מגדלים באוויר: מה אדריכלים חושבים על התוכנית לכיכר אתרים?

מכוערת וגדולה מדי, מסריחה משתן, מלאה בהומלסים ובעסקים מוזרים ומפוקפקים – הרבה השמצות וביקורת ספגה כיכר אתרים מיום הקמתה. עכשיו אושרה תוכנית חדשה להריסתה של הכיכר המיתולוגית בין שדרות בן גוריון לים, אבל לא בטוח שהפתרון החדש יהיה טוב יותר.

בתחילת החודש אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את הריסת הכיכר שהפכה לסמל של הזנחה ובליה עירונית, ובמקומה יוקמו שלושה מגדלי יוקרה. כעת מתריעים אדריכלים ומתכנני ערים מפני התוכנית להקמת מגדלים על חורבות הכיכר, ומזהירים מפני טעות תכנונית שתנתק, שוב, את העיר מהים.

לפי התוכנית הפומפוזית, שעליה אחראים משרד האדריכלים הלונדוני פוסטר ושות' והמשרד התל אביבי ישר אדריכלים, במקום שבו עומדת כיום הכיכר הוותיקה ייבנו שלושה מגדלי מגורים ומלונאות בגובה של עד 36 קומות. המנהרה לכלי רכב שנחפרה מתחת לכיכר צפויה להיהרס אף היא, ושטחים ציבוריים פתוחים וכיכר עירונית מסחרית תקום במקומה.

40 קומות במקום 25

משום שמדובר במתחם שחלק גדול ממנו נמצא בבעלות פרטית, ארכה הוצאת התוכנית לפועל זמן רב, ומשפורסמו הפרטים על אודותיה לא איחרו התלונות לבוא. עיקר הביקורת כלפי העירייה גורסת כי היא מעדיפה אינטרסים נדל"ניים על פני מרחבים ציבוריים. כמו כן, אף שתוכנית המתאר המקורית של האזור מאפשרת בנייה של מגדלים עד 25 קומות בלבד, בפועל ייבנו יותר מ־­30 קומות במגדלים החדשים.

"הייתה קונספירציה, אני יודע את זה", טוען האדריכל ומהנדס העיר בעבר, ישראל גודוביץ'. "כיכר אתרים נולדה ככיכר, לא כשטח נדל"ני לפי מצבי הרוח של העירייה. אם הכוונה היא לשמור על המתווה של שדרות שיורדות אל הים, המגדלים לא יתרמו לזה כלום. זו חייבת להיות כיכר, אין אפשרות אחרת. מישהו היה מעלה בדעתו לנדלֵ"ן את כיכר פיקדילי ואת כיכר טרפלגר בלונדון, או את כיכר האטואל בפריז?".

כיכר אתרים נבנתה בתחילת שנות ה־70 כמבנה רב מפלסי. השוני בגבהים והניתוק משדרות בן גוריון גרמו להפרדה של הים משאר העיר ולחסימת שדה הראייה מהשדרה לחוף הים. הכיכר הייחודית והספק מגלומנית שתוכננה על ידי האדריכלים יעקב רכטר וורנר יוסף ויטקובר, זכתה בימיה הראשונים להצלחה אך עם הזמן ירדה קרנה. אפילו ראש העיר המיתולוגי, שלמה להט (צ'יץ'), שבניית הכיכר הושלמה בתקופת כהונתו, אמר במהלך מלחמת המפרץ הראשונה כי הוא מקווה שטיל סקאד יפגע בכיכר ויחריב אותה.

"את השגיאות של רכטר אפשר לתקן בקלות", אומר גודוביץ', "כל סטודנט מתחיל יכול לעשות את זה. הבעיה היא שאין כאן מודעות חברתית וציבורית".

למה אתם מצפים, לדיור בר השגה?

פתרונות אכן קיימים בשפע, וד"ר יואב לרמן, בעליו של הבלוג האורבני "עוד בלוג תל אביבי", חושב שאפשר לפתור חלק ממצוקת הדיור באמצעות תכנון מחדש של הכיכר הקיימת ובלי להרוס אותה. "אם היינו חיים בעולם פשוט יותר אפשר היה לקחת את מבנה הקניון הנטוש בכיכר, ובמינימום עבודה להפוך את מה שהיה פעם חנויות לדירות קטנות שקרוב לוודאי לא יהיו יקרות במיוחד", הוא אומר.

לאחרונה צוטטה סגנית מהנדס העיר, אורלי אראל, אומרת על כיכר אתרים: "מה אתם מצפים, שיהיה שם דיור בר השגה?", וגם לרמן מסכים שבזמנים שבהם על כל פיסת שטח נלחמים כרישי הנדל"ן, תוכנית לדיור בר השגה במקום אינה בת מימוש. "במצב שנוצר נראה כי הפקעה היא הליך בעייתי משום שזה מצריך תקציבי עתק מהעירייה. הדרך היחידה וההגיונית ביותר היא מכירת השטח".

מכירת השטח לא יוצרת מצב שבו העירייה מתקפלת בפני היזמים?

"אני לא מתרגש מהמגדלים, אין סיכוי שיהיה שם משהו אחר. מה שמאוד מפריע לי הוא שאין הדמיה ברורה של המרחב הקרקעי".

כתבת האדריכלות של עיתון "הארץ", אסתר זנדברג, חושבת שאסור להרוס את הכיכר הישנה. "נכון, זה מקום מוזנח, יש כאלה שמתלוננים שהוא חוסם את הים ויש עוד טענות", היא מסבירה, "אבל לכל הדברים האלו יש פתרונות אדריכליים. אני חושבת שהרס הוא מעשה לא אקולוגי".

כיכר אתרים כיום. צילום: יולי גורודינסקי

ואיפה הצל?

האדריכל נורמן פוסטר, שמשרדו אחראי על התוכנית, תכנן גם את תחנות האוטובוס החדשות שהוקמו ברחבי העיר בשנים האחרונות, שהדעות לגביהן חלוקות למדי. "פוסטר הוא אדריכל דגול, אבל היחס שלו לאקלים ולתנאי הסביבה בתל אביב לא מוצלח במיוחד", טוען לרמן. "אני מעריך שגם כאן מדובר במצב דומה, וזה הרבה יותר מטריד מהמגדלים. נכון שאת שוק הנדל"ן העולמי אי אפשר לנצח, אבל הדבר היחיד שהעירייה יכולה לשלוט בו הוא המרחב הקרקעי, ולהערכתי זה יהיה על הפנים. לפוסטר, למרות שהוא בעל משרד מאוד מוכר ומפורסם, אין הבנה גדולה באקלים המקומי. ההדמיות כיום מזכירות לי את ההדמיות של הכיכר הנוכחית. גם שם היו הרבה אנשים בהדמיה, ומה נשאר בסוף?".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "כיכר אתרים היא מכלול של מבנים וכיכר ציבורית אשר מהווה כיום פצע עירוני ומפגע תברואתי. יתרה מכך, גישת הולכי הרגל לרחבת הכיכר העליונה מתאפשרת דרך רמפה משדרות בן גוריון, שחוסמת את המבט לים מכיוון השדרה. נוסף לחוסר הנגישות המאפיין את הכיכר, המתחם על כל חלקיו נמצא כיום במצב פיזי ירוד וכולל שטחים נטושים ואטומים לצד שטחים שפלשו אליהם. התוכנית החדשה הצליחה לראשונה לאחד את כל בעלי הקרקע לפתרון תכנוני לריפוי המפגע, והיא מאפשרת את פיתוח והתחדשות האזור ואת הפיכתו למוקד ציבורי עירוני שוקק חיים. התוכנית מציעה דירוג מתון שיאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות, להורים עם עגלות ילדים ולרוכבי אופניים לרדת בקלות מהכיכר אל הטיילת, מגדילה באופן ניכר את השטחים הפתוחים לרווחת הציבור (תוספת של כ־30 אחוז) ומוסיפה 4,000 מ"ר של שטחים ציבוריים בנויים בתחום התוכנית. התוכנית אמנם מאפשרת בניית שלושה מגדלים, אולם במקביל מייצרת מערך של כיכרות ומעברים ציבוריים שמחברים בין שדרות בן גוריון לאזור טיילת החוף. בהתחשב בעובדה שהתרומה הציבורית של התוכנית גדולה, ובהתחשב בכך שרוב הקרקע היא בבעלות פרטית ויישום התוכנית כרוך במבצע הנדסי מורכב ויקר מאוד, ולאחר תהליך תכנוני ארוך – המליץ הצוות המקצועי בעירייה לחברי הוועדה המקומית לאשר את היקף הבנייה המבוקש".