"הנצח לא עוזר לך בשום דבר. הקיום של אלוהים גם לא עוזר"

יהוא ירון, האיש, הקונטרבס והבריטון המדהים מהמעמקים חוזר עם סינגל חדש, "נצח זה שקר", שתופס אותו במצב רוח פילוסופי מתמיד. ריאיון

יהוא ירון (צילום: עומר מסינגר)
יהוא ירון (צילום: עומר מסינגר)
23 ביולי 2017

מלודיית באס קודרת מתמזגת עם קצב פעימות חיים חיוניות בליווי גיטרה חשמלית חורכת ומהלומות תוף. ככה, כמו עשן קטורת, נישא לאוויר הסינגל השני של יהוא ירון, "נצח זה שקר", שיפתח את האלבום השלישי והמצופה שלו "אם לא נרקוד לא נבין כלום". במרכז השיר ניצב המתח בין תלאות היום יום אל העיסוק בנשגב ובנצחי. הלחן מעורר אימה, מבשר רעות, עד שהבאס – שבידיו של ירון יכול להיות כלי משחית וגם מטה קסם – מתפוצץ במלודיה כמעט מלטפת. גם כשהוא שר "כאן גיהנום, חם ועגום" ו"נצח זה שקר, כלום לא נצח", השירה שלו קטיפתית, מלטפת וחודרת עמוק. יחד עם הסינגל הראשון, "דברים כבדים כמו כפרה", שיצא בחודש שעבר, זה משלים את המטאמורפוזה של ירון לצורה מלודית יותר, מנחמת יותר. המוזיקה שלו רקידה, יפה ועצובה.

כל שיר נכתב עבור מישהו. עבור מי נכתב השיר הזה?

"קשה לי להגיד לך שזה נכון. כלומר, זה מאוד נכון וגם קצת לא. כל השירים באלבום הזה, בקודם וגם בזה שלפניו, כל שיר שנכתב על מישהי נכתב בעצם על אותה בחורה, אותה בת זוג, שגם עיצבה את העטיפות שלהם – מירב שחם. הרבה מהשירים שלי הם עליה, בסופו של דבר. באלבום הזה יש הרבה שירי אהבה, אבל השיר הזה הוא, מבחינתי, מאוד לא זוגי. אני כן מדבר אל מישהי בפזמון, ואני מניח שזו מירב, כי זו מירב תמיד. אבל אני אומר שהנצח הוא שקר. זה לא 'אני אוהב אותך לנצח'. זה לא שקר, פשוט השיר נכתב על הנצח האמיתי, לא על הנצח של החיים שלנו".

אז אין נצח?

"קראתי לא מזמן ששפינוזה אמר שלמושג נצח אין שום קשר למושג זמן. אני לא מתחבר לזה, אבל בשיר אני מניח שאני אומר שגם זה לא נכון, לפחות לא בחוויה שלי, לפחות לא ברמה שיכולה לשנות משהו. אם אתה מתעסק במשהו שנמצא בחוויה וכן משנה אותך, כמו מחלה, או עצב גדול – אבל גם ושמחה ולידה ואושר, הנצח לא עוזר לך בשום דבר. הקיום של אלוהים גם לא עוזר. זה בסדר שאין נצח".

ירון (36) הוא אמן רב פעלים – באסיסט, קונטרבאסיסט, זמר, מלחין, כותב, פזמונאי ומפיק. לראשונה זכה להכרה ב־2001 כאשר ליווה בקונטרבאס, הכלי שהפך להיות מזוהה עימו יותר מכל דבר, את הזמרת־יוצרת המוערכת רות דולרס־וייס. ירון גם השתתף בהפקת אלבומיה. בהמשך דרכו הוא הופיע לצידם של יוצרים נוספים כמו אביב גדג', הילה רוח, רונה קינן וגלעד כהנא. לאחר התנסות ראשונה כמנהיג וכותב ראשי בהרכב קצר היומין שישה נגנים שמחים, הוא התחיל קריירת סולו עם האלבום "דברים יומיומיים כאלה", שיצא ב־2011, והפך את ירון – שאז התאפיין בהגשה דיבורית וטקסטים צפופים ואינטנסיביים מאוד – לתופעת קאלט של ממש. האלבום השני שלו, "אמן השכנוע העצמי" יצא ב־2013 בעזרת מימון המונים (תופעה שהייתה אז בחיתוליה, לפחות בישראל). גם האלבום הזה זכה לחיבוק חם ושבחים על אף שתכניו עסקו בצדדים הפחות נעימים של נפש האדם. ב־2015 יצא סרט דוקומנטרי באותו שם, של הבמאית מיה זיידמן, שעסק, בין היתר בהתמודדות של ירון עם מחלת הטרשת הנפוצה.

סליחה על השאלה הפילוסופית, אבל אתה נמצא באיזשהו משבר רוחני?

"אני חושב שאני במשבר רוחני כמה חודשים מלפני שנולדתי. יכול להיות שזה אחד הדברים שאתה יורש, למרות שנראה לי שההורים שלי סגורים על עצמם מבחינה רוחנית הרבה יותר ממני. אני גם נהנה מזה. מעניינת אותי ההתעסקות עם רוחניות, מעניינת אותי ההתעסקות עצמה. התנצלת על כך שהשאלה היא פילוסופית. אבל אני אוהב את השאלה הפילוסופית וגם את הפילוסופיה עצמה. אולי השיר נכתב מתוך תסכול שהניסיון לא עוזר בכלום. אז למדת להיות בנאדם יותר טוב ולמדת את עצמך ואת העולם וחיפשת אחר האמת. ועדיין אתה הרי מקבל מכה וזה כואב. אז מה זה עוזר?".

אולי לכתוב שירים עוזר?

"אולי באמת לכתוב שירים. אולי, כן".

יהוא ירון ישיק את "אם לא נרקוד לא נבין כלום" בבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, שבת (16.9) 20:30, 55-70 ש"ח (90 ש"ח כולל דיסק). אורחים: אביב גדג', הילה רוח, תמר (קוקי) אריאל