בית המשפט הכריע: לא לתפילת כיפור בהפרדה בכיכר דיזנגוף. ובכלל

הקרב על כיכר דיזנגוף ביום כיפור הגיע היום אל בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, שם נידונה עתירה נגד עיריית תל אביב-יפו לפיה אין בסמכותה לאסור על הגרעין התורני-משיחי "ראש יהודי" לקיים תפילות כיפור בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף. החדשות הטובות: בית המשפט דחה את העתירה. החדשות העוד יותר טובות: השופטת הדס עובדיה נימקה את הדחייה בפסק דין מפורט ומרהיב שיקשה מאוד על קיומם העתידי של אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

העותרים, פורום חירות וכבוד האדם בישראל יחד עם שלושה מתושבי האזור, טענו כי הסעיף האוסר על הפרדה מגדרית בהיתר שנתנה העירייה לעמותת "ראש יהודי", צריך להיות בטל ומבוטל. העתירה הוגשה על רקע הסערה הציבורית שהחלה לבעבע סביב פעילותו של הגרעין במרכז תל אביב, במה שנראה כמו חלק מקמפיין תודעה מתוכנן (במסגרתו הגיע גם יגאל לוינשטיין כדי לתקוע לתל אביב החופשית אצבע בעין), שמטרתו להציג את הגרעין החרד"לי הממומן בכבדות כקורבן של רדיפה ליברלית.

ההפגנה נגד יגאל לוינשטיין ו"בראש יהודי" (צילום מסך: מתוך צילומי הרחפן של שב"פ/ @Sha_b_p)

השופטת עובדיה הייתה יכולה לדחות את התביעה על הסף, שכן היא הוגשה באיחור ניכר ובעיתוי מגוחך לאור העובדה שמדיניות העירייה בנושא ברורה כבר שנים, והיא גם הוגשה בידי עמותה שאינה עמותת "ראש יהודי" ואינה הנפגעת בעתירה. פסק הדין מציין את העובדות הנ"ל ולא חוסך ביקורת לגבי טיב העתירה, אך השופטת החליטה לפרט בנימוקיה כי דין העתירה להידחות גם ברמה המשפטית, החוקתית והערכית. בית המשפט אף הוסיף וקבע שגם אם עיריית תל אביב-יפו הייתה רוצה לאפשר תפילה בהפרדה מגדרית, אין הדבר בסמכותה וכי חוקי מדינת ישראל כלל אינם מתירים לעירייה לעשות זאת.

תראי, צוץ, תפילת יום כיפור בלי הפרדה מגדרית. כיכר דיזנגוף, 2022 (צילום: ליאור ברקוביץ'/ מתוך עמוד הפייסבוק "ראש יהודי")

"בתנאי שקבעה העירייה בהיתר שניתן לעמותת ראש יהודי יישמה העירייה את נוהל העירייה שתוקן בשנת 2018, אשר כשלעצמו יישם את מושכלת היסוד במשפטנו הציבורי כי על השירות הציבורי להיות מוענק באופן שוויוני, וללא הפרדה במתן השירות הציבורי על בסיס דת, גזע ומין, והדרת נשים המהווה הפלייה אסורה", כתבה השופטת עובדיה בפסק דינה. "בעשותה כן פעלה העירייה בגבולות סמכותה השלטונית כבעלת המקרקעין ומחזיקתם כנאמנת הציבור וכרגולטור, כפי שסמכויות אלה באות לידי ביטוי גם בפקודת העיריות וחוק העזר, ולא חרגה מסמכותה, שכן פגיעה בשוויון בהפעלת הסמכות השלטונית היא אשר מהווה חריגה מסמכות".

התפילות במרחב הציבורי ביום כיפור בתל אביב הן תופעה חדשה שהחלה בימי הקורונה והתחבבה על רבים, אך הדרישה של עמותת "ראש יהודי" להתנות את קיומה בהפרדה מגדרית היא ניסיון להתנחל ולכבוש את המרחב הכי חילוני בעיר. או כפי שניסחה זאת השופטת, "אין מחלוקת בין הצדדים גם על כי העותרים והמעוניינים להתפלל ביום הכיפורים בהפרדה בין עזרת נשים לעזרת גברים רשאים ויכולים להתפלל בכ-500 בתי הכנסת שבעיר שאותם פוקדים המוני בית ישראל ביום הכיפורים, אשר ברובם נערכות התפילות בהפרדה כאמור". יש שופטים בתל אביב.