כיף חאלק חולדאי?

חבר המועצה אחמד משרהאוי עתר לבית המשפט בדרישה להוסיף לסמל העירייה כיתוב בערבית. ראש העיר טוען כי הדבר יתרום ל"ליבוי המחלוקת הלאומית בין יהודים וערבים". לא פחות

אחמד משהראוי, חבר מועצת העיר תל אביב־יפו מטעם סיעת מרצ, הגיש בשבוע שעבר עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים שבמסגרתה הוא דורש להוסיף כיתוב בערבית לסמל העיר, הנושא כיום את השם "תל אביב־יפו" בעברית ובאנגלית בלבד.

משהראוי העלה את ההצעה לראשונה בשנה שעברה, אך נדחה אז על הסף על ידי ראש העיר חולדאי, שאמר בדיון במועצה: "יש בעיר רוב יהודי, 90 אחוז יהודים מול ארבעה אחוזים ערבים. באף מקום בארץ ובעולם דבר כזה לא נעשה בנתונים דומים, ובהצעה אין כלום מלבד רצונו של המציע לקבל כותרת ולהתנגח פוליטית". עוד הוסיף חולדאי באותו דיון כי אישור ההצעה יתרום ל"ליבוי המחלוקת הלאומית שיש בין יהודים וערבים בארץ הזאת".

כעת מבקש משרהאוי שבית המשפט יחייב את העירייה לבצע את המהלך. בעתירתו הוא טוען כי הדרת השפה הערבית מסמלה של עיר מעורבת פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בציבור דובר הערבית, זאת הן בשל ההתעלמות מההיסטוריה המפוארת וארוכת השנים של הציבור והתרבות הערביים ביפו והן מטעמים פרקטיים, כמו הפגיעה ביכולתם של התושבים הערבים לזהות פרסומים רשמיים של העירייה. ההכרעה בעניין צפויה להתקבל בנובמבר.

ללמוד מחיפה

"רבים מחברי המועצה ניצבים מאחורי בעניין הזה, אבל הם לא יכולים להרים את קולם מכיוון שהם חוששים לתפקידם. המקום שלהם בקואליציה מספק להם ג'ובים ומשכורות, אז הם מעדיפים לשתוק", טוען משרהאוי. "הוספת הערבית רק תמחיש את הרב־תרבותיות של העיר ותחזק את השייכות של כל האוכלוסייה שחיה בה. אני בטוח שנמצא צדק בין כותלי בית המשפט".

עו"ד גבי לסקי, המייצגת את משהראוי בעתירה, מציעה לחולדאי ללמוד מערים מעורבות אחרות: "הגיע הזמן שראש עיריית תל אביב יכיר בכך שהוא גם ראש עיריית יפו, על תרבותה הערבית, ויצטרף לערים מעורבות שוחרות שלום אחרות, כמו חיפה למשל, שלא חוששת מלשאת את שמה הערבי על הסמל בגאווה".

זוהי אינה ההתנגשות הראשונה בין משהראוי לחולדאי על רקע שימור הזהות הערבית בעיר. ב־2009 הגיש משרהאוי את התפטרותו מהנהלת העיר בשל מה שהגדיר אז כניסיונות של חולדאי למחוק כל זכר לזהותה הערבית של יפו. פועלו במועצה מתמקד בחתירה להשוואת זכויותיהם של תושבי העיר הערבים, והישגיו כללו, בין היתר, החלפה של השילוט ברחובות העיר לשילוט תלת־לשוני, מתן העדפה תקציבית מתקנת לפרויקטים חינוכיים ביפו והנצחת אישים מהקהילה הערבית בעיר.