להתחבר לכלבה שבי

פעם חיה אורבנית מיזנטרופית, היום חיה אורבנית מיזנטרופית עם כלב. כך שינתה פאפי פור את חיי

פאפי פור
פאפי פור
8 במאי 2014

מאז ומתמיד הייתי אדם שקט, על סף החרישי. אימא שלי, המתנהלת בעולם בווליומים רועמים, הייתה המאושרת באדם כששמעה אדם זר מעיר כי איננו מסוגל להבין את דבריי ומבקש שארים את קולי. "אינני חירשת!" הייתה קוראת בשמחה וחוככת את כפות ידיה, "הבעיה בך ולא בי!". ובכן, להלן תמצית יחסינו ומקור סלידתי מהטבע האנושי.

ואז באה פאפי. היה זה עוד אחד מהבקרים הגרועים בחיי. פרילנסרית לא מספיק עסוקה, מאחוריי בחור שבמשך שבועיים טען נחרצות שאני מושלמת ואז חזר בו. הייתה לו כלבה חמודה. לי לא היה כלום בחיים חוץ מ־13 ש"ח להפוך קטן.

בדרכי לקפה נתקלתי בעורכת שלא הגיבה למיילים שלי לאחר שביקשה פיילוט למדור. חדורת זעם וייאוש מופגן נזפתי בה, ואז הבחנתי שהיא אוחזת בידיה כלבלב חמוד מנשוא בגודל של מחזיק מפתחות. "רוצה אותו?" היא שאלה. "אין מצב. מתוק מדי". 20 דקות אחר כך ביקשתי להתחרט. אני לא טיפוס של יצורים פרוותיים עם אף רטוב ופה מצחין, אני בקושי מצליחה להאכיל את עצמי, אבל איכשהו זה הרגיש נכון.

אווווו, איזו חמודה
אווווו, איזו חמודה

השם פאפי פור נבחר כשחשבנו שמדובר בזכר. היינו שלוש שותפות ורצינו שוגר דדי לטיני. כתבנו גם שיר שנשען על הלחן של דדי קול. הטעות התבררה במהרה, בתנוחת כריעה. זהו, הפכתי אימא לתינוקת שעירה. בחודשים הבאים תרגלתי סמכותיות וטולרנטיות לניחוח שתן והתחברתי לכלבה שלי, כמו גם לכלבה שבי. זו שנובחת "לא!!!" מדי עשר דקות בזעקות שבר, בניסיון נוסף להציל את אוסף התקליטים המכורסם או להגן בחירוף נפש על כריות הספה. המנעד הווקאלי שלי השתכלל פלאים. אימא הייתה מרוצה.

הטיולים התכופים בחוץ חשפו אותי לאוכלוסייה שנהגתי להתעלם ממנה עד כה: אנשים. שכנים, בעלי כלבים וסתם בני אדם פנו אליי ללא הרף כשברצונם לומר דבר אחד: "אווווו, איזו חמודה!". בדרך כלל חייכתי, לפעמים מלמלתי בחזרה משהו על חיסונים וקקי. לאט לאט נרקמו להן שיחות של ממש ופאפי פיתחה לה חברויות עמוקות עם השכנים שעיקרן ריצה נלהבת מסביבם וזינוק נלהב אל עבר אזור החלציים שלהם.

לא הרבה אחר כך, עשיתי תאונת אופניים שבעקבותיה יד ימיני גובסה עד הכתף למשך חודשיים. מעניין היה לגלות כי בקטע מעט סוטה, האפקט של ידי המרוסקת על הציבור היה כמעט זהה. זרים גמורים פנו אליי ברחוב, התעניינו בשלומי ולבסוף חתמו ב"אוווו, איזו מסכנה!". לסיכום: אנשים הם לא חיה כל כך רעה. אל תענו לטלפון כשאתם רוכבים על אופניים. אמצו כלב. אל תשכחו לקנות שואב אבק. ואל תצעקו עליי.