מדוע חוק השכירות ההוגנת מתעכב?
המשכירים מעלים את המחירים בלי פיקוח, התל אביבים מקבלים דירות מתפוררות, והחוק שאמור להגן על השוכרים תקוע איפשהו בידיים של איילת שקד. מי מעכב את חוק השכירות ההוגנת ומתי כבר נזכה להגיע לנחלה?
נתון שאולי לא ידעתם אבל בטוח הרגשתם: בשנים 2008־2012 זינקו דמי השכירות בישראל ביותר מ־40 אחוז. מעבר לנתונים היבשים מדובר במציאות מטרידה של כ־2 מיליון שוכרים בישראל. בתל אביב למשל, כמחצית ממשקי הבית חיים בשכירות. צעירים כמוני, שצעדו ברחובות בתל אביב בקיץ 2011 וביקשו צדק חברתי, מוצאים את עצמם, כמעט חמש שנים לאחר מכן, כורעים תחת אותו נטל. הם נרמסים בשוק פרוץ ובלתי מוסדר שזכה להתברג במקום המפוקפק השני מהסוף בדוחות שפרסם השנה ה־OECD.
עיריית תל אביב הוציאה השבוע הודעת גינוי חריפה: "הממשלה היא שמעכבת את חוק השכירות ההוגנת". הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת רועי פולקמן ממפלגת כולנו וסתיו שפיר מהמחנה הציוני ונתמך בין היתר על ידי עיריית תל אביב, אמורה להסדיר אחת ולתמיד את שוק השכירות הפרוץ. בחוק שלושה סעיפים עיקריים שמטרתם להגן על השוכרים מפני 19 מ"ר בלי שירותים "במצב סביר". הסעיף הראשון מסדיר את יחסי השוכר והמשכיר באופן חוקי, הסעיף השני קובע סטנדרטים בסיסיים לדירה להשכרה והסעיף השלישי מקבע את מחיר השכירות וקובע כי בעל דירה לא יוכל להעלות את שכר הדירה במשך שלוש שנים. אבל לסעיף האחרון, שמבטיח קצת יציבות ושקט לשוכרים, משרד המשפטים מתנגד.
בעל הבית – חולדאי
"החוק הנוכחי חוקק בימי גולדה ולא תוקן מאז אפילו פעם אחת", אומר מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל אביב. "גדל פה דור שלא יודע מהי יציבות בדיור. אנחנו כעירייה מנסים לעזור, אבל זה פלסטר, הפתרון האמיתי הוא לתקן את השוק".
הפלסטר שמדביקה העירייה בניסיון למנוע משוק הדיור להזדהם עוד יותר מורכב מפרויקטים קטנים שאמורים להקל על שוכרי תל אביב. העירייה הקימה שני פרויקטים למגורים בחסותה בדרום העיר, יזמה דיור בר השגה בשכונת שפירא וכן פיילוט של שכירות הוגנת שבמסגרתו חתמו משכירי הדירות על חוזה שמסדיר את תנאי השכירות בתמורה לפרסום הדירות להשכרה על ידי העירייה. העירייה מפעילה גם מערך ייעוץ של עורכי דין מסובסדים בעבור שוכרי דירות בעיר.
"הפרויקט ה'מפואר' של העירייה, שבמסגרתו את הולכת למרכז הצעירים ולעורך דין להתייעצות, הוא גרוע", אומר ד"ר עו"ד ניר מועלם מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שכתב את הדוח ששימש את העירייה ואת הממשלה בגיבוש החוק החדש. "עד שהלכת לשם כבר השכירו את הדירה. זה נחמד, זה עובר טוב בתקשורת, אבל זה לא הפתרון".
ומה בנוגע לאגדה האורבנית על דיור בר השגה בכל בניין חדש? "העירייה אכן דורשת מהיזמים דיור בר השגה בפרויקטים רבים", אומר מיקי גיצין, מנכ"ל עמותת ישראל חופשית וחבר מועצת העירייה. "הבעיה נמצאת בהגדרה. ההגדרה של מדינת ישראל כיום היא הגדרה מחפירה: דיור בשכירות ארוכת טווח במחירי שוק, במצב שבו השוק עצמו פרוץ ואף אחד לא מגדיר אותו. ביושבי בוועדת התכנון והבנייה אני מתלבט כיום אם לאשר דיור בר השגה או לא, כי היזם מקבל המון אחוזי בנייה ובסופו של דבר לא נותן כלום".
"לעירייה נשאר בעיקר לנצל את כוחה כשחקנית בשוק הנדל"ן, להקים יחידות דיור להשכרה וכך להוריד את המחירים", מוסיף ד"ר מועלם. "תארו לכם שבשכונה של 1,000 יחידות דיור, 500 היו מושכרות על ידי העירייה ו־500 היו מושכרות על ידי בעלים פרטיים, והעירייה הייתה מתחרה במחירים שלהם".
מי שמקדמים את היוזמות לשיפור חייהם של השוכרים טוענים כי העולם המופלא שבו העירייה היא בעל הבית ולכולם יש חלון בחדר השינה יכול כנראה להתקיים רק במסגרת פיקוח על שוק השכירות הפרוץ. "זו החלטה של הממשלה שמסרבת באופן גורף לעשות דבר אחד משניים: להעביר את הסמכות של הרגולציה לרשות המקומית, או לקדם את חוק השכירות", אומר גיצין. אז למה זה לא קורה? "יש תפיסה קפיטליסטית מופרכת שחושבת שהשוק יאזן את עצמו ופוחדת להתעמת עם המשכירים, רובם סתם אנשים ממעמד בינוני־גבוה אבל חלקם בעלי אחיזה חזקה בשוק הנדל"ן", מסביר גיצין. "יגידו לך שבוחנים ובודקים וזה בולשיט. בפועל יש עצירה מוחלטת של החקיקה מתוך תפיסה של משרד המשפטים שאומרת שזה לא תפקידה של המדינה להתערב בשוק השכירות".
עו"ד גיל גן־מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, אומר כי יש הסכמה רחבה בקרב כלכלנים כי פיקוח על שכר דירה לא יוצר עיוותים בשוק וכי היתרונות שבו עולים על החסרונות. "המדינה אומרת: יש לנו פרויקטים להשכרה כפתרון נוסף לשוק השכירות, אבל מדובר במספרים נמוכים מאוד, והדירה הכי זולה מותאמת להכנסה של כ־20 אלף ש"ח ברוטו ומעלה למשק בית. אופציה אחרת היא החוק לקידום מתחמים מועדפים בדיור שעל פיו 30 אחוז מיחידות הדיור שיוקמו מיועדות להשכרה ארוכת טווח – מחציתן במחיר מוזל. במקום 30 אחוז כמו שקובע החוק, אושרו בממשלה הנוכחית רק 13 אחוז".
ח"כ סתיו שפיר אומרת כי מי שמעכבת את החקיקה היא שרת המשפטים איילת שקד. "אחרי שחשבנו שזה הולך להתקדם, נתקלנו במעצורים, העיקרי הוא שרת המשפטים". "סתיו רצתה להביא חוק עם חלופת פיקוח, שלא יאשרו להעלות שכירות אלא אחת לשלוש שנים. אני אמרתי לה שזה לא יקרה", אומר ח"כ רועי פולקמן מכולנו. "ספק רב אם זה לא ייצור שוק שחור ויעלה את מחירי הדירות".
מלשכת שרת המשפטים נמסר: "נעשית עבודת מטה בנושא החוק. השרה תקדם את החוק כאשר יגיעו לנוסח הנכון ביותר והמוסכם, שיסייע לשוכרים ולשוק הדירות השכורות. אין טעם בקידום חוק רק למטרת כותרות שנזקו יעלה על התועלת שבו. כרגע נעשים צעדים לתיאום פרטי חוק בין סיעת כולנו למשרד הפנים ובתיאום משרד המשפטים. הוספת רגולציה יכולה להזיק יותר מלהועיל אם אינה נעשית בשכל עם הבנה של כל ההשלכות".