"קולנוע רוחני הוא לא ז’אנר במובן המסורתי של המילה, אלא חוויה קולנועית שמביטה פנימה אל נפש האדם ואל הרוח המחברת בין בני אדם, טבע ויקום. אלו סרטים שמבקשים לעורר, לרכך, לפתוח לבבות ולא רק לבדר" // אנמיקה אשל, המייסדת והמנהלת האמנותית של פסטיבל Spirit לקולנוע רוחני, בטור מיוחד
>> אנמיקה אשל היא המייסדת והמנהלת האמנותית של פסטיבל Spirit לקולנוע רוחני, שחוזר בשבוע הבא לסינמטק תל אביב בפעם ה-19 עם תוכנית גדושה (כל הפרטים כאן) בסרטים מעוררי השראה לצד הרצאות וסדנאות שנועדו להרחיב את הלב ולספק כלים להתמודדות עם הכאב, המתח והחרדה שחווינו (ועדיין חווים) בשנתיים האחרונות. לא רע בשביל פסטיבל.
>>30 שנה אחרי והצלקת הלאומית פתוחה. כולנו מתקשים להתמודד
השנתיים האחרונות היו מהקשות שאני זוכרת. לנסות להפיק פסטיבל תרבות בישראל בעיצומן של מלחמות, פחדים ואבל לאומי זו לא רק משימה לוגיסטית, זו משימה רגשית. את הפסטיבל שתוכנן לסתיו 2023 נאלצנו לדחות כי המלחמה פרצה ימים ספורים לפני פתיחתו. חודשים אחר כך, כשהלב של כולנו עדיין היה שבור, החלטנו בכל זאת לקיים אותו, לא מתוך התעלמות מהמציאות, אלא מתוך תחושת שליחות.
בפסטיבל ההוא הגיעו אנשים מכל הארץ: מפונים מעוטף עזה ומהצפון, הורים לחיילים ואנשים שפשוט רצו לנשום לרגע. התנהלנו תחת נוהלי חירום, באולמות שלא תמיד ידענו אם יישארו פתוחים. אבל כשהמסך נדלק והאור כבה משהו התרחש. אנשים בכו, התחבקו, נשמו יחד.
גם השנה שאחריה, לא הייתה פשוטה. הדימוי הציבורי של ישראל בעולם פגע ברצון של יוצרים ואמנים לשתף פעולה, והאיום של מלחמה נוספת ריחף כל הזמן. בין אזעקות לאי־ודאות, שוב התלבטנו אם נצליח לקיים את הפסטיבל ובכל זאת למרות האתגרים, הוא התקיים. והוא היה הגדול ביותר שלנו עד כה.
מה שקרה שם חיזק בי אמונה עמוקה: שאנשים צמאים לאור, ליופי, לחיבור. שהתרבות, כשהיא נוגעת באמת, יכולה להפוך למרחב ריפוי. במהלך הפסטיבל ראיתי אנשים זרים יושבים זה לצד זה ומשתפים חוויות אישיות, מתחבקים, צוחקים ובוכים יחד. חלקם סיפרו שזו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שהם מצליחים להרגיש שוב תקווה.
בעיניי, זהו לב המשימה שלנו, לא רק להקרין סרטים, אלא להחזיר לחברה הישראלית תחושת אנושיות, רכות ויכולת לחלום.קולנוע רוחני הוא לא ז’אנר במובן המסורתי של המילה, אלא חוויה קולנועית שמביטה פנימה אל נפש האדם ואל הרוח המחברת בין בני אדם, טבע ויקום. אלו סרטים שמבקשים לעורר, לרכך, לפתוח לבבות ולא רק לבדר. הם מדברים על משמעות, על התעוררות, על תקווה. על הדרך שבה אנו יכולים, גם אחרי הכול, לשוב ולהאמין באדם.
הקולנוע הרוחני נשען על אמונה עמוקה בכוחו של הסיפור ובכוחה של המדיה לרפא את האנושות ואת כוכב הלכת שלנו. דרך עדשה רגישה ומודעת, המסך הופך לכלי של שינוי תודעתי, שמסוגל לרומם את החברה, לעורר חמלה ולהצית השראה.ואולי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו, לא עוד בריחה מהמציאות, אלא מבט אחר אל תוכה. מבט שמזכיר לנו שגם בלב הכאב, עדיין אפשר למצוא אור, תקווה והתחדשות.
>> פסטיבל הקולנוע הרוחני SPIRIT יתקיים השנה בין ה־12 ל־15 בנובמבר בסינמטק תל אביב ויכלול הקרנות של סרטיקולנוע מעורר השראה, הרצאות ושיחות עם מומחים מתחומי המדע, הרוח והטיפול.פרטים וכרטיסים באתר הפסטיבל
