמצום המטרדים ככל הניתן".