ראיתי את טראוויס סקוט מופיע באבו דאבי. ישראל תקבל אמן בשיאו

טראביס סקוט מופיע באבו דאבי (צילום: יח"צ לייב ניישן)
טראביס סקוט מופיע באבו דאבי (צילום: יח"צ לייב ניישן)

בעוד יומיים יתקיים אירוע נדיר - מוזיקאי צמרת שמופיע בישראל כשהוא בשיאו המקצועי. לא הדיג'יי של ביונסה בסיבוב סולו, ולא מישהו שהיה רלוונטי לפני 20 שנה - ההופעה של טראוויס סקוט היא משהו שיכול לרגש פחות או יותר בכל מקום בעולם. כך זה נראה באבו דאבי

12 במרץ 2023

בעוד יומיים יתקיים אירוע שאני לא זוכר כמותו מזה שנים – מוזיקאי איי ליסט שמופיע בארץ בשיאו. לא הדיג'יי של ביונסה, ולא באיחור של עשרים שנה – ההופעה של טראוויס סקוט היא אירוע שפחות או יותר בכל מקום בעולם יתרגשו לקראתו. על אחת כמה וכמה אחרי ההפסקה בת השנה וחצי שלקח מהופעות בעקבות אירועי אסטרוולרלד. רק לפני שבוע הוא חזר להופיע, כהדליינר של פסטיבל Rolling Loud בקליפורניה. ההופעה שלו ביום שלישי הקרוב בפארק הירקון תהיה ההופעה השלישית בלבד מאז שובו לבמות, כך שאתם יודעים שהוא יבוא רעב.

בין צמד ההופעות האלו, אתמול (מוצ"ש, 11.3) הוא הגיע להוביל את פסטיבל Wireless הראשון במזרח התיכון, שהתקיים איך לא, בקרב ארץ הממון הבלתי נגמר, איחוד האמירויות. היוזמה הזו של חברת ההפקות לייב ניישן צפויה לשרת מצוין גם אותנו בישראל, וטראוויס הוא הסנונית הראשונה של אמן שמגיע לפסטיבל באמירויות, ואז קופץ על הדרך כדי להגיד "שאלום תל אביב". והוא בוודאי גם לא האחרון. אבל השאלה הבאמת מעניינת לקראת ההופעה בארץ היא לא מה יביא מהדיוטי, אלא איך הוא חוזר לבמות. אירועי אסטרוורלד בוודאי השפיעו על ההופעה שלו, וזה בדיוק מה שרציתי לגלות כשנשלחתי לסקר את הופעת הפסטיבל המקדימה שלו.

כמו התפרצות של לבה. טראביס סקוט באבו דאבי (צילום: מתן שרון)
כמו התפרצות של לבה. טראביס סקוט באבו דאבי (צילום: מתן שרון)

הליינאפ של הפסטיבל רופד יפה מאוד לקראת ההדליינר המסקרן – מעבר לרצף אמנים מקומיים וכמה ראפרים מהעולם הערבי, היו הופעות של רודי ריץ׳, M.I.A וסנטרל סי (נו, הבריטי הזה שהוא לא הומופוב כי הביץ' שלו גיי). הם בהחלט סיפקו הופעות מוצלחות (במיוחד M.I.A, משוגעת ככל שתהיה), אבל מבט זריז על לבוש הקהל היה מספיק כדי להבין למי הם מחכים. חולצות עם מגוון אלבומים, ציטוטים, כינויים ואיורים של טראוויס סקוט זהר מכל פינה, ולמרות שכולם צילמו את מטוסי הנייר של M.I.A, היה ברור שהכל זה בסך הכל העברת זמן עד שנראה מה נהיה עם לה פליים מאז שכבה. ובכן, כמו שהפירוטכניקה ניבאה – הוא נדלק חזרה. 

סקוט עלה לבמה רחבת הידיים בדיוק ב-22:30, ולרגע זה היה נראה מוזר. צמד מסכי בד עצומים כיסו את הבמה מצדדיה, משאירים רק שליש במרכז שאכלס במה נוספת, קטנה יותר, עוד מטר נוסף ונפרד מקדמת הבמה. כנראה שהוא באמת אוהב להיות הכי גבוה בחדר. לכן גם הפתיחה הייתה קצת מבלבלת, כשטראוויס על הבמה הקטנה מאחורה, ובינו לבין הקהל מרחק גדול יחסית. אבל במהרה הגיע מה שטשטש את המרחק הזה, והמשיך לאורך כל ההופעה, שומר עליה בוערת – האנרגיה הקינטית המופרעת של טראוויס. הסיפורים על הטירוף של הראפר על במות כבר הפכו אותו לאגדה, וגם פגרת אסטרוורלד לא הרגיעה אותו. אם כבר, היא רק הטעינה אותו יותר. אחד האימאג'ים שהוצגו על מסכי הצד היה הר געש רדום שמתפרץ לחיים. כך זה הרגיש בדיוק. הוא חיכה לזה לא פחות מאיתנו.

רבע שעה אחרי תחילת ההופעה, כשהקהל כבר חמים לגמרי (גם אם קצת עייף משאר ההופעות), טראוויס סוף סוף קפץ מהבמה הקטנה וניגש לפרונט. הוא בבירור בנה את הרגע הזה, ותגובת הקהל הרועמת הוכחה שהוא עשה בחוכמה. ובכלל, שליטת הקהל שלו היא משהו פנומנלי. הוא כמעט ולא מדבר בין שירים, לרוב נמנע מהפעלות קהל (בעבר היה נוהג לדרבן את הקהל לעשות פוגו ולהשתגע, אבל נראה שאחרי אסון אסטרוורלד הוא נזהר בדבריו) ובאופן כללי מואר בעיקר כצללית. אבל איזה פאקינג צללית – שד משחת שמסתחרר על הבמה, מקפץ באנרגיה ומשלח אותה אל מעבר לבמה. שדה חשמלי ענק שנוצר מדינמו בודד.

כדי להשאיר את אלמנט ההפתעה, אמנע מלפרט את סטליסט השירים שעשה (מי שבאמת רוצה יכול למצוא אותו כאן), אבל רק אגיד שמדובר בתמהיל מצוין עם מנה גדושה מהאלבום אסטרוורלד, כמות מספקת של שירים מפרויקטים קודמים (כן, כולל Days Before Rodeo) ושל גרסאות סולו לאירוחים שעשה. הוא גם אירח את סנטרל סי לביצוע שיר הטיקטוק שלו, ברקע שהיה מפתיע ולא אופייני להופעותיו, אבל עבד לא רע בכלל. מייק של סקוט עצמו היה מעט חלש, אבל הארגיה שלו היתה כל כך עוצמתית עד שזה פשוט לא שינה. הבאסים הרעידו את המקום עבורו ו-17 אלף האנשים שהיו בקהל השלימו את המילים. 

ואגב קהל, לכל מי שחושש משחזור אסון אסטרוורלד – אין מה לדאוג. כן, ההופעה שלו עדיין אנרגטית, יש מעגלי פוגו והמוזיקה בועטת בבטן, אבל לא היו שום פרעות, התעלפויות או פאניקה ככל שהצלחתי לראות, והתמקמתי בנקודה די קדמית ודחוסה. נראה שסקוט למד לנתב את האנרגיה הכאוטית שלו באופן שלא מסכן את הקהל, ובדרך החוצה מההופעה רק נראו חיוכים. לישראל הוא יגיע במיוחד להופעה משלו, לא פסטיבל יום ארוך (וגם בלי החום של אבו דאבי), כך שהקהל יהיה הרבה יותר רענן ופעיל ואנרגטי. אבל אל חדש, טראוויס ידע בדיוק מה לעשות איתו – להזיז ולהרעיד עד שכל העולם מתפרץ כהר געש רועש. זה מה שהוא הכי טוב בו, ופייר, הישראלים הרעבים להופעה שכזו רק מחכים לרגע שהלבה תצא החוצה.

טראביס סקוט יופיע בגני יהושע, פארק הירקון, שלישי (14.3) 18:30,