ילדים

תצאו בחוץ: כך ערכנו פיקניק תל אביבי מושלם

מיכל ואלונה, אם ובת, תל אביבית חובבת ספות וילדה הרפתקנית, ייצאו כל שבוע לבילוי משותף בעיר ויישרדו כדי לספר על זה. והפעם: פיקניק בגינת דובנוב

אלונה ובגטים. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק
אלונה ובגטים. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק

אני מיכל ורשאי־ארלוק – אימא (41.5), תל אביבית מצויה ושוחרת תרבות הספה, ואלונה (9.5) היא בתי, הלומדת בכתה ד' בגבריאלי ומחפשת הרפתקאות. בכל שבוע נצא יחד לבילוי משותף ברחבי העיר ששתינו כל כך אוהבות, ונשתף בחוויות שלנו כדי שאתם תוכלו לדעת לאן כדאי ללכת ומאיפה שווה להתרחק.

פיקניק בגינת דובנוב: היא ארוחה הנאכלת בחיק הטבע או במקום פתוח (למשל פארק ציבורי) בקרב בני משפחה או חברים. ארוחה זו מוכנת מראש, ומובאת למקום עריכת הפיקניק בצידנית או בסל פיקניק. הארוחה נאכלת לרוב בישיבה על הקרקע על גבי מחצלת, שמיכה או מפה. בעוד שלא קיימת הסכמה באשר למקור המילה "פיקניק", ידוע כי צורת הבילוי הפכה נפוצה בסוף במאה ה־18, לאחר שהמהפכה הצרפתית אפשרה לאנשים מכל המעמדות להיכנס לפארקים המלכותיים במדינה. באותה העת היה נהוג לערוך הכנות לפיקניקים במשך ימים מראש.

מיכל: "היום עשינו פיקניק והתחלנו אותו בשוק האוכל בנמל. תוכלי לספר מה עשינו שם?".

אלונה: "קנינו בגט, גבינות, זיתים, פירות ותפוזים".

מיכל: "ואז?".

אלונה: "חזרנו הביתה וסחטנו מיץ תפוזים, לקחנו סל פיקניק ושמנו בו הכל וגם ספרים ומפה, והלכנו לגינת דובנוב, פרשנו את את המפה מתחת לעץ. שם הוצאנו את כל מה שבסלסלה ועשינו פיקניק".

מיכל: "ומה יש לך להגיד על הבילוי הזה שלנו? בבקשה בבקשה בבקשה אל תגידי 'כיף'".

אלונה: "מהנה".

מיכל: "מהנה… זו מילה חדשה. מה היה מהנה?".

סוחטת. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק
סוחטת. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק

אלונה: "שזה היה כמו פיקניק בסרטים".

מיכל: "מה זה אומר?".

אלונה: "שהייתה לנו סלסלת פיקניק כמו בסרטים שנפתחת ובגט וגבינות ופירות".

מיכל: "אבל מה היה שם מהנה?".

אלונה: "לאכול. היה לי טעים הבגט עם הגבינה שאני לא זוכרת איך קוראים לה".

מיכל: "ברי".

אלונה: "ברי".

מיכל: "מה עוד עשינו בפיקניק חוץ מלאכול?".

מלכות הסלים צילום: מיכל ורשאי־ארלוק
מלכות הסלים צילום: מיכל ורשאי־ארלוק

אלונה: "קראנו ספרים".

מיכל: "איזה ספר קראת?".

אלונה: "'סוד הגן הנעלם'. ספר מעולה".

מיכל: "על מה הוא מספר?".

אלונה: "על ילדה בשם מרי שנולדה בהודו, ויש שם מגפת כולרה וההורים שלה מתים, והיא מגיעה לאחוזה של דוד שלה ובהתחלה היא נורא בודדה עד שהיא מכירה את מרתה. אה, והדוד שלה – הייתה לו אישה שהיה לה גן סודי והיא מתה".

מיכל: "מה זה, רק מתים שם בספר הזה! אי אפשר ספר עם קצת פחות מוות?".

אלונה: "ואחרי שהיא מתה הוא קובר את המפתח של הגן הסודי ויום אחד מרי מוצאת את המפתח ונכנסת פנימה והיא מפריחה את החיים בגן הנעלם עם החברים שלה".

מיכל: "ממש כמו שאנחנו הפרחנו את גינת דובנוב עם הפיקניק שלנו".

אלונה: "ממש".

הכי חשוב: מפה משובצת. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק
הכי חשוב: מפה משובצת. צילום: מיכל ורשאי־ארלוק

מיכל: "וגם למדנו על תולדות הפיקניק. איפה נולד הפיקניק?".

אלונה: "בצרפת ואחר כך האנגלים אימצו אותו ואחר כך כולם".

מיכל: "אז מה הציון שאת נותנת לבילוי?".

אלונה: "חמישה כוכבים".

מיכל: "גם אני, אף שהיה חסר לי דבר אחד".

אלונה: "אבא?".

מיכל: "יין".

אלונה: "איכס. אה, וגם הסתכלנו על הציור המפורסם הזה של הצייר הזה".

מיכל: "מאנה".

אלונה: "כן. ולציור קוראים 'פיקניק בחיק הטבע'".

מיכל: "קוראים לו 'ארוחת בוקר על הדשא'".

אלונה: "אוקיי, ויש בו אנשים שעושים פיקניק ולפחות אחת מהם עירומה".

מיכל: "אז אולי בפעם הבאה נעשה גם אנחנו פיקניק בעירום?".

אלונה: "אולי לא".