חברים לא קונים: המדריך המלא לאימוץ כלב

1. לפני האימוץ

תתחילו את התהליך בלהבין איזה כלב אתם רוצים ואיזה כלב מתאים לאורח החיים שלכם. אתם גרים בדירה או בבית עם חצר? באזור הומה או שקט? אם אתם רוצים לאמץ גור, האם תוכלו להשקיע את מה שנדרש? כמה אנשים הולכים לטפל בכלב? כמה פנאי יש לכם להתעסק בו? האם אתם טיפוסים ספורטיביים המצפים שהכלב יצטרף אליכם לריצה ורכיבת אופניים יומית, או שאתם מעדיפים נטפליקס וצ'יל עם גוש פרווה ואושר? אחרי שתגדירו את זה החיפוש יהיה הרבה יותר אפקטיבי. טעות נפוצה לבחור את הכלב בזכות המראה שלו, אבל האופי והתכונות חשובים בהרבה. קחו בחשבון גם את המאפיינים האישיים שלכם – אם אתם בגודל פטיט – עדיף לא לאמץ כלב חזק מאוד שלא תוכלו לשלוט בו במצב בהלה או חירום. בנוסף, לפני שאתם מתחייבים חשוב לזכור שמדובר בהתחייבות לטווח ארוך. מאוד. האם אתם מוכנים ל-15 שנים פחות או יותר של נאמנות הדדית? האם לקחתם בחשבון מראש מה יקרה כשתעברו דירה? ווידאתם שאתם מוכנים לוויתור מסוים על ספונטניות ולחובה כלכלית לא קטנה? אנחנו לא מנסים להרתיע אתכם לאמץ, אבל מבקשים שתחשבו על זה טוב.

>> כלב מי שאוהב אותך: המדריך המלא לגידול כלב בתל אביב
>> העיר והכלבים: כל הכתבות

2. העמותות

קל להתאהב בתמונה אבל אל תלכו סתם על פי פוסט בפייסבוק. בדקו איפה תוכלו לבצע אימוץ מוצלח שלא ייגמר במסירה. לפעמים היכולת לבחור מטלטלת משום שבעמותות רבות נוהגים לספר סיפורים קורעי לב כדי למצוא בית לכלבים ולא תמיד מכירים באופן מלא את אופי הכלב. חשוב לא לבחור לפי סיפור בלבד, מראה או סוג, אלא לפי האופי והצרכים שלכם ושל החמודים.

כלב זו אידיליה, אבל בשביל להגיע לשם תצטרכו לעבוד קצת. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מבחינה פרקטית – כדאי לבדוק האם העמותה מעבירה בעלות ורישיון על הכלב בעירייה, ואם זה לא אז לדאוג לכך. בנוסף, כדאי לבקש להיות בקרבת הכלב זמן מה, ואפילו לטייל איתו אם אפשר, כדי לבדוק התאמה וכימיה. לכל הפחות – בדקו האם יש אינפורמציה על התעללות או חרדות כדי להיערך לרגישויות שעתידות לצוף בתחילת תקופת האימוץ ובמהלכה. אופציה טובה נוספת היא לאמץ מעמותות שהכלבים שלהן זכו לבית אומנה. משפחות האומנה בדרך כלל יכירו את הכלב היטב ויחשפו להתנהגויות שונות שלו, שלאו דווקא יעלו במהלך שהותו בעמותה. לא בטוחים? הציעו לעמותה להיות בעצמכם משפחת אומנה לכלב ששבה את לבכם. כך תוכלו לבדוק האם הוא ואתם אהבת אמת או שידוך ברמת חתונמי.

המאלפת הני קלירקופר אמרה לנו: "תמונה באינטרנט מספרת הרבה פחות מביקור בכלביה של עמותה. לספר מה מחפשים, ובאמצעות בילוי זמן עם הכלב בעמותה לנסות ולהבין עליו כמה שיותר – בעיות התנהגותיות, איך הוא הולך עם רצועה, איך הוא מתנהל עם צרכים? שווה לדרוש שקיפות מלאה ולבחון תשובות חשודות שמגיעות מהעמותה. בנוסף, לא ללכת על הכלב הראשון שרואים. גורים למשל, יכולים לפתות בגלל החמידות שהם יכולים להוסיף לבית, אבל מבחינת עבודה, השקעה והסתגלות – הם מאתגרים בהרבה, וכלב בוגר ומנוסה שיש לנו עליו יותר מידע יכול להיות עדיף בבתים מסוימים".

3. לא עבור הילדים

אם אתם מאמצים כלב "עבור הילדים" תחשבו שוב. ילדים יכולים לקחת אחריות, אך בסופו של דבר מי שיטייל שלוש פעמים ביום, יאכיל, יקח לוטרינר, ויקפוץ באמצע ההשכבות והמקלחות לקנות אוכל כי שכחתם והוא נגמר – הם אתם. כלב הוא התחייבות לשנים רבות, לכן גם אם הילד מאוד מאוד רוצה וגם אם מדובר בבן הנוער האחראי היחיד בתל אביב, שקלו בכובד ראש את כל התרחישים. מי יטפל בכלב כשהילד יצא לטיול שנתי ולמחנה של הצופים? או כשהוא יתגייס או יצא מהבית?

>> נוסעים לחו"ל ואין לכם עם מי להשאיר את הכלב? יש פתרון
>> גורים: כך תבחרו כלב שיתאים גם לילדים שלכם

אותן שאלות תקפות גם עבור זוגות טריים המאמצים יחד כלב. אם אתם שוקלים זאת דברו מראש והסכימו על תרחישים – מה יקרה אם תיפרדו? אם אחד מכם או שניכם יעבור לדירה קטנה יותר או יצא מהעיר? היו בטוחים שאתם מוכנים למחויבות. לא סתם אומרים שלפני שמביאים ילד כדאי לאמץ כלב. אם אתם בתקופה של שינויים משמעותיים בחיים כמו הריון, יציאה מלימודים לעבודה או מעבר, מומלץ להמתין ולוודא שזה באמת מתאים לאורח החיים החדש שלכם.

עם הילדים, אבל לא בשבילם. ההבדל חשוב (צילום: אריאל ארבל)

4. הכניסה הביתה

מהרגע שהכלב נכנס הביתה יש לכם כמה ימי חסד עד שהוא יתחיל להרגיש בנוח. לא נדיר לשמוע ממאמצים חדשים כי הכלב "שקט ורגוע", אבל הוא פשוט עדיין לא מרגיש בבית. חשוב לקחת בחשבון שההתנהגות של הימים הראשונים עשויה להשתנות ככל שהכלב ירגיש בטוח יותר ויחשוף את אופיו. קחו את הזמן להכיר זה את זה בסבלנות, אבל גם דעו לשים גבולות. כדאי להחליט מראש האם אתם אנשים מהסוג שיאפשר לכלבה לעלות על הספות ולישון אתכם במיטות? האם תאפשרו לכלב שאריות משולחן האוכל או שהוא יוגבל לארוחות בשעות קבועות ומהאוכל שלו בלבד? לא כל כך משנה מה תחליטו, העיקר שההחלטות שלכם יתאימו באמת לאורח חייכם כדי שתוכלו להיות עקביים. אם תרצו שהחיים עם הכלב יהיו נעימים עקביות היא המפתח. עבור הנוחות של הכלב ותחושת ההתאקלמות – כדאי להחליט מראש היכן הוא או היא ישנים ולבחור מיטה נעימה ונוחה שתהווה לו מקום בטוח. אם מדובר בגור חשוב לזכור לגלגל את השטיח כל זמן שהוא עדיין מתרגל לעשיית הצרכים.

"אני ממליצה מאוד להכין את הבית לכלב – לטובת ההצלחה באילוף שלו ובטיפול בו", אומרת קלירקופר. "למשל, כדי שהכלב לא יתחיל מיד לנשוך דברים, אפשר להחביא נעליים או דברים קלים לנשיכה. להכין את הסביבה כדי שהוא לא יכשל ולא יווצרו התנהגויות שליליות חדשות. בנוסף – להתרגל, לתת לו שקט, להבין בהתחלה אם הוא רוצה קרבה או מרחק, ואפילו לתת תמריצים חיוביים כמו חטיף כשקוראים לו או לה בשם".

כלבים מרגישים לגמרי בבית. צילום: shutterstock

5. רפואה

הווטרינר הוא דמות חשובה בחיי הכלב. חשוב לבחור בבעל מקצוע שתרגישו נוח איתו, רצוי כזה שהמרפאה שלו לא רחוקה מדי ועם המלצות. אל תתעכבו עם הביקור הראשון וקפצו כמה שיותר מהר לוודא שהכלב מקבל טיפול לפרעושים, תילוע, חיסונים, וסידור תזכורות לחידוש הטיפולים ביומן. רוב העמותות מבקשות לוודא שתעקרו או תסרסו את הכלב או הכלבה שאתם מאמצים והם אף מספקים את השירות באופן מסובסד במרפאות העמותה. אם הכלב אינו מסורס או מעוקר יש לשקול את הנושא בכובד ראש ובהתייעצות עם גורם וטרינרי שיבצע את הבדיקות המקדימות. כלבה שאינה מעוקרת תדמם (כן, כן) ואתם גם עשויים לסבול מביקורים ויללות מכלבי השכונה החרמנים. כלב לא מסורס עשוי לסבול מתוקפנות. אם אתם לא מגדלים כלב גזעי מתועד אין באמת סיבה לא לעקר או לסרס. מדובר בניתוח פשוט שיהפוך את החיים שלכם ושלהם לנעימים יותר, ובאמת שאין סיבה להביא גורים לא רצויים לעולם.

וטרינר וכלב יכול להיות גם קשר לכל החיים. צילום: Shutterstock

החיסונים הנדרשים לכלבים הם: חיסון לכלבת – חיסון חובה לרישיון החזקת הכלב המדווח גם למרשם העירוני ואותו יש לחדש כל שנה. חיסון משושה הוא אמנם חיסון רשות אך כל וטרינר ימליץ לחסן – פעם בשנה אם מדובר בכלב בוגר ושלוש פעמים אם מדובר בגור. בנוסף כדאי מאוד לחסן לתולעת הפארק היכולה לגרום למחלה קשה ואף למוות. ובכל מקרה, בין אם קבלתם או לא את ההיסטוריה הרפואית של הכלב מהעמותה – מומלץ מאוד לבצע בדיקות דם כלליות בתחילת דרככם המשותפת – על מנת להימנע מהפתעות לא נעימות.

>> עד 120 בשנות כלב: הוטרינרים הכי טובים בתל אביב
>> מלא עוד קערה, חבר: איפה קונים מזון לכלבים (וגם את כל שאר הציוד)?

6. אילוף ומאלפים.ות

המפתח לבחירת המאלפת הוא הכרת השיטות השונות והמגוונות לאילוף. בעוד בעבר היו נהוגות שיטות תיקון שונות שכללו הכאבה לכלב ברמות שונות, כיום מקובלת בעיקר שיטת force free – אילוף חיובי, שמלמד לסייע בהבנת הכלב וצרכיו, ללא פחד, כח או דחיקה לקצה. הדעה הרווחת היא להיעזר במאלף או מאלפת כבר משלב האימוץ ודרך השלבים הראשונים – לטובת ליווי, סיוע וייעוץ. כמובן שאפשר גם כהתחלה לצפות בסרטוני אילוף קצרים עבור הצעדים הראשונים בבית אך משיחות עם מאלפות רבות – הגורם העיקרי להתנהגות שלילית בקרב כלבים נובעת מטעויות שמבצעים הבעלים.

קלירקופר: "לפני שבוחרים מאלף נבחר סגנון. אפשר לעשות את זה גם לפני הגעת הכלב ולהיעזר במאלף בתהליך הבחירה, ובכל מקרה עד שהשבועיים הראשונים עם הכלב מסתיימים. אני ממליצה באופן משוחד על גישת ה-force free שאני מאלפת בה, שמוכחת כאפקטיבית באופן מחקרי לא פחות ואף יותר מהאילוף הקלאסי שמאמין בהיררכיה. עבודה עם הרמוניה, שיתוף פעולה, והימנעות מפחד וכאב. בכל מקרה חשוב מאוד למצוא מאלף עם תעודת הוראה, הסמכה וניסיון".

7. גינות וחברים

בעלי ובעלות כלבים רבים ממליצים על הפגשת הכלב בשלבים הראשוניים עם כלבים נוספים בפליידייט כלבי מחוץ לגינות הכלבים. לדברי בעלי כלבים רבים גינות הכלבים בעיר יכולות להיות מקום קשוח לכלב חרדתי, או קטן עקב צפיפותן. בין אם תהפכו לקבועי הגינה או שתלכו על פליידייטים חשוב מאוד לבריאות הנפשית של הכלב שלכם להחשף למגוון גדול של כלבים ואינטרקציות כלביות.

חשובות למיומנויות חברתיות. גינת הכלבים בגן העיר. צילום: בן קלמר

"הכלבים שלנו מבטאים המון בשפת הגוף שלהם ובמפגש עם כלב נרצה שפת גוף נינוחה ורצועה רפויה. מתח לא מטופל עם כלבים אחרים הוא מתכון לאסון. ליקוק שפתיים, מצמוצים, אוזניים לאחור – מבטאים לחץ, 'לא נעים לי', וזה יכול להסלים. צריך לוודא שלשני הצדדים במפגש טוב, ושני הכלבים מורווחים. בנוסף – אם נראה קושי אצל הכלב, האחריות היא עלינו להוציא אותו מסיטואציה שלא נעימה לו. הוא לא 'לומד לבד', ואנחנו צריכים לסייע לו בתחושת הנוחות בסיטואציות חדשות"' אומרת קלירקופר.

8. אני מוכן! איפה מאמצים?

אם לא נבהלתם ואתם מרגישים שזה הזמן הנכון לצרף חבר לחיים הנה רשימת עמותות מצוינות שכדאי לגשת אליהן. אנחנו ממליצים להסתכל באתרים שלהן וגם לקפוץ לשם בשעות הפעילות. קחו את הזמן. זאת החלטה חשובה.

תנו לחיות לחיות -עמותה גדולה וותיקה (פעילה כבר למעלה מ-35 שנה) שעוסקת בהרבה נושאים מעבר לאימוץ חיות מחמד – נאבקת בניסויים בבעלי חיים, מנהלת מאבקים משפטיים, מפרסמת דו"ח שנתי על מצב בעלי החיים בישראל ועוד. אבל אנחנו כאן בשביל עניין האימוץ, ובנושא הזה העמותה מפעילה מספר בתי מחסה ברחבי הארץ, בהם נמצאים כרגע מאות כלבים (וגם חתולים).
דב פרידמן 8, רמת גן https://www.letlive.org.il

אגודת צער בעלי חיים רמת גן – מדובר בעמותה ללא מטרות רווח היושבת דווקא בתל אביב (אל תסתכלו עלינו, לא אנחנו החלטנו על השם) קרוב לשישים שנה ומצילה כלבים על בסיס קבוע. עיקרון ברזל בעמותה הוא עיקרון אי ההמתה. או במילים אחרות כאן לא מרדימים כלבים אלא מטפלים בהם עד שימצא להם בית ויהי מה.
חפץ חיים 4 (בתל אביב. כן, זה קצת מבלבל) https://www.spca.org.il/about

אגודת צער בעלי חיים ישראל – קיימת משנת 1927, והיא הארגון הוותיק בארץ בתחום. בית המחסה הראשון של האגודה הוקם בסיוע השלטונות הבריטים. מדובר בעמותה המרדימה כלבים שאין להם דורש והדיעות עליה חלוקות בקרב פעילים בתחום עימם דיברנו. מומלץ לקפוץ לבית המחסה, לראות ולהחליט בעצמכם.
הרצל 159 https://spca.co.il/עלינו/

SOS – האגודה קיימת מאז 1980 והיא העמותה הראשונה בארץ שפעלה ופועלת עד היום ללא מכלאות, "מתוך עקרון ואמונה שעל בני האדם לדאוג לבעל החיים שלהם, לא לנטוש בעלי חיים ולשאת באחריות על גורלם". לעמותה ימי אימוץ קבועים בשישי ושבת ויתרון משמעותי בה הוא שהכלבים מגיעים ממשפחות אומנה המכירות אותם ויכולות לספק פרטים שעמותות אחרות לא תמיד יכולות לספק.
רחוב טאנר 38 תל אביב. יש לבדוק באתר את ימי האימוץ. https://www.sospets.co.il/