נשבר היין: הטרנדים הכי מאוסים בקולינריה התל אביבית
מאבוקדו בכל מנה ועד שירות אנטיפתי: כל התופעות הקולינריות שמיצו את עצמן
תפריטים פואטיים
טרנד שניצניו התחילו בעסקיו של איל שני וחלחל אל תפריטיהם של מגוון בתי קפה ומסעדות שרצו אולי להישמע קצת יותר היפסטרים. מ"שק דה קוק" ועד "סיפוק עמוק לפנים", לפעמים יש תחושה שתפריטים בעיר הזאת נשמעים פחות כמו תיאורים של מנות ויותר כמו שמות של סרטי פורנו. זה אולי היה מגניב ומרענן לפני שלוש שנים, אבל האמת היא שאנחנו נשמח לקבל את התפריטים שלנו בחזרה. כי אם כבר אנחנו משלמים 65 ש"ח על סלט, אז לפחות שנבין מה יש בו.
אבוקדו
הפרי הירוק והשמנוני הפך בשנתיים האחרונות לסופר הירו קולינרי ובעיקר כוכב אינטסגרם בלתי מעורער, כשהשיא היה פתיחתן של מסעדות שכל התפריט שלהן מוקדש אך ורק לאבוקדו ואפילו השקת פסטיבל אוכל על טהרתו. "אבוקדו הוא הקנדל ג'נר של קערת הפירות", הכריזו בדיילי מייל הבריטי, כבר לפני שנתיים, ועדיין גם היום, יש תחושה בעיר (ובעולם בכלל) שהטרנד הירוק מסרב לחלוף. כמו בכל תופעה, גם לאבוקדו קמו מתנגדים. בזמן שהביקוש לפרי עלה בצורה חסרת תקדים, חקלאים מקסיקנים התחילו להרוס יערות שלמים כדי לשתול עצי אבוקדו ולעמוד בקצב הביקוש המסחרר. אותם עצים זקוקים לכמויות מים אדירות, מה שבעצם נזק סביבתי אדיר בזמן שאתם ניסיתם לאכול את המאכל הבריא והמגניב של הרגע.
שאבלי
גם אתם הרגשתם שכולם סביבכם שותים "שאבלי"? ובכן, זה לא סתם. היין הלבן הקרוי על שם האיזור הצפוני והנחשב בבורגון נכנס בשנים האחרונות לתפריטי היין של לא מעט מסעדות בעיר והפך למעין סמל סטטוס תל אביבי. גם אלו שיין לא נמצא בתחום מומחיותם הזמינו שאבלי בלי לחשוב פעמיים, ספק כדי להישמע מביני עניין בפני המלצר, ספק כי זה פשוט מה שחבריהם המעורים יותר הזמינו ביציאה הקודמת. אנחנו כמובן בעד השתכללות של הטעם התל אביבי ביין, אבל הגיע גם זמנו של הטרנד הזה לחלוף. בינתיים, תתחילו לשנן את השם של איזור היין הלוהט הבא: סאנסר שבעמק הלואר.
אוכל שחור
פסטה שחורה, לחמניה שחורה ואפילו מילקשייק וגלידה שחורים. יותר ויותר מנות ומשקאות שחורים נכנסו בזמן האחרון לתפריטים שלנו והפכו בן לילה לטרנד הקולינרי הכי חם של הרגע. בגלל שצביעת המזון נעשית באמצעות חומרים שלא משפיעים על הטעם, ברוב המקרים מדובר בלא יותר מתמונה יפה לאינסטגרם. זה אולי היה נחמד, אבל הגיע הזמן להיפרד מהאוכל השחור ולהפסיק להסתכל על הקנקן, אלא על מה שבתוכו.
שירות אנטיפתי
תופעה תל אביבית ותיקה ומעצבנת במיוחד, של מקומות שבאופן מכוון לא שמים יותר מידי על הלקוחות שלהם. הגיע הזמן להגיד אחת ולתמיד: זה לא מגניב להיות מלצר אנטיפתי, והעובדה שטיפ של 12% זה דיפולט בעיר לא נותנת תירוץ לזרוק את הצלחת על השולחן וללכת או לא להגיד ללקוח שלום כשהוא מתיישב.
אוכל בשקית
כשאוכלים בתל אביב, קשה מאוד לצאת שבעים ושתויים בפחות מ-150 ש"ח לסועד, ומי שרוצה חוויה קולינרית זולה יצטרף להסתפק באוכל רחוב. אולם בשנים האחרונות שני התחומים הקולינריים התערבבו זה בזה, ומאז שהשפים הגדולים נכנסו לאוכל הרחוב, תהליך דומה קרה גם בכיוון ההפוך. יש תחושה מסויימת שהרחוב נכנס למסעדות, והגשה של מנות על מצע של קרטון או שקית נייר הפכה לטרנדית וקלילה. אבל אם כבר אנחנו יושבים, ואם כבר אנחנו משלמים כל כך הרבה, אולי לפחות נקבל את האוכל בצלחת? והרבה יותר חשוב מהתמורה הכספית, אנחנו פשוט נייצר ככה הרבה פחות זבל.
