אמנית אחת בשבוע: לילך פנינה ליבנה והמרד האינטימי של הגוף

אחת לאיזה זמן, כשהקונפורמיזם מגיע לי עד הנה, אני מפנק את האוזניים עם …Killing in the Name of בפול ווליום. בשביל הפרופורציות. בקטע קונפורמי. באותה הנשימה יש וקורה ומזדמנים לחיי אנשים שעצם המהות שלהם, הרוח הנושבת באפם, כולה מרד, פקפוק וסימני שאלה. לא בהכרח עבור האנרכיזם אלא מתוך אמונה אדוקה שבכל אדם יש זיק, יש אמירה נוקבת ראויה שבטיפול נכון תוכל להשתחרר ולהאיר את העולם ואין לאף קולקטיב, משטר או חוק את הרשות לחנוק את זה. התועלת בחופש הזה לפרט עולה על הנזק שיכול להיגרם משבירת השורות או ההומוגניות שלכאורה נפגמת.

לילך פנינה ליבנה שותפה לתחושות האלה. הידיעה שהיא קיימת משחררת אותי לעיתים מהצורך לשמוע את השיר. ליבנה למדה באקדמיה לאמנויות באמסטדם במחלקה לכוריאוגרפיה ליצירת מחול חדיש, ובאקדמיה למחול אקספרימנטלי בזלצבורג ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שם התמקדה בלימודי אסתטיקה, מגדר ודתות. בעשייתה חוקרת ליבנה את היחסים האפשריים בין כוריאוגרפיה, פילוסופיה, דת וקהילה, חותרת תחת הייצוגי וחוקרת את הפוטנציאל של המחול לייצר סיסטמות תומכות חדשות וצורות חיים אחרות. כחלק מהמחקר היא שמה דגש על יצירת מערכות יחסים אחרות בין הרקדן לעצמו אבל גם בין הרקדנים שעובדים יחד ובין הכוריאוגרפית – יחסים בהם יש אינטימיות ואהבה והם לא נפרדים מהיצירה עצמה.

לילך פנינה ליבנה במופע "שביל התחייה" (צילום: ארלה הצמצם הבוער)

ליבנה משתמשת בכוריאוגרפיה ככלי ליצור מרחבים בהם אינטימיות יכולה להתממש דרך יצירה של חבורות אמת מסוג חדש – קבוצות, כתות, דתות חדשות, ארגונים, פורומים ועוד. "תחשוב על זה רגע, אם כולם בעולם היו רוקדים באיזשהו שלב, אם כל אדם בעולם היה מתישהו מתמסר לקצב ומזיז את הגוף", היא אומרת. "זה עושה נעים בגוף ובנשמה, שלא לומר מתקן את הכאבים. ריקוד זו תפילה של הגוף. מעניין אותי לחקור את בסיסי היסוד של הריקוד, כל אלמנט שמרכיב את המדיום הזה. דרך בחינה קפדנית של כל אלמנט אפשר לייצר תרכובות חדשות. מעניין אותי לגלות מהו הפוטנציאל של הריקוד, של התנועה, מה האפקט הכי כנה וישיר שאפשר להגיע אליו, בפנימי ובחיצוני. איך הריקוד יכול לשמש מקום למחקר עצמי וידיעת העצמי, כמו הפילוסופיה והפסיכולוגיה". 

"את מתודת הריקוד והכוריאוגרפיה שנקראת 'ספיריט דאנס' פיתחתי אחרי שב-2011 הקמתי מעבדת מחקר של הפוטנציאל הטמון במחול בדירה הקטנה שלי דאז באבן גבירול", היא מספרת, "בה כיסיתי את הגוף שלי ושל שאר המשתתפים במחקר שהזמנתי, כיסוי מוחלט, בבד שמזכיר בורקה – לשנתיים!! – רק כדי להבין מה קיים בריקוד מעבר למימד הנראה שלו. המחקר הזה מהווה עד היום את הבסיס לכל העשייה שלי. העולם השלם הזה שנמצא מתחת למרחבי הייצוג, הדימוי והנראות. הבנתי שהמחול עבורי זו דרך לנסח מחדש את היות-גוף-בתוך-עולם". 

מתוך המופע "שביל התחייה" (צילום: ארלה הצמצם הבוער)

לילך פנינה ליבנה, ייסדה ומנהלת את המוסד – LILACH PNINA LIVNE ברחוב דרור 7, יפו. המוסד מהווה מרחב לארבעה אלמנטים עיקריים: 1. פיתוח הפרקטיס והתיאוריה של ליבנה; 2. בית ספר גבוה לכיוונים ויחסים חדשים באמנות הפרפורמנס, הכוריאוגרפיה והריקוד – דה ספיריט; 3. גלריה לתערוכות פרפורמטיביות מתמשכות עם דגש על פורמטים חדשים בתחום המחול; 4. מגזין בינלאומי חדש בשם – Better FUTURE, העוסק בחדש ובמתפתח בתחום האמנות הפרפורמטיבית בארץ ובעולם; בימים אלו מציגה לילך פנינה ליבנה מופע חדש הנקרא "שביל התחייה" בשיתוף פעולה עם אחיה – דור ליבנה. המופע חושף לראשונה טקסטים, הקלטות ושירים של דור מהשנים האחרונות, שירים שנכתבו במהלך שימוש אינטנסיבי בסמים ובתהליך ההחלמה ממחלת ההתמכרות – הטקסטים, בשילוב עם תנועה וכוריאוגרפיה, מעבירים את הצופה מסע מטלטל של תעלות הנפש המורכבות של המכור במופע חושפני ומאתגר.

>> מופעים מתקרבים של "שביל התחייה": רביעי 22.12, 20:00; רביעי 29.12 20:00; פרטים וכרטיסים כאן

מתוך המופע "שביל התחייה" (צילום: ארלה הצמצם הבוער)