מבקש עוד אוויר: דן אורבך משוכנע שהדאב-סטפ חוזר ובענק

דן באולפן. צילום: תמיר מוש
דן באולפן. צילום: תמיר מוש

"טיים אאוט\טיון אין", מדור חדש ובו נעלה לעמדה די-ג'יי מקומי שיספר על הדרך שעשה, האהבות המוזיקליות שלו והשפעות שנת הקורונה. והשבוע: דן אורבך שגילה בשנת הקורונה שהוא מורה לא רע בכלל, דווקא חיבב את תקופת הריחוק וממש בעד מסיבות פחות צפופות

20 באפריל 2021

טיון אין עם דן אורבך \\ מג'נגל בין סגנונות

תעודת זהות

דן אורבך (30), התחיל ללמוד לנגן גיטרה בגיל 10, כי לדבריו יש לו הורים טובים-רגילים כאלה שדחפו אותו לזה, ורצו שהבן שלהם ינגן בכלי מוזיקלי. ובכן, זה קרה לבסוף, אבל באופן קצת אחר. הוא החל לתקלט ב-2010 אבל כבר כמה שנים לפני כן, התחיל לפתח את הטעם שלו במוזיקה על כל גווניה.

"הייתי ילד די רגיל, ניגנתי בלהקת רוק בבית הספר ושמעתי מוזיקה שטינאייג׳רים שומעים. כשהתחלתי להיפתח למוזיקה, בגיל 15-16, אז שמעתי היפ-הופ ומשם האוזניים שלי זלגו לכיוונים חדשים, יותר מהשוליים נקרא לזה. קצת אחר כך, התחלתי ללכת למסיבות רגאיי ודנסהול, זה היה במקום שהיום הוא הבוטלג. מה ששמעתי שם היה דומה להיפ הופ אבל זה היה חדשני עבורי. It blew my mind".

"המוזיקה הזו, שנקרא לה שחורה כי משם הגיעה, מאנגליה ומג׳מייקה, מאוד עניינה אותי והתחברתי לדאב-סטפ ול-UK סאונד. מהר מאוד הבנתי שיש עוד הרבה לגלות וגם התחלתי להיחשף לדיסקו ופאנק, מה שפתאום היה ממש שונה עבורי, לאהוב משהו שאינו משנות ה-2000. ההאוס התחיל גם הוא בשיקאגו, אז זה היה המשך די טבעי עבורי ונמשכתי לזה ואז הגעתי למה שאני אוהב בשש השנים האחרונות.

פליז'רי פה, אדג'י שם

"אני מבין שזה נשמע הכל מהכל אבל בשש השנים האלו אני בעניין אלקטרוני על התפר שבין דיסקו לטכנו, מבלי לזנוח את ההשפעות הראשונות שלי כמו הדאב שחוזר לעוד סיבוב ובענק. זה סופר טרנדי היום. כנ״ל הסאונד מ-UK. אם צריך איזושהי הגדרה אז בואי נגיד שיש בי צד מאוד מתוק ופליזרי שבא לידי ביטוי במסיבות של ליין האי בודד למשל, שם זה שמח וכיפי. ויחד עם זה, אני Soulfull עם נגיעות ׳שובבות׳ כי אני מחפש תמיד הזדמנויות לנגן מוזיקה יותר אדג׳ית מתחילת הדרך, למשל ברייק ביט וג׳אנגל".

דן אורבך באולפן. "גיליתי שאני מורה לא רע בכלל". צילום: ליתאי פלטן
דן אורבך באולפן. "גיליתי שאני מורה לא רע בכלל". צילום: ליתאי פלטן

>>טיון אין עם יותם אבני: כבר מנגן לכולם ומתגבר על הכל 
>> טיון אין עם סטפן בזבז: בזמן שחיפש קרקע יציבה, מצא אהבה

איך העברת את שנת הקורונה?
״אני מרגיש שהתבגרתי בחמש שנים בשנה הזו. גיגים מן הסתם לא היו השנה, אני גם לא מאלה שמתגנבים לנגן פה ושם, אז חוץ מאיזו שניה שהיה מותר בקיץ, הייתי רוב הזמן באולפן ובמהלך די מאולתר, התחלתי להעביר שיעורים פרטיים בהפקה מוזיקלית ותקלוט. זה הלך ממש טוב: גיליתי שאני מורה לא רע בכלל. למדתי בעבר עיצוב גרפי אז יש לי את ההכשרה לזה וזה עזר וגם פלירטטתי עם הרעיון של עולם ההייטק בהקשר למוזיקה, זה קורץ לי ומסתמן כאופציה לעתיד.

במציאות, פשוט עשיתי מלא מוזיקה וגם פתחתי לייבל חדש עם אייל בן שמעון (אולסוונגר) – Powerpuff trax. זה בא לי מאוד בטוב, תקופת הריחוק הזאת, זה היה אפילו הכרחי על גבול המסוכן כמה שזה היה טוב. מצד אחד זה נתן לי מוטיבציה לעבוד מלא על מוזיקה ומצד שני זה יצר דיסוננס בין האולפן לבין תקלוטים בחללים צפופים. עכשיו הרגישות שלי לזה הרבה יותר גבוהה, לקהל ולסיטואציות של מסיבות גדולות".

איך זה לחזור למסיבות?
״אני אוהב את הקהל התל אביבי. הוא שמח, מרים, מחייך, חם ומראה אהבה. אבל העניין הוא, שלתל אביב תמיד יש איזה נתיב מהיר עם העולם. אז כן, תמיד תהיה פה תחושה של הבנה וסבלנות לדברים כי אנחנו קרובים בסך הכל ומעודכנים. בהיבט של המגמות האחרונות עם מה שקורה עכשיו, אחרי שהיה חסך אדיר מהשנה האחרונה – עכשיו זה כמו וואקום שהתפוצץ: יש הרגשה שהכל מותר ואנשים מבטאים את הרעב האדיר בצורה שהיא קצת חסרת רסן בעיניי וטיפה אינטנסיבית עבורי. ראיתי שעוד קולגות, מהצד השני של המפה אפילו, יותר מהמיינסטרים, גם הביעו את זה בפוסטים וזו תופעה הגיונית בסך הכול ואני מניח שגם זמנית".

"הייתי שמח אם אנשים היו יותר פתוחים מבחינה מוזיקלית, לא רק לרצות להרים כל הזמן, גם כי יש דברים חדשים מדהימים וגם כי פשוט יש במוזיקה הרבה מעבר, במיוחד במוזיקת קלאב. באות לי עוד מסיבות כמו זו שניגנתי בה ביום העצמאות וממש נהניתי בה, שנקראת Giza. היא הייתה על גג והייתה שם אווירה ממש טובה באוויר הפתוח. אני מאחל לעצמי להפיק יותר מוזיקה ולתקלט יותר באירועים כאלה מתחת לשמיים".

5 טראקים נבחרים

1. להיט דאנסהול ששמעתי לראשונה בגיל 17 במועדון ה״מקסים״ ומשם כל הסיפור התחיל מבחינתי

2. קטע דאב-סטפ שגדלתי עליו. כששמעתי אותו לראשונה הוא העיף לי את המוח – וגרם לי להתמכר לסאונד בשנייה

3. שיר מהילדות שתמיד יציף אותי בזכרונות וברגשות. אם הוא בטעות מתנגן ברדיו אני מסוגל לבכות

4. קטע שתמיד מזכיר לי שגיטרה זה הכלי הכי יפה שיש וכמה מזל יש לי שאני יודע לנגן… בערך

5. אחד הקטעים הכי סקסיים ששמעתי בחיים. ב-2020 חרשתי עליו בבית