כך תסבירו מילים גדולות לילדים קטנים, והפעם: טראפיק

היום ילדים נלמד איך מושכים תשומת לב, או כפי שהמבוגרים קוראים לזה: "מביאים טראפיק". אז מה זה טראפיק? נניח שניתאי הגיע ביום ראשון לבית הספר עם שיר חדש שהוא למד מההורים שלו שנשמע כמו "ערק ערק ערק". הוא שר את זה לשאר הילדים ואין לכם מושג מה זה אומר אבל אתם יודעים שזה עובד. איך? המורים מתעצבנים. בהתחלה זה מדאיג אתכם אבל אז אתם מבינים שעליתם פה על משהו, ואחרי ההפסקה הגדולה גם ליאנה וגם אחמד הילד הערבי הייצוגי שאנחנו מארחים פה במדור שרים "ערק ערק ערק".

ותקשיבו – זה עובד. זה אולי נראה כמו גסויות אבל יש לזה קהל. הקהל מתעצבן אבל אתם כבר ילדים גדולים ויודעים שגם זה נחשב. הבעיה? אחרי שעה שכולם שרים "ערק ערק ערק" אף אחד לא מתרגש מזה, ואז קורה דבר מדהים: יער מפליץ. פתאום יש משהו חדש שכולם מתעניינים בו וכל הילדים מפליצים למרבה הזעזוע של המורים. כולם, אפילו אביגיל והידטושי הילד האסייתי הייצוגי של המדור.

כשהפלוצים כבר לא מרגשים אף אחד צריך ללכת על משהו חדש, וכעבור שעה קלה כל הילדים עושים במכנסיים אף שהם כבר מזמן גמולים, סתם כדי לזעזע את המורים ולקבל תשומת לב. בסוף כולם כועסים, כולם צועקים וכולם מכוסים בקקי, אבל הצלחנו למלא עוד יום בתוכן. זה טראפיק.