"אין כבר הבדל בין שבוע הספר לביקור בסטימצקי וצומת ספרים"

"רצינו להחזיר את התחושה של מקום אחר, עם קסם אחר וקצב אחר" – כך אומרת לנו גילי בר הלל סמו על יריד הספרים האלטרנטיבי שיתקיים בין רביעי לשבת השבוע במתחם קפה שפירא. היריד יכלול הופעות חיות של ורד קלפטר, יובל ליבליך מלהקת גן חיות ועוד, אירועי חתימות עם יהודה אטלס, שרון קנטור, אלון מזרחי, הדגמה והפעלה לילדים סביב משחקי קופסה ועוד אירועים רבים.

גילי, ממארגני האירוע, היא נוכחות מתפרצת של קסם בשוק הספרים. היא המוציאה לאור של הוצאת 'עוץ' שנולדה מתוך אהבת ספרים ונוסטלגיה לספרים של פעם ומתמחה בספרי פנטזיה וספרות מתורגמת במהדורות מושקעות במיוחד בעיצובן. היא גם מתרגמת ותיקה ומוכרת מאוד – בעיקר מתרגומיה לסדרת ספרי הארי פוטר. באחרונה פתחה חנות ספרים חצי סודית בשינקין 37 והיא גם חברה ב'קולקטיב הספרותי', התארגנות של מספר הוצאות עצמאיות שקמה בימי הקורונה.

מי שעומד מאחורי יריד הספרים האלטרנטיבי הוא הקולקטיב הספרותי?
"יש הרבה הוצאות המשתתפות ביריד שלא קשורות בקולקטיב, שהוא לא ארגון פורמלי. אין בן אדם אחד שעומד מאחורי הקולקטיב. אפשר לקרוא לזה רשימת קשר של הוצאות קטנות שממש צריכות את התמיכה, האנרגיה והדדיות. לכל הוצאה לבדה אין משקל וכוח משמעותיים וכהוצאות עצמאיות אנחנו חייבים לשתף פעולה כדי לייצר משהו עם נראות. היה לנו חלום לעשות ירידים בכל הארץ, בלי קשר לתאריכי חודש הספר, ואחד אחרי השני הם התבטלו בגלל הקורונה. גם שבוע הספר הרשמי של התאחדות המו״לים היה הרי בסימן שאלה עד לרגע האחרון ובכלל גם ההוצאות הגדולות חוו קשיים לא מבוטלים בשנה האחרונה".

קפה שפירא. צילום: אנטולי מיכאלו

למה יריד אלטרנטיבי? למה צריך יריד נפרד?
"משנה לשנה נהיה יותר ויותר קשה להשתתף ביריד הגדול. צריך להבין שהדוכנים בשבוע הספר הפכו לכל כך יקרים שזה פשוט לא בא בחשבון עבור הוצאות רבות. לקחת דוכן ביריד לעשרה ימים זה לשלם את המקבילה לשלושה חודשי שכירות על החנות שלי בשינקין וזה כמובן לפני הובלה של הספרים, חניה, תשלום למוכרות ולמוכרים. אין התחשבות דיפרנציאלית בגודל ההוצאה וביכולות".

אין שום תמיכה? הרי חשוב שיהיה מגוון קולות.
"בשנים קודמות עיריית תל אביב סבסדה הוצאות עצמאיות במתחם הסופרים העצמאיים ואז זאת הייתה הוצאה שניתן לעמוד בה. אבל אז ההחלטה שונתה וכעת היא כוללת רק מי שהוציא עצמאית את הספר שלו ולא הוצאה שמוציאה יותר מסופר אחד, אז זאת כבר לא אלטרנטיבה. ההוצאות העצמאיות פשוט נופלות בין הכיסאות".

 איך התגלגלה היוזמה להרים את היריד האלטרנטיבי?
"סוף שבוע ספרים בשפירא היא יוזמה של הרגע האחרון ממש. עמית רוטברד, המייסדת של הוצאת בבל, היא הרוח מאחורי היוזמה וגם תושבת השכונה. הרמנו את כל ההתארגנות תוך שבועיים בלבד וקפה שפירא, עסק מאוד קהילתי – הסכים לארח אותנו במתחם שלהם. מצאנו בו פרטנר מצוין".

"ההוצאות הקטנות הן קמיקזות, מוכנות להתאבד על מה שאנחנו אוהבות"

מהשיחה עם גילי מתעוררת תחושה חזקה מאוד של קהילתיות וערגה לקסם של פעם, כשהיינו ילדים ושבוע הספר היה אירוע צבעוני, מסעיר ומלא בגילויים קסומים, לפני שדברים נהיו הרבה יותר מסחריים. "גם לי יש תחושה קצת של סרטים של פעם כשכל השכונה מתגייסת למטרה", היא אומרת, "אנחנו לא ממש מסחריים, אין תשתית, מביאים את השולחנות מהבית ואני נהנית מתחושה מאוד אינטימית. בהוצאות הגדולות מעסיקים עובדים שהולכים אחרי רוח המפקד, אבל המפקד לא סוחב ארגזים בעצמו, ולא ילך להדפיס חולצות הוצאה, לאסוף מחצלות שאנשים יוכלו לשבת עליהן, לקשט, לפרסם… הוצאות קטנות עושות הכל לבד".

קצת כמו סטארטאפ.
"דומה מאוד. בהוצאות העצמאיות המודל הוא בוטיקי, מוקפד מאוד, עם התמחות בתחום אחד, שמבוצע ברמת מקצוענות מאוד מאוד גבוהה. אני חושבת שהוצאות קטנות לוקחות יותר סיכונים מהוצאות גדולות. ההוצאות הקטנות הן קמיקזות, מוכנות להתאבד על מה שאנחנו אוהבות. הדבר הזה הרי כל כך חשוב, יפה ומיוחד וממילא מגרדים את הרווחיות מלמטה במקרה הטוב, אז אנחנו מוכנים להתאבד".

את מדברת על סיכונים. יריד הספרים האלטרנטיבי הוא גם סיכון?
"השתדלנו להשאיר את ההוצאות במינימום. לא מושקעים כספים מאוד גדולים והתקציב נקבע לפי הצרכים הכי בסיסיים, אבל הוא סיכון במובן הרגשי. אם לא יגיעו אנשים ונעמוד עם דוכני הספרים לבד ונסתכל זו על זו זה כנראה לא אירוע שיקרה שוב. אני מקווה שרוח השיתופיות והקסם שבה תעבור לאנשים והם יגיעו".

שבוע הספר. הגרסה ההמונית יותר (צילום: בן קלמר)

ברוח השיתופיות והקהילה (כנהוג בשפירא), האם פניתם למארגני ירידי ספרים אלטרנטיביים בעבר (האחים גרין, היריד הקטמוני)?
"אנחנו יוזמה חדשה ועצמאית, אבל כולם מכירים את כולם וכולם ניסו אופציות שונות בשלבים שונים. היו גם ירידים עצמאיים של ספרים לאו דווקא בתקופת שבוע הספר. גם מחוץ לתל אביב, במקומות כמו ירושלים וחיפה. ההוצאות הקטנות אמנם לא מאורגנות באופן מסודר, אין גוף הנהגה מאוחד ומשותף, בעיקר כי כל הוצאה כל כך שונה באופי ובצרכים – אבל יש דמויות בולטות בקהילה הזאת שנעים לעבוד איתן פעם אחר פעם".

את מציינת לא מעט את החשש שאנשים לא יגיעו.
"בשביל שאנשים יגיעו היינו צריכים כנראה לפרסם יותר, אבל אין תקציב. אנחנו משתמשים ברשתות החברתיות כמובן, מעודדים את ההוצאות לפרסם, שלחנו קומוניקטים לתקשורת; אני בעצמי תולה פרסומים בכל מקום שאני הולכת אליו. נקווה שאנשים יגיעו; יש בית קפה קסום ועצים, יהיו הופעות חיות של להקות, אטרקציות לילדים, הקראות ואירועי שירה וחתימה. קפה שפירא שמארח את האירוע יפעל כרגיל אז אפשר לקנות ספר ומיד לקרוא אותו בקפה".

התחושה בשנים האחרונות אצל רבים היא ששבוע הספר איבד מהקסם שלו. אולי הזדקנו?
"בגלל ההעדפה להוצאות הגדולות שקשורות ברשתות הגדולות אין כבר הבדל בין שבוע הספר לביקור בסטימצקי וצומת ספרים. שבוע הספר איבד את התחושה של מובלעת קסומה, של גילוי הקטנים והאיזוטרים ו'מי לעזאזל ההוצאה הזאת?'. אמנם אין לנו כוכבי על שיעמדו בדוכנים ויחתמו, אבל ביריד תוכלו לפגוש את האנשים שמאחורי הספרים וכל מי שתמצאו מאחורי הדוכן קרא את כל הספרים שיש עליו, אלה לא תיכוניסטים שמקבלים 30 שקלים לשעה – הקונים מכירים את הספרים יותר טוב מהם".
סופ״ש ספרים בשפירא, יריד הספרים האלטרנטיבי, יערך בתאריכים 9-11 ביוני בקפה שפירא, רלב״ג 15. לפרטים נוספים