איך הופכים מעדניה טורקית לקנטינה מקסיקנית במהלך מלחמה אחת?

חובבי שוק לוינסקי ויודעי חן וודאי שמו לב בוודאי שסולטנה – המעדנייה הקטנה והמטריפה שהיו המקום התל אביבי לדברי מתיקה מיובאים מטורקיה – נסגרה אחרי ה-7 באוקטובר. תחילה זה קרה בגלל שהייבוא מטורקיה נפסק כבר בימים הראשונים של המלחמה, ובהמשך הזוג יפה ועדי סימן טוב שטרן הפכו את המקום לחמ"ל בישול וציוד לחיילים ולמפונים, וכך במשך שלושה חודשים הוציאו מהחלל של סולטנה מנות חמות לכל הארץ, יחד עם תרומות של ציוד וצעצועים. רק אחרי שהביקוש ירד, ניסו בנות הזוג לחשוב איך להמציא את הגלגל מחדש. זה נגמר (או רק מתחיל) בקנטינה של אוכל רחוב מקסיקני – או לטינה קנטינה, בשבילכן.

>> מבשלים לשובם: מסעדות ברחבי ת"א יגישו מנות שאהובות על חטופים

את משקה הסחלב מחליף בימים אלה המרגריטה, ובמקום הרחת לוקום תמצאו נחת נפש בדמות אמפנדס. בלב כבד ובהבנה שחייבים להמשיך, החליטו בנות הזוג לשנות קונספט ולהפוך לפינה מקסיקנית שמחה. הקירות נצבעו בסגלגל, כתום וירוק, גריל מיוחד לנקניקיות הצ'וריפאן הגיע, וגם גוואקמולה נכנס לתפריט. חוץ מזה, קונספט המעדנייה נשמר, ובמקום נמכרים מוצרי מדף מקסיקניים למהדרין. תמצאו כאן, למשל, רטבים ייחודים וחריפים אש בייבוא ממקסיקו, נאצ'וס, ועוד מטעמים מהמדינה הצבעונית.

קצת חריף לעורר את השוק. רק קצת "לטינה קנטינה". צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של לטינה קנטינה

"בתחילת המלחמה הבנתי שאנחנו כבר לא צ'ילבות עם טורקיה. די, נגמר. והבנתי שגם ישר צריך לעבור הלאה", מספרת יפה על הסיבה שבחרו דווקא במדינת הנאצ'וס. "טיילנו הרבה במקסיקו ועפנו על האוכל, וגם חשבתי שזה מתאים לאווירה הכיפית והשמחה של שוק לוינסקי. עשינו בהתחלה מלא טסטים עד שהרגשתי שהמוצר מתאים לחיך הישראלי".

כלומר, לא חריף מדי?
"בדיוק. הישראלים לא באמת אוהבים חריף כל כך, אז עשינו קצת התאמות".

כבר לא הסולטנה. יפה סימן טוב שטרן. "לטינה קנטינה". צילום: יעל שטוקמן

עד כמה קשה לשנות קונספט, ועוד בזמן מלחמה?
"זה לא פשוט אבל אין ברירה. חוץ מזה שאני שנים במטבחים, ודווקא החמ"ל הייתה האופרציה הכי מורכבת ומשוגעת שהייתה בה מימיי. אז דווקא השינוי למקסיקני לא היה כל כך מורכב אחריה".

אנשים עוד שואלים על הממתקים הטורקיים?
"לגמרי. אנשים הגיעו מכל הארץ לאכול את הרחת לוקום והעוגיות שלנו. אולי בגלגול הבא, כרגע אנחנו במקסיקני".

צבעוני וטעים לאללה. "לטינה קנטינה". צילום: יעל שטוקמן

התפריט מדלג בין השפעות מקסיקו לשכונה, עפ קצת השראה ספרדית וארגנטינאית. תוכלו למצוא שם, למשל, אמפנדס שמכין בחור ארגנטינאי במיוחד לקנטינה, במילוי בשר או כרישה ותירס לצמחונים (15 ש"ח ליחידה). האמפנדס מוגשים עם פריחולס, גוואקמולה ופלפלים קלויים, והם נהדרים ועסיסיים בדיוק במידה הנכונה.

חוץ מהם, תוכלו למצוא נקניקיית צ'וריפאן פיקנטית קלות, מנה של לומייטו – כריך מקסיקני מסורתי עם בשר אסאדו מפורק (40 ש"ח), כמה מרקים מקסיקניים של תירס, עדשים או אפונה, ואיך לא – גם נאצ'וס עם גבינה מותכת מלמעלה, כי זה המקסיקו שאנחנו מחפשים. 

החצר הקטנה של "לטינה קנטינה". צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של לטינה קנטינה

גם במשקאות הושקעה מחשבה רבה – יש כמובן מרגריטה, אבל תמצאו שם גם סנגרייה, וגם מיץ היבסקוס שאופייני למקסיקו, מתוק ומרענן כמו שאנחנו שואפים להיות. ניתן לשבת בחוץ על המדרחוב של לוינסקי, או מאחור בגינה צבעונית וסודית – פינה מושלמת לשבת בכיף עם ערימת נאצ'וס, ומלא מרגריטה. זה בילוי שמדבר אלינו.
לוינסקי 35, שעות הרצה; ב'-ה', 11:00-20:00, ו׳ 11:00-17:00