לב פראי: Wild Nothing מתרחקים אל מחוץ לאזור הנוחות. ריאיון

עבור ג'ק טייטום, האיש שקורא לעצמו Wild Nothing, ההופעה בישראל היא עוד תחנה בשנה ארוכה של נדודים. מה שבטוח - הוא כבר לא הילד בן ה־20 שחוזה עם חברת תקליטים הוציא אותו מעיירה קטנה בווירג'יניה

Wild Nothing. צילום: יח"צ
Wild Nothing. צילום: יח"צ
2 ביוני 2016

"זה אלבום של ספקות, אבל עדיין האלבום הכי שמח שהקלטתי. לא קל לכתוב אלבום כשכל כך טוב לך", אומר ג'ק טייטום, האיש שמאחורי השם Wild Nothing, שיגיע עם להקתו להופעה ראשונה בישראל ביום שלישי (7.6) עם האלבום השלישי שלו, "Life of Pause". "הרבה מהשירים באלבום החדש עוסקים בתחושה של מקום", הוא ממשיך, "בשאלות כמו האם אני במקום הנכון עבורי בחיים כרגע? אני עדיין תמיד תוהה אם אני עושה את המוזיקה שאני רוצה לעשות, אם אני מנהל את מערכות היחסים שלי כראוי".

טייטום אומץ אל לייבל האינדי Captured Tracks (מק דמרקו, ביץ' פוסילס) במפתיע כשהיה רק בן 20. עם כל הטוב שבכך, זה נשמע קצת מלחיץ עבור סטודנט צעיר שפרסם כמה שירים באינטרנט. "לפני שהתחלתי לעבוד איתם לא היה לי מושג מה אני עושה, לא היה לי שום ניסיון בהקלטה ובהופעות מחוץ לעיר הקטנה בווירג'יניה שממנה באתי", הוא אומר. "אני זוכר את המייל ששלחו לי, שלא הכיל שום פרטים חוץ משאלה פשוטה: 'האם אתה רוצה להקליט אלבום?'. זה היה קצת מפחיד, אבל באותו זמן אני חושב שלא הייתי מקליט את האלבום הראשון שלי, ‘Gemini’, אם זה לא היה קורה. העובדה שלייבל רצה שאעשה אלבום לחצה עליי בצורה טובה לעבוד על משהו שהוא לא סתם אסופה של שירים, אלא משהו עם היגיון פנימי".

אמרת בעבר שרצית ש"Life of Pause" יישמע אורגני, אבל נדמה לי שאורגני היא מילת באזז כזאת שאף אחד לא ממש יודע במדויק מה עומד מאחוריה. מה הייתה כוונתך?

"זה נכון, באמת יש שימוש יתר במילה הזאת. מה שניסיתי להגיד הוא שאני רוצה שבאלבום הזה יהיה איזשהו ספייס, שלכלי הנגינה יהיה יותר מרחב נשימה. אני חושב שהאלבום בהחלט פחות אווירתי, או אטמוספרי אם תרצה, מקודמיו. באלבום הזה הסאונד הרבה פחות דהוי, פחות מימי. ניסיתי להתרחק הפעם משוגייז, מטריפ הופ או איך שלא תרצה לקרוא למה שעשיתי – לכיוון כללי יותר של פופ ורוק".

אחד השירים באלבום החדש, מספר טייטום, נולד כשהוא ראה במהלך טיול בטוקיו נערה שבחרה להסתובב ברחוב כשהיא לבושה כמו אליס בארץ הפלאות. "וזה אפילו לא היה כזה מוזר יחסית לשאר המראות ברחוב. העיניים שלי ספגו כל כך הרבה שם שלא היה מנוס מלכתוב את כל זה לשיר. הרגשתי כל כך זר. זה בעצם שיר על כמה שונה הרגשתי שם, בקטע טוב. מדהים לפעמים להרגיש כמו זבוב על הקיר".

הגיוני לחשוב שהאלבום מושפע מתחושה של מקום מאחר שטייטום עזב בית בווירג'יניה לטובת חיים בניו יורק, עבד על אלבום עם מפיק מלוס אנג'לס על שירים שנכתבו בהשראת יפן וחלק ניכר מהאלבום הוקלט בכלל בשבדיה. "נאלצנו (מפיק האלבום ואני) כל הזמן לעשות נסיעות זה אל זה. וכשחיפשנו נגנים להקלטות הוא יצר קשר עם חברים שלו – להקת פיטר, ביורן וג'ון השבדים – והם הזמינו אותנו להקליט עם המתופף שלהם באולפן שם (שהיה בעבר של להקת אבבא – אז"א). כשהזדמנות כזאת צצה אני קופץ עליה, ולו רק כדי לצאת מאזור הנוחות שלי".