להתאהב בספורט: איך לגרום לילד להתחיל לזוז?

התשובה הקצרה היא: צריך ליזום, להתמיד ולמצוא דרכים להחליף את הנשנוש המסמא מול הטלוויזיה בפעילות ספורטיבית אהובה שתקנה לקטנים, על הדרך, עוד כמה מיומנויות חיים חשובות. אז מה לבחור? מה מתאים לזאטוט שלך? מה דרישות הרקע מהפעוטה? וכמה מחויבות זה יצריך מכם?

זה רק ספורט. צילום: shutterstock
זה רק ספורט. צילום: shutterstock
6 ביולי 2014

בבוקר, בקייטנה, הם יקבלו שוקו ולחמנייה. אחר כך יחלקו להם גם ארטיק (כי יש יום מים) ובאותו היום אחד הילדים יחגוג יום הולדת ויביא עוגת שוקולד וסוכריות. הסבתא שתאסוף אותם תשמח לקחת אותם למקדונלד'ס ולפנק אותם בצ'יפס עתיר שומן רווי, כי לסבתא מותר לתת מה שלאימהות אסור ועד שהם יגיעו לידיכם אחר הצהריים, הם יהיו מפוטמים למשעי, אבל ידרשו את החטיף היומי שלהם, שהקצבתם להם במשורה, כדי שלא ירגישו, חס וחלילה, מתוסכלים. ככה נראים החיים של הילדים שלנו, שחיים בעיר, וחשופים לגירויים בה בדיוק כמונו. הם עוברים ליד וניליה ורוצים כדור, מריחים את ניחוח הפיצה מול "עגבנייה" ובוכים לסלייס לארוחת הערב והפיצוציות קוראות להן, בממתקיהן המגוונים, לטעום עוד מסטיק חדש שיצא לשוק. כאן הם גדלים, וגדלים וגדלים, ואם ננסה להגביל אותם במשך כל היום, יש סיכוי טוב שהצרה רק תחמיר וברגע שדמי הכיס יהיו ברשותם, הם יחסלו אותם על מה שלא קיבלו כשעוד יכולתם להגיד סטופ.

אז מה עושים? מחנכים אותם לספורטיביות. המשוואה פשוטה: מכניסים יותר, מוציאים יותר. בעידן שלנו זה בדיוק הפוך. הם מאביסים לתוכם הרבה יותר קלוריות ממה שאנחנו הורגלנו בילדותנו ומוציאים  פחות בגלל שאף אחד לא שולח אותם לשחק מתחת לבניין במשך כל אחר הצהריים. לכן עכשיו צריך ליזום, לגרום להם להתאהב בספורט, להתמיד בו ולהחליף את הנשנוש המסמא מול הטלוויזיה בפעילות ספורטיבית אהובה שתלמד אותם, על הדרך, עוד כמה מיומנויות חיים חשובות. אז מה לבחור? מה מתאים לזאטוט שלך? מה דרישות הרקע מהפעוטה? וכמה מחויבות זה יצריך מכם? הנה כמה אופציות:

כח רצון, נחישות ושאיפה למצוינות.
כח רצון, נחישות ושאיפה למצוינות.

שחייה

שני בר, מורה לשחייה בבית הספר לשחייה "גלים" בתל אביב מאמינה ששחייה היא אפשרות מצוינת דווקא לילדים שאינם ספורטאים מטבעם: "שחייה היא פעילות גופנית בתוך המים, שילדים תופסים כמשחק, ולכן היא מתאימה גם לילדים שאין להם את האתלטיות ואת הרצון לספורטיביות ב־DNA. מדובר באחד ממקצועות הספורט היחידים שבו אפס פציעות, שבו אין עומס על הברך ואין זעזועים והיא טובה במיוחד לילדים שיש להם בעיות במערכת הנשימה, כמו אסטמה – ילדים רבים מדווחים על הקלה משמעותית בעקבות ההתמדה. היתרונות של שחייה הם חיזוק שרירי רגליים וידיים; סיבולת לב ריאה; וגמישות. בסגנונות חתירה וגב, גם הכתפיים מתחזקות מאוד אבל אף שהטרנד היום הוא להתחיל מלימוד חתירה, אני מאמינה שכדאי דווקא להתחיל בלימוד סגנון חזה, כי זהו סגנון שלילדים קל יותר ללמוד, מה שמשפר את המוטיבציה להמשיך בלימוד. אני ממליצה להתחיל כמה שיותר מוקדם, והיום כבר בגיל 3 ו־4 מתחילים בלימוד. ילדים שנמנעים להיכנס למים, מפתחים פחד ממים, חוששים להכניס ראש לבריכה ובוכים שנכנסים להם מים לעיניים – להם יהיה קשה יותר בגיל מאוחר יותר להפיג את החשש הזה. אחרי קורס לימוד כדאי להצטרף לקבוצות שחייה, שנפגשות פעמיים או שלוש בשבוע, מקיימות משחקים ותחרויות והופכות את השחייה לתחום מתאים יותר לילדים שהחברה היא חלק מהותי עבורם בספורט.

חוף גורדון. צילום: דנה פרידלנדר משרד התיירות
חוף גורדון. צילום: דנה פרידלנדר משרד התיירות

טריאתלון

שיגעון הטריאתלון הגיע גם לעולם הילדים, וחלי רוזנשטיין, מאמנת טריאתלון לילדים במועדון טריאתלטים מספרת שלא רק ילדים שההורים שלהם פריקים לטריאתלון מתאהבים בו: "בכל גיל אפשר לשחות, לרכוב על אופניים ולרוץ, וכיוון שהענף הזה מגוון והוא כולל שלושה ענפים שונים לילדים, לא נמאס ולא משעמם להם. יש ליגת ילדים בארץ ובה מתאימים את הספורט לגיל: שוחים בבריכה ולא בים, ומאתגרים אותם בפעילות בטבע ובעיר. מלמדים את הילדים לנצל את כל מה שיש לעיר להציע. כל ענף מחזק חלק אחר בגוף – השחייה עובדת על פלג הגוף העליון, האופניים והריצה עובדים על פלג הגוף התחתון ובעזרת המעברים בין הענפים הילדים מפתחים זריזות, קואורדינציה וגמישות.

סיבולת אירובית היא דבר שמתפתח אצל ילדים רק בגיל 11־12, נכון? אז איך שורדים את זה?

נכון, לפני הגיל הזה הילדים מתעייפים מהר מאוד מפני שהם טרם למדו לווסת את הכוח שלהם, לכן, אנחנו עובדים איתם על מרחקים קצרים, והכל נעשה בצורה משחקית. בינתיים הם רוכשים מיומנויות יסוד כמו לדעת לשחות חתירה ולרכוב על אופניים בצורה מקצועית. הם לומדים לתפעל אופנייים ואם נופלת השרשרת או יש פנצ'ר, הם לא חסרי אונים. מדובר בלקיחת אחריות ותושייה הנדרשת יותר מבענפי ספורט אחרים. האימונים לצעירים מתחילים בפעמיים בשבוע, אימון רטוב אחד ואחד של ריצה ושל רכיבה. בגיל 10־11 מתקדמים לאימון נוסף בשבוע. הדבר החשוב ביותר הוא הדינמיקה הקבוצתית. בן זוגי ואני, שמתפעלים את הקבוצות יחדיו, ספורטאים הישגיים שנינו, ומבחינתנו ספורט הישגי הוא ראשית כל קבוצה, נוסף על כך, נדרש ידע נרכש של חוקיות התנהגות בקבוצה, כיבוד היריב ועמיתך לקבוצה.

שגעון הטריאתלון
שגעון הטריאתלון

התעמלות מכשירים

כן, התעמלות מכשירים ולא התעמלות קרקע. אורנה שי, חברה בוועדה הטכנית האירופית להתעמלות מכשירים ומאמנת בכירה בקבוצת הפועל תל אביב, מסבירה:

אנשים נוטים להתבלבל ולקרוא להתעמלות מכשירים התעמלות קרקע כשלמעשה בהתעמלות יש ארבעה מכשירים, ש"קרקע" הוא אחד מהם. חוץ ממנו יש גם שולחן קפיצות, מקבילים מדורגים וקורה. התעמלות מכשירים מפתחת גמישות, כוח פיזי וקואורדינציה, ומבחינה נפשית היא מפתחת התמדה, כוח רצון, נחישות, התמודדות ושאיפה למצוינות. אפשר ורצוי להתחיל כבר בגיל 5, היות והספורט הזה הוא ספורט שמיועד לגיל צעיר. גיל הבוגרות הוא 16, וכדי להכין ילדה לקבוצת הבוגרות נדרשים לפחות 10 שנים של אימונים. אולם, גם ילדה כישרונית בת 9, למשל, תוכל בהחלט לצמצם את הפער הזה.

גם בנים יכולים?

אצל הבנים מדובר בהתעמלות מכשירים אחרת שכוללת מכשירים אחרים לגמרי, כמו מתח, טבעות, סוס, סמוכות ועוד, כך שבנים ובנות לא מתעמלים יחד בענף הזה.

הקלילות היא חלק חשוב בהצלחה בענף הזה, מה עם החשש של הורים שילדות יפתחו הפרעת אכילה?

כדאי מראש לשלוח לסוג זה של ספורט את הילדות הרזות והנמוכות יותר, כיוון שהן אלו שמתאימות ביותר לענף. זה בדיוק כמו בכדורסל, שלרוב בנים נמוכים לא יבחרו בו כספורט הישגי. כמובן שאפשר להתעמל במסגרת חוג ,ויש חוגים רבים להתעמלות קרקע ומכשירים, אולם מתעמלות שמעוניינות להגיע למשחקים אולימפיים, ואצלנו יש כאלה שהשתתפו גם באליפויות עולם ובאליפויות אירופה, חשוב שהמבנה הפיזי שלהן והגנטיקה שלהן יתאימו לענף.

התעמלות מכשירים
התעמלות מכשירים

אימון כושר פרטי

ואם אפשר טריאתלון אז מדוע לא אימון כושר פרטי? שני שרגאי איזקוב, מאמנת כושר פרטית לילדים, מסבירה למי זה יכול להתאים: פעילות גופנית לילדים נעשית בדרך כלל בקבוצה אבל יש ילדים שנופלים משאר הקבוצה ביכולות הפיזיות שלהם, וההשוואה האינסופית הזו ביניהם גורמת להם לתסכול ובסופו של דבר להפסיק לגמרי לעסוק בספורט . כל הילדים אוהבים תנועה, אבל לא רוצים להיכשל, וילד שגדל ככה גדל גם להיות מבוגר שאינו פעיל גופנית. אימון פרטי הוא דרך לשפר את כושרו של הילד בלי להביכו ולהעלות לו את הדימוי העצמי ואת הביטחון. בשונה מאימון כושר רגיל של מבוגר, עם הילד נתמקד בחלק המשחקי. לא אבקש ממנו פוש אפים ואספור לו תרגילים אלא אבקש ממנו לבצע שכיבות סמיכה כחלק ממשימה, ממשחק או מאתגר כלשהו. אימון כזה יכול להיערך בפארק, ליד הבית ואפילו בפנים הבית עצמו, כי יש כאלה שמעדיפים, מפאת מבוכה.