לא רק מילות קוד: 5 דברים שאפשר לעשות בלילה כדי לספק מרחב מוגן

אנשי הלילה מייצרים חללים לבילוי. לטעינת אנרגיות מחדש. חללים שמאפשרים לנו להרגיש תקפים, עוצמתיים, מיניים ואהובים. חללים שהבטיחות והנוחות של הבליינים חייבת להיות בעדיפות הראשונה של מארגני המסיבות ובעלי אותם חללים.

הטריק הגאוני שיחלץ אתכן מהטרדה מינית במועדון
אלון קסטיאל הוא רק הפרזנטור. 5 צעדים יעצרו את הקסטיאל הבא

לצערנו, בפועל, שמירה על מרחב בטוח ופתוח הוא רעיון מסובך המושג רק לעתים נדירות. סקר YouGov בריטי משנת 2017 מצא כי 72% מהצעירים היו עדים להטרדה מינית בצורה כלשהי במהלך בילוי לילה בברים, פאבים ומועדונים. יצירת סביבה בטוחה בחיי הלילה היא קריטית לנפשם של מבקרי המועדון בליינים ועובדים. אז איך יכול להיראות ולהרגיש החלל הבטוח האידיאלי?

1. הבנה שמטריד יכול להיות כל אחד 

מטרידים יכולים להיות גם מאנשי הלילה ולא רק בליינים. בפאנל שהתקיים לפני כחודש ביוזמת איש הלילה קאי גוטליב, בנושא יצירת מרחב בטוח ופתוח בחיי הלילה, ציינה מנחת הפאנל (ולעתים כתבת שלנו) נועה בונה שהוטרדה מינית על ידי בעלי מועדון. ״אני דג (בסצינת הלילה, מ"ר) והוטרדתי על ידי בעל המועדון. אם אחת כמוני מתלוננת, אני חושבת שלא יקרה כלום משום שיהיו מלא שאלות ולא באמת יאמינו לי״.

אלון קסטיאל (צילום: אביב חופי)

מקרה אחד שהגיע למשפט הוא של איש הלילה אלון קסטיאל שהורשע בתקיפה מינית של ארבע נשים (למרות תלונות רבות נוספות שלא נכנסו לכתב האישום). עד היום הוא מחזיק אחוזים במועדון הבלוק. ״לצערי אין לי כסף להוציא אותו, מדובר ב-150 אלף שקל והוא לא מוכן לצאת בחינם למרות הנזק שעשה לנו. יש עוד מקרה שאני לא יכול לחשוף את השם של מישהו שהיה בעל השפעה במיוחד אצלנו בבלוק״, אומר למשל ירון טראקס, בעלי מועדון הבלוק.

אייל ויזנר, מנהל יוזמת 'לילה טוב' שנועדה להילחם בתופעת ההטרדות בחיי הלילה, מציין כי ״פגיעות מיניות במהותן הן תופעה של ניצול יחסי כוח, לכן לא מפתיע שיש מקרים רבים בהם בעלי כוח בחיי הלילה מנצלים את מעמדם ופוגעים במבלות ובמבלים. אנשים שמטרידים הם האנשים שהכי לא נראים כמו מטרידים״ הוא מוסיף, ״למרות שכיום יש יותר מודעות לפגיעות ולהטרדות מיניות, אנו כחברה עדיין מעדיפים להשתיק מקרי פגיעה ולא להכיר בהם, ולהתמודד עם ההשלכות שלהם כאשר מתוך כ-50 אלף פניות למרכזי הסיוע בשנה, כ-12% בלבד בוחרות ובוחרים להגיש תלונה במשטרה, מהפחד להיחשף, או שלא יאמינו להן/ם״.

2. יצירת קהילה סביב המסיבה ושמירה על גיוון מגדרי 

כדי לשמור על הקהל במסיבה צריך לבנות מרחב יותר מוגן. גיוון בנראות נשית במסיבה יכולה להשפיע לטובה על הבטיחות של חללי המועדון. גיוון מגדרי בבליינים, בצוות הבר ובצוות ההנהלה מסייע לתחושת שייכות ולביטחון בקרב המבלים. ״מעבר ליצירת קשרים חברתיים ותחושה ביתית חמימה, יצירת קהילה למסיבות בה רוב הבליינים מכירים תורמת מאוד לתחושת הביטחון האישי בנוסף ליצירת איזון מגדרי גורם ליצירת מרחב בטוח עם פחות הטרדות״, אומר עמוס לוי, בעלי מועדון הדאנג׳ן. אורלי פרידר, בעלת ליינים ואשת חיי לילה אומרת כי ״באופן כללי הסיכוי של מותג שנוצרה סביבו קהילה לשרוד הוא חזק יותר מכל ליין אקראי. תחושת השייכות היא מה שקובעת – במיוחד כשמדובר על איכות על פני כמות״.

דאנג'ן. צילום: שירה טל

3. מסר ברור בחללי המסיבה כולל בשירותים נגד הטרדות מיניות

הפיכת הכללים והחוקים נגד הטרדות מיניות לגלויים יותר עם פוסטרים ברחבי המועדון ודאגת היותם גם בשירותים. בליין המסיבות ״עופרה בלי עופרה״, אחת ממפיקי המסיבה נטלי וולנסקי, מציינת ״בהפקה שלנו יש הקפדה על פרסום ׳כללי המשחק וההתנהגות׳ בקבוצת הטלגרם המיועדת להפקה הספציפית, וכמובן במספר מוקדים עיקריים במרחב של מקום הבילוי כאשר גם אפשר לפנות אלינו בכתובת המייל המצוינת באותם פוסטרים, וכמובן לשתף בכל חוויה שקרתה במהלך המסיבה, טובה יותר או פחות״.

4. גיוס עובדים שנמצאים ברחבה לשמירת על מרחב בטוח

בכל מסיבה מומלץ לגייס עובדים שמסתובבים בחלל שקל לזהות אותם ולפנות אליהם בכל מקרה של הטרדה כלשהי. העובדים ידעו לתת מענה ישיר ולכוון את המתלוננת כיצד לטפל בהטרדה. ויזנר מלילה טוב מדבר על חשיבות המענה הישיר והראשוני: ״חשוב שמקומות הבילוי ידעו לתת מענה וטיפול ראשוני במידה והתרחשה פגיעה מינית במקום הבילוי. אם אנחנו כחברה וכקהילה נדע לייצר תרבות של אפס סובלנות להטרדות ופגיעות מיניות, נוכל לראות שינוי אמיתי, ולהגיב לפגיעה על ידי כל אדם, בלי קשר לפוזיציה שלו״.

 ״במהלך המסיבה ישנו צוות פנימי שלנו שאפשר לזהותו על ידי חולצות סדרן הפקה. אותם הסדרנים, נועדים לזהות התנהגות שאינה הולמת ולטפל בה בזמן אמת בסובלנות. תפקיד הסדרנים הוא לנוע במרחב ולתת מענה בכל עת וצורך, לזהות ולמנוע מטרד או הטרדה וכמובן לסייע בעת הצורך לבליין שאינו חש בטוב. הצורך של הסדרנים התעורר מהסיבה שאפשר למנוע הרבה פעמים הטרדות ולהשיג גבול בזמן אמת, להקשיב ולהיות ערים לכל מטרד כזה – וכך לאפשר לכל הצדדים חווית הנאה פתוחה ובטוחה״ אומרת נטעלי וולנסקי, מפיקת מסיבות.

גמא דייב בר. צילום: אדוארד מולדבסקי

5. טיפול בהטרדות גם כשהבילוי מסתיים

נדרשת שמירה על מרחב יותר מוגן גם כשהבילוי מסתיים דרך יצירת שיח משותף בין מקומות הבילוי. דרך אחת היא בהקמת רשימה שחורה משותפת לשורה של מקומות בילוי. רשימה כזו של גורמים הידועים כמטרידים יכולה לייצר מרחב יותר מוגן. לצד השמות ברשימה תפורט ההיסטוריה של כל מי שרשום בה ולמשל סיבות ההרחקה ממועדונים. ״יחד עם רשימה כזו יש להבין למה כל אדם מופיע שם ולדעת איך להתייחס לכל מקרה לגופו ולא סתם לזרוק לשם אנשים כעונש, דבר שעלול להיות קל לעשות״ אומר נדב קיין, בעלי ליין מסיבותג׳יז

נדרש גם טיפול במטרידים לאחר שמוציאים ומרחיקים מהמסיבות כאשר שכן פעולה זו אינה מספיקה לבדה לטיפול בבעיה. זאת משום שאנשים שמטרידים מבחירה ככל הנראה ימשיכו לעשות את זה והמקרים שלהם מחייבים טיפול. כך למשל צריך לשמוע את המקרה מהצד של המטריד ולאחר בדיקתו מחליטים על הצעד הבא. כמו כן ניתן להפנות את המטרידים לתכניות אימון המיועדות להם שמתברר שקיימות. שי לרנר, דיג'יי, מפיקת מסיבות ובוקרית אומרת: ״צריך סבלנות לא למטריד אלה סבלנות להתמודד עם הסיטואציה. הספקטרום רחב ולא הכל שחור ולבן. לא מספיק להעיף החוצה אלא צריך לאפשר הזדמנות לריפוי. כאשר מעיפים מישהו צריך להסביר לו מה הוא עשה ואיזה קווים הוא חצה ולכמה זמן הוא לא יכול להיכנס. צריך גם להתחיל להתייחס למתלוננות ולא רק להרחיק את המטריד״.

דבר נוסף שחשוב ליישם הוא קבלת חוות דעת מהבליינים אחרי המסיבה. שמירה על מרחב מוגן צריכה להמשיך גם אחרי שהמסיבה מסתיימת. ״התמודדות עם הטרדות מיניות לרוב נקודתית לאירוע והיא צריכה להיות מעבר לזה. המעודונים והליינים חייבים להתחיל לעשות סקר לבליינות ובליינים על הרגשת הבטיחות במסיבות״, מוסיפה לרנר.