שיר נחמה: מיקסטייפ מבוא לפארל וויליאמס

הראש מסתחרר כשמביטים על הקריירה בת 25 השנים של פארל וויליאמס. לא רק בגלל כמות שירים מפילת לסתות, אלא גם בזכות הגיוון המוזיקלי המדהים: שירי פופ מפתיעים, קטעי הארדקור היפ הופ, הרכבי פאוור פופ, פרויקטי פאנק־רוק ורמיקסים לכולם – מפרינס עד הרולינג סטונז. ובכל זאת, חוט מקשר עובר בין כל אחד ואחד מהקטעים על אף השוני המשמעותי ביניהם. זהו הצליל המיוחד שזכה לכינוי "הסאונד של נפטונז" (על שם צמד ההפקה שבו התחיל את דרכו לצד צ'אד הוגו) – צליל שבנוי על ריף סינתסייזרי, רסס של סנרים, תופים אלקטרוניים שטוחים וקצוצים וסאונד כמעט סינתטי שנשמע כמו מוזיקה עתידנית עוד כשהוצג אי שם ב־1998.

הסאונד הזה התפתח והשתנה לאורך השנים, כנראה כתחליף למראה של פארל שלא השתנה אף בקמט לאורך השנים. פארל הפך למפיק־סלב, כזה שרק השם שלו על השיר מבטיח פוטנציאל ללהיט, ונדמה שיחד עם הגלישה שלו לעבר הפופ הקלאסי בעבודה עם בריטני ספירס, ביונסה וג'סטין טימברלייק, הוא תמיד נשאר דמות משפיעה על דור צעיר ומוזר יותר של מוזיקאים, ונזכיר רק את חבורת אוד פיוצ'ר וקנדריק לאמאר לעכשיו.

ובכל זאת, גם כשהיה השם החם ביותר מאחורי קונסולה, פארל לא ויתר על חלום אחד שליווה אותו מהרגע שהחל לעסוק במוזיקה – להיות פרונטמן. הוא גם ניסה בכל דרך אפשרית: התארח ברוב מוחלט של השירים שהפיק, הקים את והיה הסולן של N.E.R.D, נדחף לכל פינה עם שירת הפלצטו שלו, ואף הוציא אלבום סולו (שנכשל מסחרית) ב־2006. מי ידע שכל מה שהוא צריך זה שיר אופטימי מתוך סרט על מיניונים. וכך, רק בגיל 40 ועם קילומטרז' עצום בתעשיית המוזיקה, מצא את עצמו פארל סוף סוף לבדו על הבמה. כלומר, לא על הבמה של הלייב פארק ראשון לציון, אבל על במה. אנחנו לא נכעס ולא ננטור טינה לפארל על הברז שדפק. רק נקשיב למוזיקה הטובה שיצר לאורך השנים, ונקווה שיום אחד עוד נראה אותו על אדמת ישראל.

Noreaga – Super Thug (What What) – 1998

זו היא אמנם לא ההפקה הראשונה של הנפטונז ופארל, שעבדו עוד מראשית הניינטיז כמפיקים ולעיתים כותבים ללהקות ארנ'בי אלו או אחרות, אבל זה הוא בהחלט הרגע שבו גובש והוצג לראשונה אותו "סאונד נפטונז" יחודי לקהל הרחב. נוריאגה לא ראפר מרשים, אבל הצליל החללי שעוטף את קולו והתופים ההולמים האלו עוד יהפכו לקלאסיקה.

Kelis – Caught Out There – 1999

פריצתה הזועמת של קליס לעולם המוזיקה לא היתה יכולה להתקיים ללא הצליל הרענן, מדוסטרש ועם זאת כל כך פשוט שהנפטונז הגישו יחד איתה. הצפצופים המהפנטים בפזמון הם הקסם הקטן שמסתתר כאן.

Ol' Dirty Bastard feat. Kelis – Got Your Money – 1999

אחד המפגשים המעניינים ביותר בראשית דרכם של הנפטונז היה העבודה עם חבר הוו טאנג קלאן הצבעוני ביותר – ODB. הראפ המרושל והצעקות הומלס־בקריז שלו מעולם לא נשמעו מדהים כמו על התופים הקצוצים של הנפטונז.

Mystikal feat. Pharrell – Shake Ya Ass – 2000

הראפר הצעקן מניו אורלינס הצליח להוציא מהצמד מאפיין שיבלוט לא מעט בראשית דרכם – הכלי הערביים שישרו גם על הביט הכי מטונף אווירה אוריינטלית מעורפלת, במפגש עם מקצב מניע תחת. חוץ מזה, זה הוא אחד הרגעים הראשונים ששומעים את פזמוני הפלצטו של פארל, שלא לדבר על הסליז המיוזע.

Jay-Z – I Just Wanna Love U (Give It 2 Me) – 2000

בלהיט מגדיר קריירה, ג'יי זי בשיאו עולה על אחד הביטים הכי מושלמים של הנפטונז. מקצב הרפתקני, מורכב, חללי ועדיין כל כך רקיד ומהנה. במילותיו של ג'יגה עצמו: "אשיג לך בלינג כמו הסאונד של הנפטונז".

N.E.R.D. – Lapdance – 2001

בטוויסט מפתיע, אותו צליל יחודי זכה במסגרת פרוייקט הלהקה של פארל (עדיין עם צ'אד הוגו, אבל גם עם שיי היילי) לאינטרפטציה רוקיסטית עמוסת Fאנק. אלבום הבכורה "In Search of…" הציג גיוון רחב בהרבה מהנפטונז שהכרנו עד אותו הרגע, וסיפק את להיט הגריינדינג הסליזי להפליא הזה.

Britney Spears – Boys – 2001

השיר "Boys" לא היה רק חלק משינוי התדמית המבוגר הראשון של בריטני, רגע אחרי אלבום הבכורה המצליח שלה, אלא גם הפריצה הראשונית של פארל והנפטונז למיינסטרים. בימים שהכובע המרכזי של פארל היה כובע טראקר, הופעת האורח המשופמת שלו עזרה לקעקע את דמותו כמפיק פופ חשוב. כן, הגיטרה האקוסטית התווספה וקולות הבלינג טיפה נרגעו, אבל אי אפשר לפספס – זה עדיין אותו צליל רענן.

Justin Timberlake – Señorita – 2002

בדומה לבריטני, גם ג'אסטין זכה לעבור מסע התבגרות מכוכב ילדים לסמל מין בעזרת המקצבים של פארל. הסיבוב הלטיני שבסניוריטה איפשר להתרחק מאותו ג'סטין של אן סינק ולהכיר מחדש את טימברלייק בן ה-21, שכמסתבר, יודע לשיר נהדר ולבחור מפיקים תואמים.

Pharrell – Frontin' ft. Jay-Z – 2003

כשהנפטונז הוציאו את האלבום "The Neptunes Present…Clones", שכלל הפקות שלהם עם אורחים מגוונים, פארל אזר אומץ לצאת בניסיון ראשון כאמן סולו. השיר, שכלל בית אורח מחברם ג'יי זי, הציג גרסה פופית לצליל הנפטוני ואת הקול הגבוהה של פארל, יחד עם החיבה שלו לשירים לבחורות, אך זכה להצלחה קרירה יחסית לאמן שעבד איתם באותם השנים.

N.E.R.D. – She Wants To Move – 2004

אלבומם הבא של נ.ר.ד, "Fly or Die", הציג התפתחות נוספת בצליל של פארל: כלים חיים. פארל עבד עם תופים אמיתיים, צ'אד הוגו עם גיטרה ופתאום מתברר שגם בלי הצליל המסונטז, הם יכולים להוציא להיטים מעולים.

Snoop Dogg – Drop It Like It's Hot ft. Pharrell Williams – 2004

באחד הביטים הזכורים ביותר מבעשרים השנים האחרונות, הברקה של ממש, הנפטונז יצרו להיט מדבק עם צלילים פשוטים כמו נקישת לשון, ריסוס גרפיטי והשריקה המהפנטת הזו. הסוואג של סנופ בהחלט תרם, אבל זו לא הסיבה שהשיר הזה הפך לקלאסיקת היפ הופ מודרנית.

Pharrell Williams feat. Gwen Stefani – Can I Have It Like That – 2005

ניסיון הפריצה השני של פארל כאמן סולו, "In My Mind" נחשב כשלון. משהו לא התחבר טוב באלבום ועל אף סדרת האורחים המרשימה ועבודת הפקה מושקעת למדי מצד פארל (הפעם לבדו), תדמית ה"סקייטבורד פי" שאימץ לא ממש הביא לפריצה שיחל לה. יחד עם גוון סטפאני, שגם לה עזר לעשות את המעבר מלהקה לסולו, שיר הפתיחה של האלבום הוא אחד מהיחידים שנשארו בזכרון.

Clips – Nightmares featuring Pharrell & Bilal – 2006

הקליפס, צמד ראפרים מוכשרי לשון שפארל לקח תחת חסותו עוד כשרק היה מפיק צעיר, גדלו יחד עם הנפטונז לאורך השנים. אלבומם מ-2006 "Hell Hath No Fury", שהופק כרגיל במלואו ע"י הנפטונז, נחשב בצדק לפסגת היצירה שלהם ואחת מהפרוייקטים המוערכים של הנפטונז. השיר שסוגר אותו, בלדה מסויטת, מהווה דוגמה מושלמת לייחוד שאפיין אותו.

Pusha T ft. Tyler, The Creator – Trouble On My Mind – 2011

אחרי שנים שהיה הצליל של המיינסטרים, פארל הוריד מעט את קצב העבודה והתמקד בבחירת אמנים ספציפים יותר ועבודה על פסקולים (בין היתר, פסקול הסרט "גנוב על הירח", "איש הפלדה" ו-"ספיידרמן המופלא 2"). במקביל, האמנים שגדלו על אותו הסאונד של הנפטונז החלו לצוץ ולבטא את ההשראה שלהם. טיילר, דה קריאייטור, שמתארח בשיר המצוין של פושה טי (מהקליפס), הוא אחד מהמעריצים הנלהבים ביותר של פארל. כאן הוא זכה להשמיד באופן נהדר ביט שלו.

Robin Thicke – Blurred Lines – 2013

הקיץ של פארל החל עם הלהיט השנוי במחלוקת הזה של רובין ת'יק. גם הטענות (המוצדקות) על עידוד תרבות האונס או הטענות (המוצדקות, כפי שנקבע בבית משפט) על גניבת המקצב של השיר ממארווין גיי לא הצליחו לעצור את הלהיט הקוליסאלי הזה. רק פארל יכול להפוך בחור לבן, בצקי ולא קול כמו רובין ת'יק לכוכב הגדול של הקיץ.

Daft Punk – Get Lucky feat. Pharrell & Nile Rodgers – 2013

חודש לאחר מכן, יצא הלהיט שני של אותו קיץ בו פארל היה בכל פינה. בשילוב שנשמע בדיעבד כ"איך לא חשבנו על זה קודם", הסאונד החלקלק של פארל פוגש את זה של דאפט פאנק, ובעזרת הבס השובה של נייל רוג'רס, הדביק לנו בראש את הפזמון החוזר.

Pharrell  – Happy – 2013

שיר שנולד לפסקול על מיניונים השלים את הפריצה שפארל ייחל לה כבר 20 שנים. אלבום הסולו השני שלו יצא בזכות השיר הזה, והפעם קלע לטעם הקהל עם גרסת פופ מדוללת במעט של פארל, אבל עם אותו ניצוץ מוזיקלי. יאפ, נראה שפארל עצמו דיי שמח מהעניין.

Snoop Dogg – California Roll – 2015

אחרי שרשמית הפך לסופרסטאר, פארל יכול לעשות כל מה שבא לו. נגיד, להפיק אלבום שלם באווירת Fאנק־סול לחברו הותיק סנופ דוג. השיר הפותח שלו, יחד עם סטיבי פאקינג וונדר, מציג סאונד שלם, נינוח וכל כך מהנה.

Kendrick Lamar – Alright feat. Pharrell & Thundercat – 2015

וכך, המוזיקה שהרקידה בסוף הניינטיז הפכה למוזיקה שבועטת ב-2016, אבל גם תמיד מוצאת את הפופ שבדבר. פארל חובר בפעם השניה לקנדריק, לאחר שעבד איתו ב"Good Kid" תורם פארל את חלקו החשוב ללהיט הכי גדול של ההאלבום הכי מוערך בתקופה האחרונה. כן, תהיו בטוחים שהוא תמיד שם, עוזר להחליק מוזיקה מורכבת וחכמה במורד הגרון עם תופים מבריקים וצליל מהעתיד. אולי בעתיד גם נראה אותו בכל זאת בישראל.