יהודים וערבים מתנשקים: מאמר המערכת אחרי סוף השבוע הסוער

רק מי שחווה אופוריה אמיתית יבין מה הייתה האווירה במערכת בימים האחרונים

מיכל כפיר ובאסם קזין (צילום: איליה מלניקוב)
מיכל כפיר ובאסם קזין (צילום: איליה מלניקוב)

היו שכינו את הפרויקט ״יהודים וערבים מתנשקים״, שהפקנו במערכת Time Out תל אביב, "פרובוקציה". ידענו מלכתחילה שהוא עשוי להיתפס כך, אך מבחינתנו מדובר בתגובה הראויה – גם אם מתריסה בעיני ציבורים מסוימים – לפרובוקציה שעורר משרד החינוך כשהוציא מתוכנית לימודי הספרות המוגברים בבתי הספר התיכוניים את ספרה של דורית רביניאן, ״גדר חיה״, רק משום שתיאר רומן בין אישה יהודייה לגבר ערבי.

שר החינוך נפתלי בנט, שגיבה את ההחלטה האומללה, ודאי לא יסכים שהפרובוקציה האמיתית היא בעמדת משרדו, שנומקה בין היתר בטיעונים כגון ״יחסים אינטימיים בין יהודים ושאינם יהודים מאיימים על הזהות הנפרדת״. לא – הוא עומד מאחורי החלטה זו. היא משקפת את הלך הרוח שלו ושל מפלגתו. מדובר בהלך רוח גזעני גלוי, שלא מהסס לומר בפה מלא ובראש חוצות שבמדינת ישראל יש אזרחים סוג ב׳ ושמן הראוי שתהיה הפרדה מלאה בינם לבין מי ששולטים פה.

אבל זה לא הלך הרוח שלנו.

רק מי שחווה אופוריה אמיתית יבין מה הייתה האווירה במערכת בימים האחרונים. מדי כמה שעות הציפיות שברו שיא ועוד שיא – סיקורים הנרחבים ברחבי העולם, מיליוני צפיות, ובעיקר תגובות מרגשות ומעוררות השראה. את הכותרות המדכאות בעיתונות בחו"ל על הצנזורה של משרד החינוך החליפו כותרות שחוגגות את המחאה שלנו, שמציגה ישראל אחרת: ליברלית, סובלנית, אוהבת.

הישראל הזאת, למרבה הצער, היא הרצוי ולא המצוי. לא מכרנו שקר, אבל הצגנו פיסת מציאות קטנה שהיינו שמחים לראותה מתרחבת. היא לא חייבת (אבל היא יכולה!) לכלול נשיקות בין ערבים ליהודים או סיפורי אהבה בין גזעיים, אך היא חייבת להכיר בהם, לא לפסול את קיומם – לא במציאות ולא ביצירות אמנות. 

סתיו וקייס, אברהים ושיר, חאדר ושי, מיכל ובאסם, נסרין וערן, מירה ודניאל, לירון וזיאד – תודה. זה לא היה יכול לקרות בלעדיכם. יצרתם הד שאנחנו מקווים שימשיך להדהד ולגעת בכמה שיותר אנשים, לפרק מיתוסים, למוסס פחדים ולהפיל חומות תודעתיות של הפרדה.

נשיקות,

מערכת Time Out